יד שנייה ברכב: לא עוד

13 תגובות לפוסט “יד שנייה ברכב: לא עוד”

1. תומר on 4 במרץ, 2007 21:17

   אפשר באותה ההזדמנות לשבור את המונופול של לוי יצחק? מי הוא שיחליט אם האוטו שלי שווה או לא?

2. דוברמן on 4 במרץ, 2007 21:34

   הייתה לי בדיוק אותה הבעיה. הרכב שלי רשום על שם אבי, בגלל הקלות בביטוח שהוא מקבל. שלחתי מכתבים (נחמדים ומאיימים), שלחתי אימיילים, הרמתי טלפונים ואפילו לא התעצלתי ונסעתי למחלקת האכיפה ביפו.

   הם היו מאוד נחמדים, מאוד סימפטיים ובעלי רצון טוב לעזור (ואפילו ביטלו לי – במקום – שני דו”חות שקיבלתי), אבל אמרו שזה חוק עזר עירוני ואין מה לעשות.

   אז במקרה שלי, בלית ברירה, הוספתי את שמי לשם אבי כבעלים משותפים לרכב, הפסדתי יד נוספת – אבל סוף סוף אין דו”חות. במשך 27 שנים מחיי קיבלתי בירושלים רק דו”ח חניה אחד (טוב, שניים, אבל אחד משוטר – זה לא נחשב). במשך שנתיים בתל אביב, העשרתי את קופת העירייה ב- 1500 שקלים.

   מתחשק לך להכין עצומה? אני הראשון שאחתום (אני מציע להכין 2 עצומות – אחת נגד העירייה, ואחת נגד משרד התחבורה וספירת הידיים).

3. דוברמן on 4 במרץ, 2007 21:35

   ודרך אגב,
   את הבובה באוטו אתה שומר בשביל ה- HOV Lane?

4. שחר שמש on 4 במרץ, 2007 23:53

   אבל אפילו עם מדבקה, איפה אתה מתכוון להחנות?

   שחר

5. דורה on 5 במרץ, 2007 07:31

   “צעיר”. פחח. רגל אחת בקבר.

6. lazyboy on 5 במרץ, 2007 07:34

   זה לא כל כך פשוט לבטל את רישום הבעלים הקודמים. יש הרבה מקרים בהם אתה דווקא מאד מעוניין לדעת מי היו הבעלים הקודמים.
   למשל, אם הרכב שימש ללימוד נהיגה, מצבו כמעט תמיד פחות טוב מרכב שהיה בשימוש פרטי רגיל.
   כנ”ל אם הרכב היה שייך לחברת השכרה/ליסינג, שכן אנשים מתייחסים הרבה פחות טוב לרכב שהם משתמשים בו אך הוא לא בבעלותם. מה גם שהרכבים מליסינג לא מטופלים כמו שצריך.

7. עידו קינן on 5 במרץ, 2007 11:15

   lazyboy, אני לא בטוח שרישום הבעלים הקודמים כולל את זהותם. אבל גם אם כן, העובדה שמכונית לא הגיעה מליסינג או לימוד נהיגה לא מבטיחה שהיא במצב טוב.

   המדד היחיד צריך מצבו של האוטו בפועל. אתה רוצה לקנות אוטו? קח אותו לבדיקה במוסך שאתה סומך עליו.

8. תותי on 5 במרץ, 2007 11:35

   יש הצדקה כלשהי לרישום הבעלים הקודמים (היא כוללת, את זהותם, עבירות תנועה ותאונות שבוצעו, עיקולים שהיו, וכן הלאה). מה שכן, פיתרון חלקי שכבר מיושם על מחירי רכבים הוא העלת מחיר המחירון לרכב ספיציפי באחוזים מסויימים כאשר הקילומטרז נמוך באופן יחסי למספר השנים.

9. גילעד on 5 במרץ, 2007 15:03

   לוי יצחק זה שם נורא מנומס.

10. Deddy on 5 במרץ, 2007 15:29

    lazyboy עד כמה שאני זוכר ברישיון הרכב ישנם שני רישומים שונים – אחד מספר הבעלים הקודמים והשני הוא סוג הבעלים, האם זה חברת ליסינג פרטי מונית וכו’… אם זה מורה לנהיגה אני לא בטוח שכתוב שם אבל אם יש דוושות גם בצד השני זה רמז שיתכן שהרכב היה בבעלותו של מורה לנהיגה…

11. אהוד on 6 במרץ, 2007 13:23

    המחיר נקבע גם על פי מצב מכני ומספר קילומטרים. מספר בעלים זה רק אחד הגורמים בחישוב.

12. יעל הראל on 6 במרץ, 2007 15:12

    מסתבר שאפשר ללכת לעיריית תל אביב ולבקש אישור חריג לתו חנייה. מסבירים להם שבדיוק בגלל העובדה שאתם לא רוצים להוריד את מחיר הרכב הוא נשאר על שם ההורים. רצוי להביא גם מסמכים שמאשרים את זה כולל מכתב מעו”ד שמאשר שאתם המשתמשים היחידים / ראשיים ברכב.
    יש להם וועדה שמתכנסת (נכון לשנה שעברה) כל 19 או 20 לחודש ובדרך כלל מאשרת את רוב הבקשות החריגות. דוחות שקיבלתם מהמועד בו הגשתם בקשה עד לתאריך בו הוועדה התכנסה יבוטלו.
    הקץ’/ היחיד: האישור הרחיג תקף לחצי שנה בלבד. שזה יותר טוב מכלום.

    ואגב, עידו, זה דווקא ברור ומובן שלא לתת תו חנייה למי שהאוטו לא רשום על שמו. אני כבר רואה את המוני הקומבינטורים שהיו משיגים ככה תווים רק כי סבתא / חברה של בת דודה / גיסה של החתול גרה בתל אביב. וזה לא שיש עודף מקומות חנייה. כתל אביבית שנוסעת כל יום לעבודה מחוץ לעיר אני מאוד מעריכה את ההפליה לטובה שתושבי העיר הממונעים מקבלים.

13. לי קאו on 26 במרץ, 2007 09:47

    בניגוד למד קילומטרים וכו’ את הרישום של הבעלים הקודמים קשה לזייף כדי להעלות את ערכו של הרכב.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.