אשגר 404, גיליון 003

כותרת מוצלחת: “שמישהו יכה אותה, רק עוד פעם אחת” (על רצונה של בריטני ספירז להתפשט לפלייבוי)

כותרת קלישאתית: כמות מופרעת למדי של כותרות בפורמט הקלישאתי “איך אומרים X ב-Y?” הצטברה בתקשורת בימים האחרונים, מה שגורם לדורהX, שליחת האשגר לענייני “איך אומרים X ב-Y?”, לחשוד שמדובר במגיפה.

הנה הן:

ידיעות אחרונות: “איך אומרים מאפיונרים בגרמנית?” (16/8/2007)

הסוכרייה, הניוזלטר של טיים אאוט: “איך אומרים ‘פיפי’ [ב]סינית?” (במקור כתוב “הסינית”, כנראה שגיאת הקלדה)

NFC: “איך אומרים קינות ברוסית?”

nrg: “איך אומרים כפרה ברוסית?”

ynet: “איך אומרים אהבה בהינדית?”

הארץ: “איך אומרים איטון בקוקנית”

מעריב: “אקסודוס בפולנית” (10/8/2007)

nrg: “איך אומרים רותח באפריקאנס?” (הכותרת שונתה מאוחר יותר)

מעריב: “איך אומרים ‘עולים חדשים’ בסינית?” (13/8/2007)

כתבת השער של המגזין של מעריב (12/8/2007) עסקה בקניות בגדים לפי גובה, ואיור השער הציג שלוש נערות על רקע מה שנראה כמו שנתות גובה במסדר זיהוי משטרתי.

שער המגזין פגום האינצ’ים. קליק להגדלה

הבעיה היא שמי שעיצב את השער לא ממש מבין את שיטת המדידה האנגלית:

1) המעבר בין השנתות של הפוטים והאינצ’ים נעשה בדילוגים של שני אינץ’ בכל פעם – 5 פוט ו-7 אינץ’, 5 פוט ו-9 אינץ’, ואז 6 פוט ו-1 אינץ’. אלא שהשיטה האנגלית אינה עשרונית, ובפוט יש 12 אינצ’ים, לא 10.

2) הפוטים והאינצ’ים לא תואמים את הסנטימטרים שהוצבו מולם. בשנתה התחתונה, למשל, מצויינים 135 סנטימטרים מול 5 פוט ו-3 אינץ’, שהם דווקא כ-160 ס”מ.

3) שתי הטעויות הללו מצטברות לטעות הבוטה ביותר: מול 170 ס”מ הוצבו 6 פוט ו-7 אינצ’ים, שהם יותר מ-2 מטר, גובה שנערות ממעטות להגיע אליו.

(הלשין: אהוד קינן)

ב”מי ניצח”, מדור התקשורת של המקומון התל אביבי “העיר”, קטלו השבוע את החינמון מטרו ישראל על פרסום כתבה על רשת הריבוע הכחול, שבבעלות דודי וייסמן, שמוציא גם את מטרו ישראל, ואיימו להעיף את החינמון מהסקירה השבועית אם זה יקרה עוד פעם.

מזל שהם לא כותבים על מקומונים, כי אז היו צריכים להעיף את העיר, שהקדיש כתבת שער – ופה ראוי להשתמש בסימן קריאה בסוגריים: (!) – לכתבה על שפים שמסעדותיהם משתתפות בפסטיבל טעם העיר, שהוא מארגן.

זכותו של גונן גינת לפרסם ב”ישראל היום” (15/8/2007) מאמר דעה שקובע כי “נתניהו לקח, בגדול” בפריימריז של הליכוד, כאשר קיבל יותר מ-70% מהקולות לעומת כ-20% של משה פייגלין (המספרים הלא-סופיים היו נכונים למועד פרסום הגיליון). וזה רק במקרה שיום לפני כן הוקדשה הכותרת הראשית של החינמון לאותם פריימריז לא ממש חשובים, והכריזה “הליכודניקים נקראים היום אל הקלפיות”, מה שבמקרה מסתדר עם האינטרס של נתניהו, שעלייה במספר המצביעים עבורו פירושה נצחון גדול יותר על משה פייגלין.

מה שחשוב זה שהחינמון הוא ממש לא שופרו של בנימין נתניהו.

דה מרקר הכריז על הצטרפותו לטרנד הירוק ששוטף את העולם עם סקירה קבועה של נושאים ירוקים. שזה הרבה יותר קל מלעבור להדפיס את העיתון ואת המגזין החודשי על נייר ממוחזר.

אשגר 404 הקדים, כמובן, את דה מרקר: כבר מגיליון הפיילוט הוא מופץ בגירסה 100% נטולת נייר.

בפרויקט חזרה ללימודים של 24 שעות של ידיעות אחרונות התבקשו כותבי העיתון לספר על היום הגרוע ביותר בבית הספר. יאיר לפיד, בשבתו כעצמו, סיפר על היום בו מורתו בכיתה ד’ האשימה אותו בכך שאת החיבור שהתבקש לכתוב כתבה אמו הסופרת. היום הכי גרוע של לפיד בבית הספר היה היום בו הוא קיבל אישור, בגיל 11, לכך שהוא כזה כותב מוכשר. הלב נשבר.

(ואם רוגל אלפר עדיין פגוע מכך שלפיד, שנעלב מביקורתו של אלפר על תוכנית הטלוויזיה שלו, קרא לו “קקה קטן”, הרי שלפיד מספק בכתבה הזאת הסבר פסיכולוגי: “מאז [המקרה בבית הספר] אני לא סובל מבקרים. אין להם מושג”).

ביום ראשון כתבתי על באנר הסקרים של אתר “יאללה קדימה”, שהועתק מ-ynet. למחרת נעלם הבאנר מיאללה קדימה.

אז זהו, שיש עוד אחד:

אולי תנצלו את ההזדמנות לעבור על כל האתר ולוודא שאין שם עוד תמונות שמצאתם בגוגל? כי מצד אחד, יכול להיות באמת שישעמם לי ואני אפרסם עוד כמה פוסטים כאלה שיחסכו לכם את המאמץ, אבל מצד שני יכול להיות שבעלי הזכויות על התמונות יקדימו אותי, וזה יעלה לכם 10-20 אלף שקל החתיכה בפיצויים סטטוטוריים.

הילד השחור בסאות’פארק נקרא Token, כי הוא token black, כלומר השחור שמשמש מס שפתיים. הקורא יאיר קלדור תוהה אם הסאטירה חלחלה למציאות של כוכב נולד: למתמודדת הערביה שם קוראים מרים טוקאן.

ועוד בסאטירה: עלית וקשת הוציאו במשותף חטיף דוריטוס כוכב נולד 5, עם לוגו מיזם “פרסומאי נולד”. שזה, כאילו, הסאטירה הכי מעולה על כוכב נולד.

הדמיית מחשב: יחצנות עלית

החוק השלישי של סופר המד”ב ארת’ור סי קלארק קובע כי “Any sufficiently advanced technology is indistinguishable from magic” (“כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק לא ניתנת להבחנה מקסם”).

החוק הראשון של אלי אשד קובע כי “אם אני כותב כתבה במוסף הספרות של ידיעות אחרונות (10/8/2007) על הכישוף בספרי הפנטזיה שדוחק את רגליו של המדע בספרי המדע הבדיוני, אני רשאי לעוות את המשפט של קלארק לנוסח ‘כל טכנולוגיה גבוהה מספיק תיראה ככישוף לאנשים שאינם מבינים אותה'”.

הוראות עריכה במבזק ב-ynet:

(דרך nrg)

קידוד לתוכנת העימוד (“טקסט1”) בכתבה במעריב (14/8/2007):

“נעבור לשר אלי ישי, שיסביר את הסכנה בהתארגנויות טרור בקרב ערביי ישראל” – כתב בגל”צ (13/8/2007).