עול מצוות: מי נפטר ממנו?
בתקשורת משתמשים במילה “נפטר” לציון מותו של אדם. אלא שמדובר בקיצור של “נפטר מעול מצוות”, כך שהיא אמורה לשמש רק כשמדווחים על מותו של אדם יהודי. ומה עושים אם הגופה היא של גוי? תכתבו “מת”, אומרים הטהרנים, למרות שזו מילה שנתפסת כבוטה יותר וכמעט לא מתאימה לשימוש בכותרת של כתבה.
אבל אם “נפטר” זה “נפטר מעול מצוות”, זה לא מתאים גם לרוב גדול של היהודים – אלה שלא הגיעו לגיל בר מצווה, הגיל בו הם נוטלים על עצמם את עול המצוות; ואלה החופשיים, החילוניים, שמעולם לא נטלו על עצמם את עול המצוות ולכן גם לא נפטרים ממנו במותם.
12 באפריל, 2007 | בנושאים 404, אבשלום קור
הכי טוב זה “הלך לעולמו/הלכה לעולמה” הנייטרלי.
לגבי החילוניים, לדעתי רובם נחשבים בעיני הדתיים כמתחמקים מעול מצוות, ולא ככאלה שלא נטלו את העול עליהם, אלא אם כן הם אכן בבחינת “תינוקות שנשבו”, או שפשוט לא עשו בר-מצווה. לא יודע איך זה לגבי נשים.
דיסכלייזמר: הכותב אינו מוסמך לפסוק הלכה.
ב”הארץ” נוהגים לכתוב “מת” (כן, גם בכותרות) על כל אחד, יהודי או גוי, חילוני או חרדי. הנה דוגמה משבוע זה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=847234&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0
אין שום בעיה עם המילה הזו והימנעות משימוש בה דומה להימנעות משימוש במילה “גמר”, על שלל הטיותיה. בכל מקרה, היא בטח יותר טובה מהתייפייפויות מנופחות כמו “הלך לעולמו”, שקיימות רק בשפה של כלי התקשורת.
אגב, ב”הארץ” נמנעים גם משימוש בז”ל, כי מי אמר שאכן כך הוא?
תגובה לערן:
מה נייטרלי בדיוק ב”הלך לעולמו”? למה אתה מניח שכולם מאמינים בעולם הבא? מה עם אלו שסבורים שאין קיום מעבר לעולם זה, ולכן לאמונתם לא “הולכים לעולמם”?
נייטרלי במובן של (בדרך כלל) אף אחד לא בא בטענות (מהניסיון שלי באייל הקורא): לא על יהודי, ולא על לא-יהודי. מסתבר שטעיתי, ויש מי שבא בטענות :)
האמת היא שאם כבר, בספרות היהודית (בגמרא, לדוגמא) נפטר זה קיצור של “נפטר מן העולם”, לדוגמה – “דאמר רבי חייא בר גמדא אמר ר’ יוסי בן שאול: בשעה שהצדיק נפטר מן העולם, אומרים מלאכי השרת לפני הקב”ה: רבש”ע, צדיק פלוני בא”, ולכן אין לזה ממש משמעות לדת או דתיות, אלא פשוט במשמעות של dismissed – שהוא התרחק מן העולם.
http://www.safa-ivrit.org/spelling/patar.php
ערן: “הלך לעולמו” זה ביטוי שצריכים בשבילו יותר מקום מ”נפטר”. אולי זו הסיבה שעורכים בוחרים במודע במונח הפחות מדוייק והקצר יותר.
למה לא לגשת לסוגייה בהינדוס לאחור, ולהחליט ש”נפטר” זה קיצור של “נפטר מעול העולם” או משהו כזה? עול הקיום? מה זה משנה. נפטר היא המילה המכובדת יותר, בעיני רוב דוברי העברית, ואין שום סיבה לשמור אותה רק ליהודים. אם זה אומר שהיא צריכה לוותר על חלק מהמשמעות המקורית שלה – לא נורא. משמעות לא משהו בכל מקרה.
אין דבר כזה מלה “מכובדת” יותר או פחות. מלה היא מלה, וכולן ראויות לשימוש כל עוד הן תקינות. ניסיון להשתמש במלים “מכובדות” או “יפות” יותר הוא אחד מהרעות החולות של העיתונות העברית, שבמקרה הטוב יוצר טקסט קשה יותר לקריאה ובמקרה הרע הופך את הטקסט לעילג, מביך או רצוף שגיאות.
אני נשאר בעמדתי שאין כל רע בשימוש במלה “מת”. היא מלה עברית תקנית, קצרה, ברורה לכולם ובוודאי שאינה לא מכובדת.
ואגב, מי אמר שאדם “נפטר מעול העולם”? אולי יש אנשים שדווקא לא רואים את החיים בעולם כעול (=נטל או מעמסה כבדה), אלא כחוויה יותר שמחה וחיובית? האם החיים באמת כל כך גרועים שבמותו של אדם עלינו לשמוח בשמחתו שהנה הוא נפטר מעולו של הקיום?
אני עם דובי. פלפולים על “המשמעות האמיתית” של מילים (קרי: מה היתה המשמעות שלהן כשהמציאו אותן בשנת 1555) הם מבזבוזי הזמן העגומים ביותר של העדה האינטלקטואלית. ואני אומרת את זה בתור ניטפיקרית לשון פתולוגית… שמנסה להיגמל.
מסתבר שהפלפולים הללו חשובים לאנשים מסוימים, אשר מייחדים את “נפטר” ליהודים ומשתמשים ב”מת” (ובמידת הצורך “התפגר” וכו’) ללא-יהודים. הבחירה הזו נתפשת בעיני כמייצגת בעיניהם סוג של מדרג – יהודים ואחרים. מצד שני, על יהודי מכובד מאוד נכתב כבר בתנ”ך “משה מת”. לך תבין.
אדר: רק על עצמי לספר ידעתי. בממלכה הקטנה שאני אחד העורכים בה (האייל הקורא) נדיר שענייני מקום מטרידים אותנו.
וסתם בשביל הקטע, ב-ynet בדיווח על קוט וונגוט, השם יקום דמו, הכותרת היא: “הסופר קורט וונגוט הלך לעולמו”. בטקסט המוביל נכתב: “הסופר והסאטיריקן האמריקני, שנודע בין היתר בכתיבתו על אבסורדיות המלחמה, מת בגיל 84.” נו טוף, הוא לא יהודי :)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3387059,00.html
דובי ק: “נפטר מעול הקיום” זה פירוש נהדר! סטייל שיר של מוריסי. אני מבטיחה לנסות ליישם ולהתחיל לקחת שוב את האנטי-דיפרסנטים, או מה.
אין לי הוכחות, אבל לפי הידוע לי, “נפטר” מציין מוות טבעי בעוד “מת” מציין מוות פתאומי או פחות צפוי, למשל:
פלוני נפטר ממחלה קשה, לעומת אלמוני שמת בתאונת דרכים.
ללא כל קשר לאמונתם / לאומם של המדוברים.
ל-ov8: “פלוני נפטר ממחלה קשה” זו דווקא ידיעה משמחת. אם הוא נפטר מהמחלה הרי שהוא הבריא וייתכן שאף נכונו לו חיים ארוכים. בכל מקרה, בהקשר של מוות פתאומי או צפוי, אין הבדל בין נפטר למת (מהמילון: נפטר – מת, הסתלק מהחיים; מת – הפסיק לחיות, נפטר).
לערן: ב”הארץ” של מחר, כך מסתמן בשעה זו, יהיה בדיוק ההפך: מת בכותרת והלך לעולמו בטקסט.
ל-פלאפל ג’ינה: למרות ההגדרה המילונית, יש הבדל בשפה המדוברת.
ולכן “פלוני מת בשיבה טובה” או לחלופין “פלוני נפטר בתאונת דרכים” אנים ביטויים נכונים, לדעתי.
לגבי “נפטר ממחלה”, אני מסכים שיש דו-משמעות, אך עדיין הרוב המוחלט מתעצב כשהוא שומע שמישהו נפטר ממחלה.
מעניין גם לראות את הדיון על כך בוויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_136#.D7.94.D7.97.D7.9C.D7.A4.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.A9.D7.92_.22.D7.A0.D7.A4.D7.98.D7.A8.22_.28.D7.9E.D7.AA.29_.D7.91.D7.A2.D7.A8.D7.9B.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.9C_.D7.90.D7.A0.D7.A9.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.90.D7.99.D7.A0.D7.9D_.D7.99.D7.94.D7.95.D7.93.D7.99.D7.9D
(מה זה הלינק המפלצתי הזה)
ל-ov8: אני מתעצב כשאני שומע ש”הילדים ניצלו מהאש”, כנראה שכל אחד וההקשרים שלו P:
לגבי הגדרה מילונית/שפה מדוברת. בעיתונות מקפידים לשמור על עברית תקנית ולא להיגרר אחרי שפה מדוברת או שפת רחוב, גם אם הדברים אינם נכונים לדעת חלק זה או אחר של הציבור. כיוון שכל אחד בא עם דעתו האישית, הדרך היחידה היא להיצמד לכללי העברית התקנית.
מבחינת תקינות השפה, אין לעולם בעיה בשימוש במלה מת, לא משנה באיזה הקשר, בעוד שכמו שכבר דובר כאן עם המלה נפטר עלולות להתעורר בעיות שונות.
אפשר גם “מצא את מותו”
חברה – רדו מהקשקוש של “נפטר מעולן של מצוות”. אני רוצה שמישהו יביא לי את המבואה הזו במקורות. מדובר בקשקוש מתנשא, שלא לומר גזעני – לפיו מות יהודי “מיוחד” יותר משל גוי. בני אהרון מתו בלי שום בעייה, ולא מעת גויים נפטרו בכתובים.