עוד עובדות על יאיר לפיד

הקטע עם יאיר לפיד באשגר

בפרויקט חזרה ללימודים של 24 שעות של ידיעות אחרונות התבקשו כותבי העיתון לספר על היום הגרוע ביותר בבית הספר. יאיר לפיד, בשבתו כעצמו, סיפר על היום בו מורתו בכיתה ד’ האשימה אותו בכך שאת החיבור שהתבקש לכתוב כתבה אמו הסופרת. היום הכי גרוע של לפיד בבית הספר היה היום בו הוא קיבל אישור, בגיל 11, לכך שהוא כזה כותב מוכשר. הלב נשבר.

– הזכיר לי את פרויקט “המעוותים” החביב במגזין בלייזר, גליון ינואר 2006, שבו כמה מטובי הכותבים סיפרו על הפגם הפיזי שהפך לחלק מההגדרה העצמית שלהם. לטובת מי שלא קורא בלייזר, או שיש לו יותר מדי חיים מכדי לזכור גליונות של שנים עברו: ניר קיפניס כתב על ההתמודדות עם השומן, עפר שלח על העין האחת, קארין ארד על זה שהיא לא יודעת לכתוב וכו’.

יאיר לפיד (שהטקסט המרגש שלו דווקא לא עלה לאתר בלייזר כחלק מהפרויקט) כתב על זה שהוא גמד. כלומר, על זה שהוא לא.

אני יודע שאתם חושבים שאני גמד. אני הכנסתי לכם את זה לראש. הגובה שלי הוא 1.74 מ’. בדור שלי (היה לי ברונתוזאורוס מחמד) זה גובה ממוצע לגמרי […] ויש, כמובן, סיבה למסע המאורגן הזה:

אני אומר לכם שאני נמוך כדי שלא תשימו לב שאני שמן.

אז הוא שמן, כן?

הבעיה הלוגית הקלה שיש עם התיאוריה הזאת היא שאני גם לא באמת שמן. אני שוקל 86 קילו (טוב, רוב הזמן), שאת רובם בניתי במכוני כושר […] 71 אחוזים ממסת הגוף שלי הם שריר […] הסיבה שבגללה אני כל כך פוחד שתגידו עלי שאני שמן היא – שהייתי שמן.

אוקיי, אז הוא לא מוכן להודות בשום פגם פיזי נוכחי, אבל יש לו טראומת ילדות לחלוק איתנו, שזה גם מעורר אמפתיה, לא?

אפילו לא הייתי שמן מעניין כמו קיפניס. הייתי סתם ילד בן 14 עם 10 קילו יותר מדי שהתבייש להוריד חולצה בים […]

אוקיי, אז גם אין לו מי יודע מה טראומת ילדות. העיקר שהוא יודע לפרגן לאנשים שלא מבלים שש שעות ביום בחדר כושר כדי לאונן על יופיים המסוקס. אה, רגע:

הדימוי העצמי שלנו נשאר תמיד תקוע בגיל 14. חברי האהוב תמיר (ההוא מ”תמיר והלהקה”) היה באותה תקופה הילד הכי מקובל בתל אביב […] בשנים שעברו מאז הוא הזניח את עצמו בקפדנות ראויה לציון, אבל זה לא משנה כלום: ברגע שאנחנו מגיעים למקור מים, הוא מוריד חולצה בגאווה ומפגין לכל עבר מה 30 שנה של מסעדות צרפתיות משובחות ושווארמה איומה יכולים לעשות.

ובל נשכח את גולת הכותרת של הווידוי הכאוב והמרגש הזה:

רק פעם איזה גולש בלונדיני עם ריבועים בבטן אמר לי, “יאללה, יאללה, אתה לא מוריד חולצה כי יש לך ציצי כמו ילדה”. אם הייתי מוצא אותו היום הייתי מזיין את אשתו בעמידה […]”

שימו לרומזנות הסאבטקסטואלית המעודנת שבה התשובה הישראלית לאפולו מזכיר לנו, כאילו ששכחנו לרגע, שהוא יכול להשיג כל בחורה בישראל*.

ולמה אני מעלה באוב טקסטים ישנים ומביכים של יאיר לפיד כשיש כל כך הרבה טקסטים עדכניים יותר ומביכים באותה מידה לצחוק עליהם? כי זה מרתק שהוא שב ומשתתף בפרויקטים שדורשים מחילה מסוימת על האגו, ושב ונכשל בזה לחלוטין, ובחוסר-חן בולט.

________________
* לא הייתי נוגעת בו עם באט-פלאג משומש.

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

11 תגובות לפוסט “עוד עובדות על יאיר לפיד”

  1. סתם אחד on 18 באוגוסט, 2007 22:18

    מה שמזכיר את הפרק האחרון במ.ק. 22…..
    “לא חומוס! לא צה”ל! אני הכי ישראלי!!”

    ענק!

  2. אלעד on 18 באוגוסט, 2007 23:15

    בקשה מהגב’ קישינבסקי: כשיהיה סלבריטי-צלי (celebrity-roast) ליאיר לפיד (ושיהיה ברור: לא יהיה), אני רוצה הבטחה רשמית שדורה תתקע את השיפוד המלובן הראשון.

    (לא אמרתי איפה).

  3. אלעד on 18 באוגוסט, 2007 23:16

    ובאוםן פחות מליצי: קרעת לו את הצורה.

  4. רואה שחורות on 19 באוגוסט, 2007 09:39

    ובזאת נכנסת להיסטוריה בתור זו שהזכירה בנשימה אחת את יאיר לפיד ובאט-פלאג משומש.

  5. מרמיט on 19 באוגוסט, 2007 14:35

    ניתוח מבריק. לטקסט ולאדם (ולתופעה).

  6. יאנה קוקס on 19 באוגוסט, 2007 16:26

    רק הערה אחת, קרה לי אותו הדבר עם המורה שלי ביסודי ונעלבתי מאוד, השקעתי כל כך הרבה בחיבור והמורה, במקום להמוגג ממעשה ידיי טענה שההורים שלי כתבו את החיבור בשבילי. למרבה המזל, העברית שהייתה שגורה בפי ההורים שלי באותה תקופה הספיקה בדיוק כדי להבהיר לה שהם לא יכולים אפילו לקרוא את החיבור שלי, שלא לדבר על לכתוב אותו במקומי.
    לא הייתי אומרת שזה היה היום הגרוע ביותר בשנות לימודי(אחרי הכל הייתי הרוסיה הראשונה בבית הספר שלי ולפיכך בעולם), אבל זה בהחלט לא מחמיא.

  7. יאנה קוקס on 19 באוגוסט, 2007 16:28

    אה וכמובן מסכימה עם כל מילה.

  8. מיטל on 20 באוגוסט, 2007 15:55

    פוסט מעולה!

  9. דורה קישינבסקי on 21 באוגוסט, 2007 07:23

    תודה. יאיר לפיד מוציא ממני את המיטב. P:

  10. אילאיל גינות on 13 בספטמבר, 2007 14:04

    דורה בשיאה.

    לא צחקתי כל כך הרבה מאוד זמן, חביבתי.

    זה משמש כחלון מדויק ומפוכח לרגשותיי כלפי יאיר לפיד.

  11. OMG on 25 בנובמבר, 2007 15:12

    […] חדר 404, 18.8.07. פוסט-אורח ישן שלי אצל עידוק שנזכרתי בו בעקבות סיפורי יאיר והערוץ השני. בקצרה: יאיר לפיד מסוגל לברוא אבן שהוא לא מסוגל להרים. יאיר לפיד מסוגל להרים אותה. מה שהוא לא מסוגל זה למחול על האגו שלו – אבל הוא תמיד מנסה. ובל נשכח את גולת הכותרת של הווידוי הכאוב והמרגש הזה: […]

פרסום תגובה