אני מקנא בכתבים של ליידי גלובס

אני מניח שהעיתונאי עפר שלח כבר התרגל לזה ששמו הפרטי מאויית בשגיאה (עופר); תפקיד בודק העובדות, שנפוץ למשל בעיתונות האמריקאית האיכותית, לא הגיע לפה, ומרואיינים לא יכולים אפילו להיות בטוחים ששמם יאויית נכון, לא כל שכן העובדות בכתבה.

אבל כשבגליון מרץ 2008 של מגזין ליידי גלובס מופיע ראיון עם “עופר” שלח, שם הוא נשאל לגבי מגזין בלייזר “שבו אתה כותב”, אני מעוּדד לגלות שיש פינות נסתרות בתקשורת הישראלית שנותנות לכתבים שלהן זמן ואורך נשימה לתחקר, לראיין, להרהר ורק אז לכתוב. שלח הפסיק לכתוב בבלייזר כשעזב את קבוצת ידיעות אחרונות וחזר למעריב באפריל 2007, כמעט שנה לפני פרסום הראיון.

תגובות

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.