רגע של לטינית
אין דבר כזה “מדיות”. “מדיה” זה כבר ברבים (“אמצעי התקשורת”).
אם אתם רוצים לדבר על אמצעי תקשורת בודדים, אפשר להשתמש ב”מדיום” ו”מדיומים”. טלוויזיה היא מדיום. טלוויזיה, אינטרנט ועיתונות הם שלושה מדיומים.
אם אתם רוצים לדבר על האלה שצורבים עליהם, אפשר להשתמש ב”דיסקים ריקים”.
אל תעצבנו אותי.
20 באוגוסט, 2007 | בנושאים 404, אבשלום קור
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
Right on.
קודם כל תרגעי…
למה להתעצבן מעברית קלוקלת של היום, כשברור לכל שאותה עברית תהיה תקנית מחר (מקסימום מחרתיים)
למשל – הידעת שפעם לא היתה מילה כזאת “אשפה”? המילה הקיימת היא אשפׁת (בחולם חסר) וממנה גזרו את המילה אשפה. (דוגמא לקוחה מהספר גלגולי לשון – מומלץ ביותר http://www.text.org.il/index.php?book=0705061)
בקיצור – אם העברית שאלה את המילה מדיה מלועזית, ואם בעברית הרבים של Xיה זה Xיות, אז למה לא להגיד מדיות?
ויותר בקיצור – אם את מבינה את כוונת המשורר – מה זה חשוב איך הוא שורר?
התכוונת לומר, “טלוויזיה, אינטרנט ועיתונות הם שלושה מדיה”, לא?
קראתי באיזה בלוג שרבים של מדיום זה מדיה.
אבל דורה, נדמה לי שפעם ראיתי אותך אוכלת שני *בורקסים*. לא?
:-)
Hear, hear. אם כי, אני חושב שהפרסומת החדשה של ‘מגה בעיר’ מעצבנת הרבה יותר. “מחירים זולים קרוב לבית”, אעלק.
לא. כאילו, כן, אבל בשימוש שוטף אנחנו לא הולכים לפי הלטינית. אקוואריומים, דולפינריומים, רקטומים – מדיומים.
אולי כדאי לדווח על התופעה לאותן משטרות שכתבי החדשות מדברים עליהן כל הזמן.
מצד שני, נראה לי שדחוף יותר לטפל בתסביך הלאומי לפיו משפט עברי אינו משפט אם לא נכניס לתוכו, בכוח ובאיומים, מילה באנגלית. לא שאני לא לוקה בזה בעצמי, כמו חלק ניכר מהאוכלוסיה, ונכון שיש התאזרחות של מילים באנגלית וכו’ וכו’, אבל לפעמים זה עובר כל גבול. היום כמעט שברתי משהו כששמעתי מישהי בטלוויזיה מסבירה את נטייתה לשכחנות במשפט “זה כאילו שהזכרון פשוט נמחק לי מהממורי”.
במעבר מלטינית לשפות הורנקולריות ולשפות מודרניות אחרות neutrum plurale תכופות הופך ל-femininum singulare, למשל folium (עלה, מין סתמי) שהפך ל-feuille (עלה, מין נקבה) בצרפתית. דוגמה אחרת היא אג’נדה. סלח לי אבל גם הדקדקן הקפדן ביותר לא יאשים את ביבי בכך שיש לו אג’נדה סמויות. אי לזאת, מותר לומר בעברית מדיה אחת, מדיות רבות.
לא לא לא יקירתי. אם כבר לדקדק בטעויות המציקות של ההמונים הנבערים, הרי שצריך לומר “מדיה” וחלילה לא “מדיומים”. “שלושה מדיומים” זה קלוקל לא פחות מ”שלוש מדיות”, לא? טלוויזיה היא מדיום, רדיו הוא מדיום וביחד יש לנו שני אמצעי מדיה. סימפל אז דת’.
הכי טוב מדיומס.
QE, מי אמר שמותר? כי אני רוצה לברר איתו את העניין אישית, אחד על אחד. הוא לא מוצא חן בעיניי.
ניקו: תקן אותי אם הלוגיקה שלי שגויה, אבל כמו שהרבים של “מודם” זה “מודמים” ולא “מודמז” כמו באנגלית, הרבים של “מדיום” צריך להיות “מדיומים”. אמרתי למעלה שככה זה “בשימוש שוטף”, אבל עכשיו שאני חושבת על זה (אני לא מומחית גדולה בלשון) נראה לי שזה תמיד ככה. שמעת פעם מישהו משתמש בצורת הריבוי הזרה על מילה זרה? “אקוואריה” במקום “אקוואריומים”?
במחשבה שניה,
“אג’נדה” היא קובץ של agendum, שזה פעולה שיש לעשות. לכן, לאחר שהשתרשה המחשבה על הרשימה הזו כעצם יחיד, הגיוני לעבור להשתמש במילה ביחיד. אותו התהליך שעבר על “מדיה”.
אבל לא כל דיסק ריק אפשר לצרוב.
מדיומימים
מימימימימימימי.
השאלה של מותר ואסור היא כמובן כבדת ראש. אם מותר זה מה שהאקדמיה, או כל מוסד סמכותי אחר, אומרת שמותר, אז לנו ההדיוטות אין מילה בדבר. אם מותר זה כל מה שאני מחליט שמותר כל עוד אני לא פוגע באף אחד, אז מותר גם להגיד מדיומות. אך דומני שגם את (סליחה על הבלבול המגדרי בתגובתי הקודמת) וגם אני סבורים שלשפה יש, או אמור להיות, היגיון מבני והיסטורי, וכי היגיון זה פתוח לדיון, חקירה ותיקון לכל מי שמעוניין בכך. אי לזאת, הצבעתי על כך שאף שקיקרו היה מזדעזע למשמע הצורה “מדיות”, היא אינה בלתי-קבילה בעברית, וזאת בגלל תהליך המעבר בין neutrum plurale ל-femininum singulare בשפות המודרניות. אג’נדה היא אכן שם עצם קיבוצי ולכן יכולה להיחשב יחיד (ביוונית קלאסית, למשל, כל neutrum plurale זוכה לפועל ביחיד), אך feuille איננה שם עצם קיבוצי ובכל זאת מקורה ב-folium. עכשיו באנגלית המילה medium מתפקדת כיחיד שצורת הרבים שלו media, ולכן בשפה זו יש טעם להתעקש על טוהר הלשון ולהתנגד ל-medias, אך בשפות אחרות כמו צרפתית צורת היחיד הטבעית היא média (זכר, כי בצרפתית מודרנית שמות עצם זרים שמסתיימים ב-a הם לרוב בזכר) וצורת הריבוי היא médias.
meme
QE, אתה מתעקש על איזו אבולוציה דקדוקית שקרתה במעבר מלטינית לצרפתית, ואני לא מבינה איך זה קשור לעברית. אולי אם תתן לי שמות עצם לטיניים ברבים שאנחנו מתייחסים אליהם ביחיד בעברית בלי שאפשר להסביר את זה בהיותם שמות קיבוציים. מכיר כאלה?
נכון, וההגיון שאתה משתמש בו לא מובן לי. אחד מהקווים המנחים שלי, עד כמה שפוסט-מודרנים יכולים לדבר על קווים מנחים לשפה נכונה, הוא שצורה לא-תקנית היא קבילה אם היא ממלאת צורך כלשהו, שאז היא תורמת לשפה, או אם היא מתאימה לכלל ברור (כאשר דווקא הצורה התקנית היא היוצאת מן הכלל), שאז היא מפשטת, ובכל מקרה — אם אפשר לראות איך היא משתלבת באופן טבעי עם המרקם של השפה. צורות לא-תקניות שנובעות מתוך בורות סתם מציקות לי, במיוחד כשהן מחסלות איזה עושר בשפה (במקרה הזה — האבחנה בין “מדיה” ל”מדיום”).
ובכל מקרה, עד שהטעות הזאת תשתרש, אם זה יקרה, אני שומרת את הזכות לעקם את האף כשאני רואה אותה אצל אנשים שעוסקים בכתיבה. עניין של סטנדרטים מקצועיים.
הדוגמאות שנתתי הן בצרפתית כי זו השפה הרומאנית המודרנית שאני דובר הכי טוב. באופן כללי המעבר מלטינית לעברית מודרנית מתרחש כמעט תמיד בתיווכן של השפות הורנקולריות של אירופה, למעט כאשר מדובר בשמות (ורגיליוס) או במונחים טכניים והיסטוריים (פרובינקיה). “מדיום” או “מדיה” במשמעות של “אמצעי תקשורת” הוא מונח מודרני, ולכן מותר להציץ לראות מה קורה בשפות מודרניות אחרות שאינן אנגלית. רוב השפות הללו קיבלו את המונח מהביטוי האנגלי “mass media”, ולכן חלקן רואות בו שם עצם ביחיד. היות שבעברית, כמו בצרפתית, לא נהוג לשמור על צורת הריבוי המקורית של מילה שאולה, מלבד אולי כמה מילים באנגלית כגון “אקססוריז” או ביידיש כגון “בייגלעך”, אלא להרכיב עליה את סיומת הריבוי השמית גם כאשר מדובר למעשה בריבוי כפול (“בורקסים”), אינני רואה טעם בריבוי “מדיה” של “מדיום”. באשר לצורה “מדיומים”, אף אחד אינו משתמש בה ולכן היא “אינה משתלבת באופן טבעי עם המרקם של השפה”. זה כמו לומר “בורק אחד, שלושה בורקים” במקום “בורקס אחד, שלושה בורקסים”. בעברית של רוב הישראלים “מדיום” הוא מידה בין לארג’ לסמול או אדם שמתקשר עם רוחות ו”מדיה” היא אמצעי תקשורת או אכסון: זו האבחנה השגורה בלשוננו.
באופן כללי הנטיה הרווחת בשפות מודרניות, אפילו באנגלית עם השגיונות שלה, היא לאסימילציה של מילים זרות במורפולוגיה של שפת האם, לא להפך. לו היתה תקופה שבה היה נהוג לומר “מדיום” ו”מדיה” או “מדיום” ו”מדיומים” בעברית, אולי היה טעם להתעקש על נוהג זה לשם השמרנות או הדקדקנות, אך הנהגת דקדקנות באופן מלאכותי מנוגדת לאופן שבו שפות פועלות. סכנה נוספת אורבת בפתח: אם פתאום ידיעה בסיסית של לטינית תהיה הכרחית כדי לדבר עברית תקינה, סביר להניח שכל מני הדיוטות יידבקו בחידק hypercorrection או hyperurbanism ויתחילו לומר “magnus opus” (סיפור אמיתי) ושאר זוועות, בדיוק כפי שהיום כולם אומרים “ספיישל” (spatial) במקום “ספשל” (special). מתוקף עבודתי כעורך מאמרים באנגלית אני כל הזמן נתקל בצורות מתחכמות שכאלו; לעברית יש מספיק צרות גם בלעדיהן.
ובכן, אני לא מסכימה ש”מדיום”, “מדיומים” ו”מדיה” כמו שאני הגדרתי אותם לא קיימים בעברית כרגע. אני שומעת אותם כל הזמן. אחרת לא הייתי טורחת להעיר לאלה שאומרים אחרת.
QE rulz!!1
דורה – אם לא התפלצת על המילים “הרומאנית המודרנית” “השפות הורנקולריות” “במונחים טכניים והיסטוריים” ועוד ועוד מילים שאולות שהשתרשו בלי בעיה בעברית, אז הצפי הוא שתוך שנה או פחות תתרגלי גם למילה מדיות
מדיות מדיות מדיות
אני מציע להקים שתי ישויות מדיניות עוינות זו את זו, שבאחת אומרים מדיה ומדיות ובאחרת אומרים מדיום, מדיומים ומדיה. כל שבוע שבועיים ישות א’ תטיל פצצת אטום טקטית על ישות ב’ וחזור חלילה, עד שהחמאס ואל-קעדה ייצאו לגמלאות מחוסר מעש. אז יצוץ רבין ממקום המחבוא שלו (הוא לא באמת מת; הוא מסתתר אצל הרבי מלובביץ’) ויביא לנו שלום עולמי.
ועכשיו אבא: הבנו, ויכוחי שפה מצחיקים אותך. באמת שאין צורך להידחף שוב ושוב לוויכוח כדי לגחך בקוליות.