הכותרת הכי מבריקה
שאלה לקוראים, ובמיוחד לעיתונאים, ובפרט לעורכים: מה הכותרות הכי מבריקות שנתתם לכתבה, או שיצא לכם לקרוא?
אחת הכותרות הכי טובות שלי היתה לאייטם על מחאה על אלימות נגד הומוסקסואלים במשחקי מחשב: “תתכופף, יורים“.
עינת ברזילי, מדסק היהדות של nrg, נתנה לאייטם על קבורה בקומות בגלל צפיפות בבתי הקברות את הכותרת “מיתת קומותיים”.
תורכם.
18 בינואר, 2007 | בנושאים 404, עיתונות ותקשורת
מישהי בדסק החדשות שלנו, כנראה איה מרקוביץ’, פירסמה ידיעה על התעללות השוטרים בבני סלע תחת הכותרת “שברו לבני צלע”.
2002, כתבה על סטארט אפ אלחוטי בגלובס “חוטים הם לפעמים געגועים”
אני רוצה גם לפרגן לקולגות, דן יכין ואורי רבין, שהדביקו לידיעה בנושא שמעון פרס מדבר על אינטרנט (כבר ב-2001, כשעוד לא היו צרפתים בעולם) את הכותרת “אני יוזר?”
יוסי גורביץ, בידיעה על טייסים שגנבו או מעלים בכספים: “הטובין לטיס”.
מועלים*
אני אתן שתיים שקשורות אליך (בכל זאת, אנחנו פונים כאן לקהל יעד מאוד מצומצם)
שם לטור הניטפוקים שהיה לך בניוזלטר: “שמח לעידו”
והסלוגן שאני עוד צריך להכין לך בפוטושופ: “עידוק – correcting people”
נתתי פעם לסקירונת על ספר פנטסיה אורבנית שעסק משום מה בגבינה את הכותרת “גבינת דעת”.
אבל של אושיה מוערכת ושווה – כותרת בידיעות לכתבה על העלאת גיל הפרישה לטייסים באירופה:
“יהלומים לנצח”
[…] עידוק פצח בתחרות הכותרת המוצלחת ביותר. אפשר להצטרף אליו, או להעלות הצעות פה. […]
לראיון עם אתגר קרת: ערס פואטי (1994).
http://www.sandmonkey.org/2007/01/17/the-talented-mr-abdel-aaziz/#respond
בטח יענייןן אותך: המצרי שעבד על כל הבלוגרים הישראלים.
בתרבות בnrg מעריב (סוף 2005), היתה כתבה על הראל סקעת ו’תהליך ההתבהמות של החברה והתרבות הישראלית’ – סקעתיזם. טור מעולה של עודד קרמר וכותרת מדוייקת ומצויינת לא פחות אם לא יותר: “הנני כאן, וזה מסוכן”.
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/017/602.html
לכתבה על נינט ומופעי חנוכה (לא זוכר מי נתן ובאיזה אתר) :
“ים של מעות בשתי עיני”
לא, סליחה על הביטול, אבל אף אחת מהכותרות שנרשמו עד כה בתגובות אינה מבריקה. משחקי מילים זה טריק ישן מידי וצפוי מידי. שברו לבני צלע – החביבה מכולן, אך שוב, יותר חוכמולוגית ממתוחכמת.
“קן הקוקיה” בסקירה על קן קוטארגי, הפסיכי שניהל את חטיבת הבידור האלקטרוני של סוני והמציא את הפלייסטיישן.
העתיד נשמע מזויין
לכתבה של תמר גלזרמן על שת”פ בין אביב גפן לרשת אורנג’.
הכותרות האהובות עלי לכתבות שלי ב”העיר”-
“צ’ה לדרך”- מסע בדרום אמריקה עם תנועת מהפכנים אינדיאנים
“אתם לא מוכרים לי מאיזה שהוא מקום”- על החיים בכפר בדווי לא מוכר
נראה לי שלשתיהן אחראי אמנון רבי אבל אין לדעת
יובל מנדלסון קודמי בתפקיד היה הראשון לתת כותרת על חלוץ והמניות “דן חסכן”.
שיחק אותה.
הכותרת הכי טריפית שקיבלתי (מצפריר בשן), כשנסעתי לסקר את ההשקה של ווינדוז 2000 בסן פרנסיסקו – “אביבה בארץ החלונות” :-)
כתבה על חצילים: בלעדיך אני חציל בנאדם
העורך נתן בסוף כותרת אחרת- אלא מה…
לא אני המצאתי, מישהו המציא עבורי.
יש לי אחלה כותרת לכתבה על פעילי זכויות בעלי חיים נגד פיטום אווזים:
“הוא לא כבד אווז, הוא אחי”.
דווקא כיתוב תמונה + אימאג’.
לאייטם רוחניקי על טקס התבגרות בסגנון אידיאני לילדה בת 12 באיזה יער ליד חדרה; תמונה של פוקוהונטס וכיתוב- כבר לא ילדה, פוקוהונטס. הכותרת היתה: אינדיאנים נצפו באיזור חדרה.
זאת הכותרת היחידה שאני זוכרת והזכרון הנחמד היחיד שלי מאותה תקופה.
למיטב זכרוני מושאי האייטם לא העריכו את הבדיחה.
לתמונה של אקי אבני מגולח שיער ולבוש בגלימת נזירים כתומה על הסט של “השיבה להודו”, נתתי את הכותרת “אקי קרישנה”.
אחד, תנסה: הוא לא כבד, הוא אכיל.
[…] מן הארכיב: הכותרת הכי מבריקה […]
בספורט חדשות זכרונו לברכה, אחרי ההפסד השלישי ברציפות של נבחרת אנגליה באליפות אירופה 88, הפעם לברית המועצות – “הרוסים”.
כמו כן, אחרי הכשלון של ש”ג להעלות את הנבחרת לאיזה מפעל בינלאומי – “כאלה קטנים” ומתחת עמוד שער ריק לגמרי עם תמונת פספורט של השניים במרכזו.
איפה הפוסט הזה התחבא?
משרד הפנים לא אפשר לזמר ניגרי להיכנס לארץ כדי להופיע בפני עובדים זרים מניגריה. הנימוק של משרד הפנים: שלא ירגישו יותר מדי בבית. בג”ץ ביטל את ההחלטה והורה לאפשר לו להיכנס.
הכותרת: הכושי יעשה את שלו