עידו – היית בין המועדפים עליי ועכשיו הרסת לי ת’בוקר. תודה.
אדר – גאה לומר שזה הראשון שלי. אחרי שניסיתי להסביר לחבר מהו הגועל תקף אותי הוא ענה לי שאני אגיד תודה שנחשפתי לזה רק אחרי 30 שנות קיומי ולא לפני (כמוהו).
[…] דיחקקתי דאחקה לתומי, ומסתבר שביתקתי את בתולי ה-goatse.cx של כמה וכמה גולשים, לאחדים הזכרתי נשכחות, ולאחרים הזכרתי את ארוחת הצהריים שלהם שחזרה לבקר בגלל התמונה. היה אפילו איום של קורא בכיר להפסיק לקרוא את הבלוג (או, בלשונו, “אני אשים אותך בקורא הרסס באותו פולדר עם ליאור ויראלי [זהירות, הלינק מוביל לבלוג של ליאור ויראלי]”). […]
גם הטוקבקים השתולים של סלוגי בכתבה של דורה (“האם יש לתחרות בלוג?” “הו, מעניין ששאלת: כן, יש בלוג, ואני ואתה בכלל לא אותו אדם שכתב שני טוקבקים בשני שמות שונים בהפרש של דקות ספורות כדי לשוות להם אותנטיות”) היו נסיון לאתגר את הבחור?
סלוגר, בוא נחזור על זה מההתחלה: אתה – יחצן. אני – כתבת. הקשרים שיש בינינו מתבטאים בזה שאתה מנסה, בקצרה ובנימוס עילאי, לגרום לי לכתוב דברים חיוביים על החברה שמשלמת לך כסף. אין לי שמץ של סובלנות לפליטים מהתקופה הפליאוליתית שרואים בי וגינה מהלכת, בין אם בכנות או כי זה משעשע אותם, ולא כתבתי את הכתבה הזו כדי שיטרידו אותי טרולים. זה בדיוק הזמן להתנצל.
סלוגר on
22 ביולי, 2007 17:42
דורה היקרה
צר לי שהתגובה שלי גרמה לך לחוש כוגינה מהלכת ולהמעיט בערכך כאילו גם את מהתקופה הפליאוליתית (איזו אגב, התחתונה, התיכונה או העליונה?).
אשמח אם נוכל להשיב לאחור את מערכת היחסים ביננו בה אני דיברתי אלייך בנימוס, ברכות ובתמציתיות ואת הקדשת מזמנך והטת אוזן לדברי.
ושוב, סלחי לי על ההטרדה הטרולית מצידי וקבלי את התנצלותי הכנה.
התגובה מלאת-החן למעלה נכתבה על ידי טוקבקיסט/ית בשכר (כנראה ממין נקבה) של משרד הפרסום סאצ’ אנד סאצ’י, שאחראי לקמפיין תחרות התחת של סלוגי, כולל הבלוג הרשמי האלגנטי (שבה התייחסו לכתבה שלי על המבצע בתור “כולם מפרגנים לנו חוץ מכמה מעצבנות”) וספאם הטוקבקים בנרג’ ובשאר הרשת. התגובה הנ”ל נכתבה בעקבות שיחה טלפונית ארוכה שניהלתי עם המנהל של אותו/ה הנציג/ה מוקדם יותר הערב.
בשיחה, ניסיתי להסביר למנהל למה זה לאו דווקא הגיוני — עם או בלי קשר לאנונימיות או לרוח המבודחת האיומה שאנשי השיווק הוויראלי כל כך נהנים לאמץ — שנציג של משרד הפרסום ינפנף עיתונאית שכתבה על הלקוח של משרד הפרסום במשפטים מקטגוריית “מותק, אבא’שלך זגג?”. הוא ניסה להיתלות בזה שהפוסט של עידוק מגעיל, אבל הסברתי שזה לא קשור.
בכל מקרה, יש פה התנצלות, סוג של, ואני אסתפק במה שיש. תודה! לילה טוב!
ידעתי שזה הלינק שתשים. עוד כמה כאלה ואני מתחיל לתמוך באריאל אטיאס.
כנ”ל.
מה עם איזו אזהרת NSFW?
או באופן כללי, ל(א)נשים שבדיוק אכלו?
כל הכבוד על שהצלחת לעשות לשרית first goatse!!!!
בחיי, אני מעריצה אותך עכשיו.
נכון שזה גועל נפש ודוחה וכו’, אבל כה לחי, עלה והצלח וגו’.
[מצולקת כבר שנים ארוכות ועדיין מחפשת את האקונומיקה הצרברלית שתטפל בבעיה]
פאול!! רב-רבק, מזל שישבתי כשראיתי את הגועל נפש הזה. לסגור את האינטרנט! עכשיו!
קשה להאמין שיש אנשים שעוד לא שמעו על זה…
השאלה היא לא עד כמה התמונה הזאת מלבבת אלא איך עידו הגיע אלה
ה-first מה שלי?!
למה לא להזהיר למה? זה היה הרבה יותר גרוע מההלם שהסב לי הבוקר המייל מהיחצ”נית של סלוגי. לא יפה.
זה חולני לגמרי…
טוב, עכשיו שאתה יודע ממה אני מתפרנסת אתה מבין למה לא תצליח לזעזע בכזו קלות!
:)
שורת המצב היא חברתכם. למדו להשתמש בה.
חבריא, זה באמת ה-goatse הראשון שלכם? איזה n00bs.
עידו – היית בין המועדפים עליי ועכשיו הרסת לי ת’בוקר. תודה.
אדר – גאה לומר שזה הראשון שלי. אחרי שניסיתי להסביר לחבר מהו הגועל תקף אותי הוא ענה לי שאני אגיד תודה שנחשפתי לזה רק אחרי 30 שנות קיומי ולא לפני (כמוהו).
התחת אבד בתרגום…
באתר האנרגיה כותבת דורה על הקמפיין החדש של סלוגי. היא נגדו, כמובן.
בדרך יש כותרת משנה שאם היא הייתה באנגלית, אולי קוראי נרג’ היו מבינים או…
[…] דיחקקתי דאחקה לתומי, ומסתבר שביתקתי את בתולי ה-goatse.cx של כמה וכמה גולשים, לאחדים הזכרתי נשכחות, ולאחרים הזכרתי את ארוחת הצהריים שלהם שחזרה לבקר בגלל התמונה. היה אפילו איום של קורא בכיר להפסיק לקרוא את הבלוג (או, בלשונו, “אני אשים אותך בקורא הרסס באותו פולדר עם ליאור ויראלי [זהירות, הלינק מוביל לבלוג של ליאור ויראלי]”). […]
אתה פשוט דוחה.
אם יש לך ביצים (או תחת) שים אותם באתר של התחרות או בבלוג של סלוגי- http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=smys
“סלוגר” מדגים פה היטב כמה התכונות האהובות עליי ביחצנים — התחכום, הדיסקרטיות, ובעיקר יחסי האנוש המעולים.
פרצוץ תחת!!!!!
דורה, לא ניסיתי להיות דיסקרטי, רק לאתגר את הבחור.
אם היו לו ביצים להעלות כזה גועל נפש, אז בוא נראה אותו משתתף בתחרות.
אגב, אני רווק, פנוי ומחפש את האחת על סוסיתא לבנה, אז אם יש אין לך תוכניות אחרי שאת מסיימת לראות את כוכב נולד אפשר ללכת לשתות גזוז בגלידה מונטנה.
גם הטוקבקים השתולים של סלוגי בכתבה של דורה (“האם יש לתחרות בלוג?” “הו, מעניין ששאלת: כן, יש בלוג, ואני ואתה בכלל לא אותו אדם שכתב שני טוקבקים בשני שמות שונים בהפרש של דקות ספורות כדי לשוות להם אותנטיות”) היו נסיון לאתגר את הבחור?
סלוגר, בוא נחזור על זה מההתחלה: אתה – יחצן. אני – כתבת. הקשרים שיש בינינו מתבטאים בזה שאתה מנסה, בקצרה ובנימוס עילאי, לגרום לי לכתוב דברים חיוביים על החברה שמשלמת לך כסף. אין לי שמץ של סובלנות לפליטים מהתקופה הפליאוליתית שרואים בי וגינה מהלכת, בין אם בכנות או כי זה משעשע אותם, ולא כתבתי את הכתבה הזו כדי שיטרידו אותי טרולים. זה בדיוק הזמן להתנצל.
דורה היקרה
צר לי שהתגובה שלי גרמה לך לחוש כוגינה מהלכת ולהמעיט בערכך כאילו גם את מהתקופה הפליאוליתית (איזו אגב, התחתונה, התיכונה או העליונה?).
אשמח אם נוכל להשיב לאחור את מערכת היחסים ביננו בה אני דיברתי אלייך בנימוס, ברכות ובתמציתיות ואת הקדשת מזמנך והטת אוזן לדברי.
ושוב, סלחי לי על ההטרדה הטרולית מצידי וקבלי את התנצלותי הכנה.
בשביל הפרוטוקול, וכי המשחקים האלה מאוד מעייפים:
התגובה מלאת-החן למעלה נכתבה על ידי טוקבקיסט/ית בשכר (כנראה ממין נקבה) של משרד הפרסום סאצ’ אנד סאצ’י, שאחראי לקמפיין תחרות התחת של סלוגי, כולל הבלוג הרשמי האלגנטי (שבה התייחסו לכתבה שלי על המבצע בתור “כולם מפרגנים לנו חוץ מכמה מעצבנות”) וספאם הטוקבקים בנרג’ ובשאר הרשת. התגובה הנ”ל נכתבה בעקבות שיחה טלפונית ארוכה שניהלתי עם המנהל של אותו/ה הנציג/ה מוקדם יותר הערב.
בשיחה, ניסיתי להסביר למנהל למה זה לאו דווקא הגיוני — עם או בלי קשר לאנונימיות או לרוח המבודחת האיומה שאנשי השיווק הוויראלי כל כך נהנים לאמץ — שנציג של משרד הפרסום ינפנף עיתונאית שכתבה על הלקוח של משרד הפרסום במשפטים מקטגוריית “מותק, אבא’שלך זגג?”. הוא ניסה להיתלות בזה שהפוסט של עידוק מגעיל, אבל הסברתי שזה לא קשור.
בכל מקרה, יש פה התנצלות, סוג של, ואני אסתפק במה שיש. תודה! לילה טוב!
:O:
זה הפרצוף הנדהם שלי