ביאליק סירב להגיב
במעריב פורסמה ידיעה על דיון בכנסת, בו בעלי הוצאות ספרים דרשו שבתי ספר שמלמדים יצירות ישלמו תמלוגים. אז למה, מכל היוצרים העבריים, בחרו לשים בכותרת דווקא את ביאליק, שלפני שנתיים הפכו יצירותיו לנחלת הכלל בתום שבעים שנה ממותו?
(הלשינה: גע”ס)
11 בינואר, 2007 | בנושאים 404, עיתונות ותקשורת
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
שאלתי את עצמי את אוהת שאלה ממש.
רק עבורי עצם הדיון נראה כחוצפה עילאית?
חדש:
עיתון מבקש מאנשים תמלוגים על כתבות עליהם.
מה זאת אומרת למה ביאליק? תאר לך שהם היו שמים את השם של רחל? פתאום היו קופצים עליהם עם בקשה לתמלוגים וכו’ ולך תוכיח שהתכוונת לרחל השכנה של יצחק מהמכולת
דבר ראשון – דיווח שלי מאותה הישיבה.
מה שאני באמת לא מבין (ולא קיבלתי את זכות הדיבור, אז לא יצא לי לשאול) זה זה: בוא נניח שאנחנו לוקחים שירי קלאסיקות של מישהו שבאמת עדייןלא פגו זכויות היוצרים על השירים שלו (כמו רחל) בתור דוגמא. האם אז רחל כן תהנה מהתמלוגים?
אם כן, זו דרך מצויינת לקנות הרחבה של חייך בשבעים שנה. בדיוק כמו שלופיטל (לא) קנה משפט מתמטי מברנולי, אתה יכול לקנות את הזכויות ממישהו שידוע שיהפך לקלאסיקה, ואז לדרוש את התמלוגים ממי שמלמד את היצירה “שלך” באוניברסיטאות. החוק מקנה לך זכות להנות מהם, מה שנותן לך 70 שנה אחרי שאתה מת להמשיך ללכת לבתי קפה ולמוזיאונים.
שחר
אם כבר, אז שירדפו את חנויות הספרים יד-שניה.
הילדים המניאקים הפיראטים האלה קונים שוב ושוב את אותו הספר כל שנה…
ביאליק? הוא גם מבית ספר רימון?
כלכך חבל מה שקורה בתחום הזה.
איפה היינו היום אם לא “היינו עומדים על כתפי ענקים”…
חייבים לסלק את הרעה החולה הזו שגורמת לכולנו לחזור להיות עבדים – בדיוק כמו בתקופה ה”עתיקה” שלא כולם ידעו קרוא וכתוב הזה היה שמור רק למעמד הגבוהה גם היום רוצים להחזיר אותנו לתקופה חשוכה שבה רק הכסף קונה השכלה וכולם (כולל אגב היוצרים עצמם) עבדים.
שימוש אקדמי צריך להחשב תחת שימוש הוגן, כך גם הקראה של קטע קצר או הקראה מול קהל לא גדול, במיוחד אם כל זה לא נעשה למטרות רווח.
או בעברית: נו באמת, זה יהיה חינוך זה?
הזכויות על רחל המשוררת דווקא כן פגו, מזמן. עוד לפני ביאליק.