האיש שלנו בוויקיפדיה הערבית

כך הפך דרור קמיר לעורך בוויקיפדיה הערבית, והכניס את הזווית הישראלית לעשרות מיליוני בתים בסוריה, סעודיה ולבנון

בערך “ישראל” בוויקיפדיה העברית כתוב שהמדינה גובלת בסוריה. בערך “סוריה” בוויקיפדיה הערבית נכתב שהיא גובלת בפלסטין. דרור קמיר, פעיל ותיק בוויקיפדיה העברית, גילה זאת כשנכנס לוויקיפדיה הערבית, מתוך סקרנות לגבי התנהלות הקהילה הערבית המקבילה לזו שהוא חבר בה. הוא גילה גם שהוויקיפדיה בשפתם של רבע מיליארד בני אדם מכילה רק כמחצית מהערכים שנוצרו במקבילתה העברית, שפה שדוברים אותה מיליונים בודדים בלבד. כדובר ערבית, אותה רכש בקורס בגבעת חביבה, קמיר סבר שיוכל לתרום למאמץ הוויקיפדי הערבי, והוא גם רצה לשמוע מה ערבים חושבים – לא כותבי מאמרים רהוטים בעיתונות או מתלהמי פורומים, אלא אנשים עם דעות אותנטיות וגולמיות, שמסתתרות בהחלטות עריכה כמו זו שהפכה את ישראל לפלסטין. “כשאתה לא מדבר על הנושא באופן ישיר, יש פחות זיוף, לכאן או לכאן: אין הקצנה מיותרת ואין גם התמתנות מיותרת – אנשים נוטים כבדרך אגב לחשוף את הדעות בצורה הרבה יותר אותנטית”, הוא אומר. קמיר, בלשן בן 32 מחולון, סיפר על פעילותו בוויקיפדיה הערבית במאמר שפרסם ביולי 2007 במגזין “ארץ אחרת”, שבו הוא עובד.

וויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית לקריאה ולכתיבה, כשכל אדם עם חיבור לאינטרנט יכול לתרום לה ערכים חדשים ולערוך קיימים. היא נוסדה על ידי ג’ימי וויילז ולארי סנגר ב-2001, ונכון לדצמבר 2007 היא פועלת ביותר מ-250 שפות ומכילה יותר כ-9.25 מיליון ערכים. קמיר, עוד מעט בן 33, תושב חולון, התוודע לוויקיפדיה הערבית בשלהי מלחמת לבנון השנייה. “באופן טבעי הלכתי לראות מה כותבים שם על ישראל, כי זה הדברים המסקרנים. זה קצת כמו לברר מה השכנים שאתה קצת מסוכסך איתם אומרים עליך כשאף אחד לא שומע”, הוא מספר. “בהתחלה הרושם שלי היה דווקא די חיובי, אבל כנראה שהיתה שם איזושהי התפתחות מסויימת – זה תמיד פונקציה של מי בדיוק כותב, ולפעמים האיזון בין הכותבים משתנה, כי יש הצטרפות של אנשים ועזיבה של אנשים בתוך קהילת הכותבים של כל וויקיפדיה – ופתאום התחלתי לראות התבטאויות הרבה יותר חריפות נגד ישראל. זה מתבטא בעיקר בטרמינולוגיה – פתאום כותבים ‘פלסטין הכבושה’ במקום ‘ישראל’, וביטוי שחוזר בערבית, שמאוד צורם לי אבל רואים אותו הרבה, ‘ישראל שאונסת את האדמות הערביות'”. קמיר לא הופתע מהשנאה הבוטה, אלא מההקשר שלה – כשותף פעיל בוויקיפדיה, הוא מכיר את עקרון ה-NPOV, ראשי תיבות של “נקודת מבט נייטרלית”, שמכתיב כתיבה אובייקטיבית שמתבססת על עובדות ולא דעות ופרשנויות. “הביטויים מהסוג הזה לא נדירים, אבל אתה לא מצפה לשמוע אותם ממישהו שכותב בוויקיפדיה. זה פרויקט שנועד להפיץ ידע, לא דעות פוליטיות בצורה כל כך בוטה. אתה מצפה שאדם שכותב בוויקיפדיה גם יבין את הרעיון שעומד מאחורי הכתיבה הזאת”.

עמוד המשתמש של קמיר בוויקיפדיה הערבית

בתחילה פעל קמיר כמשתמש אנונימי שמזוהה רק בכתובת ה-IP שלו, שמסגירה את זהותו הישראלית רק לגולשים היותר מיומנים. וויקיפדים עמיתים מישראל, ארה”ב ואירופה שכנעו אותו לפתוח כרטיס בשמו ובפרטיו האמיתיים. “פשוט פחדתי שלא יקשיבו לי שם כשיידעו שאני מישראל”, הוא אומר, ומגלה שהמתקפה הגיעה מכיוון מפתיע: “היתה איזושהי תקופה שלא הייתי מספיק בטוח בערבית שלי וכתבתי באנגלית, שזה אחד הדברים שהכי מעצבנים את האנשים שם, ואני יכול להבין את זה. זה בדרך כלל מעצבן גם את הכותבים בוויקיפדיה העברית. זה קצת כמו להיכנס למועדון בלי לדעת איזו שפה מדברים בו – זה יוצר אנטגוניזם”. בעיה נוספת בשפה היתה העובדה שקמיר למד ערבית ספרותית, ובשיחותיו עם הערבים הוא הנמיך את המשלב הלשוני ושילב מילים מערבית מדוברת, כדי לא להישמע יוצא דופן. אבל אחרי שסורי אחד העיר לו שהערבית שלו יפה, וחבל שהוא גולש לשפת רחוב, הוא החליט לדבוק בשפה הגבוהה.

“באיזושהי נקודה תפסתי בטחון, גם הזדהיתי בצורה מסודרת וגם התחלתי לדבר בערבית, ואז היחס אלי נעשה להרבה יותר רציני, הרבה יותר הקשיבו לי”, הוא מספר. “אחד הוויכוחים המשמעותיים הראשונים שהיו לי עם כותבים בוויקיפדיה בערבית היה על מלחמת לבנון השנייה, האופן שבו היא מתוארת”. הוויקיפדים הערבים התייחסו למלחמה כ”התוקפנות הישראלית על לבנון”, וקמיר התקומם: “הערתי להם שהשם הוא לא נכון, לפחות עובדתית הירייה הראשונה נורתה מכיוון לבנון לישראל ולא להיפך”. לדעתו, “חלק גדול מהכותבים שם אולי הבין לא נכון שמדובר במין מערכת של בלוגים ולא בנסיון לכתוב אנציקלופדיה”.

ירושלים, גולדווסר ורגב, קונטאר והאירוויזיון

“מאוד מעניין אותי לכתוב בערבית על ישראל או על נושאים שקשורים לישראל. לכתוב על ישראל בערבית זה קצת כמו לדבר על עצמך בפני אנשים זרים”, אומר קמיר. רשימת הערכים בוויקיפדיה הערבית שהוא השתתף בכתיבתם מעידה שהוא לא חושש מעימותים – ירושלים, המנון מדינת ישראל, חוות שבעא, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, סמיר קונטאר, תוכנית החלוקה ורמת הגולן; מאידך, הוא אחראי גם על הערך על האירוויזיון. “זה היה בתקופת המריבות שלי, אנשים שאלו אותי למה אני כל הזמן מתעסק בערכים על ישראל, שמעוררים סערות, אמרו שהגיע הזמן שאני אכתוב על נושאים יותר נייטרליים. אז החלטתי לכתוב על האירוויזיון בערבית בתור שעשוע, וגם כדי להראות להם שאני יודע לכתוב על נושאים אחרים”.

לפי כללי וויקיפדיה, אדם לא יכול לכתוב על עצמו או על נושא שהוא מעורב בו. הכתיבה שלך על ישראל כישראלי היא לא הפרה עקרונית של הכלל הזה?
“לא. זה שאני אזרח ישראלי לא אומר שאני לא יכול לגלות ריחוק. אני לא איזה נציג רשמי, אני לא צריך למכור את ישראל, אני לא נציג של מרכז ההסברה או משרד החוץ או משרד התיירות. אני לא צריך לשכנע אנשים לאהוב את ישראל. אני כותב על דברים שאני מכיר מקרוב, ואת ישראל אני מכיר מקרוב כי אני גר בה. ברור שפה ושם אני לא אהיה לגמרי אובייקטיבי. בשביל זה יש אנשים אחרים, שיאזנו את התמונה. מה שמטריד אותי הרבה פעמים זה שאין מספיק אנשים בוויקיפדיה הערבית שיאזנו את התמונה, פשוט כי הם לא יודעים. אם מדובר על מישהו מסוריה, מה שהוא יודע על ישראל זה תעמולה שהוא נחשף לה בכלי התקשורת הסוריים. אם מדובר באנשים מסעודיה, הם הרבה פעמים פשוט לא יודעים. דיברתי עם סעודי שהופתע לשמוע שעל שלטים בארץ כתוב בערבית, כי ערבית זו שפה מדוברת ואפילו נחשבת לשפה רשמית. כשאמרתי להם שערבי ישראלי מוציא דרכון ישראלי ומסתובב איתו בעולם, היו כמה שהגיבו קצת בהשתאות. הם פשוט לא ידעו את זה. הם חשבו שהמאות הבודדות של ערבים שחיים בארץ לא נחשבים אפילו לאזרחים. כשסיפרתי להם שלא מדובר במספרים קטנים אלא בלמעלה ממיליון איש ויש להם זכויות אזרחיות, זה בא להם בהפתעה. הרבה דברים שאני כותב שם על ישראל חדשים להם לגמרי”.

קמיר. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

ספר על ערכים שהיית מעורב בהם.
“דברים ששיניתי – התעקשתי שערים שנמצאות בתוך הקו הירוק יוגדרו כערים ישראליות או ערים בישראל, גם אם הן היו בעבר ערים ערביות, או שהן עדיין ערים ערביות. מדובר בחיפה, רמלה, לוד, באקה אל-ע’רביה, כפר קאסם וכו’. הגעתי לפשרה עם משתמשים אחרים, שבמקום שיש בזה טעם יהיה כתוב ‘פלסטין ההיסטורית’ ולא ‘פלסטין’ או ‘פלסטין הכבושה’. למשל, באחת הגרסאות המוקדמות של הערך על לוד כתוב: ‘לוד היא עיר קדומה מאוד מבין ערי פלסטין הכבושה’. הנוסח הנוכחי בעקבות עריכות שלי ועריכות מנוגדות הוא: ‘לוד היא עיר ישראלית שגרים בה יהודים וערבים. יש לעיר היסטוריה קדומה והיא הייתה אחת הערים הכנעניות בפלסטין ההיסטורית’. לגבי ירושלים, היא הוגדרה כ’אחת הערים הגדולות בפלסטין’ או ‘בירת פלסטין והעיר הגדולה ביותר בה’, והיום הנוסח הוא ‘העיר הגדולה ביותר בפלסטין ההיסטורית הנתונה היום לשליטה ישראלית’. בהמשך כתוב שהפלסטינים תובעים את העיר כבירתה של מדינה פלסטינית, והיא נחשבת בירת ישראל לפי החוק הישראלי, אבל אין בכך הכרה בינלאומית”.

“הערך שהעבודה עליו הייתה הכי מעניינת הוא הערך על רמת הגולן. שם נוצר פינג-פונג מוצלח ביני לבין משתמש אחר, אני חושב שהוא סורי, אבל אני לא בטוח. בהתחלה רמת הגולן הוגדרה כ’אדמה סורית במערב הרפובליקה הערבית הסורית שהמנגנון הצבאי הישראלי הצליח לכבוש אותה ולשלוט בה מאז 1967′. באיזשהו שלב מישהו הוסיף שהיחס של ישראל לתושבים הסורים של רמת הגולן משפיל, והם מקבלים מישראל תעודות מסע (במקום דרכון) שבדרך כלל נועדו לבעלי חיים. התחלתי לערוך את הערך, ובתור התחלה שיניתי את ההגדרה של האזור להגדרה גאוגרפית: ‘חלק מ’בילאד א-שאם’ בין נהר הירמוך להר החרמון’ – בילאד א-שאם הוא השם הגאוגרפי בערבית לאזור של סוריה, לבנון, ירדן וישראל – וגם תיקנתי את הפסקה בעניין התושבים הדרוזים של רמת הגולן, כתבתי שרובם לא נחשבים אזרחים ישראלים ולכן הם מקבלים תעודות-מעבר במקום דרכונים, אבל הם זכאים לזכויות של תושב קבע בישראל. השינויים האלה דווקא התקבלו בברכה, אבל היתה התעקשות שלא יהיה כתוב ‘החלק הישראלי של רמת הגולן’. אני מצדי לא הסכמתי שיהיה כתוב ‘החלק הכבוש’ אז הפשרה הייתה ‘החלק שממערב לקו הפסקת האש'”.

איפה אתה ממוקם מבחינה פוליטית?
“די שמאלה. אתה לא יכול להיות יותר מדי קיצוני לכיוון הימני של המפה הפוליטית אחרי שאתה נחשף לצד השני של המטבע. אני למדתי ערבית בגבעת חביבה עם מורים ערבים, ואתה שומע את הסיפור שלהם. כל מיני דברים שלמדת בשיעורי היסטוריה בבית ספר והתרגלת לחשוב עליהם כמובנים מאליהם, אתה שומע את הצד השני. ללמוד ערבית זה פותח עולם חדש, שמהר מאוד אתה מגלה שהוא תמונת ראי של העולם שהכרת עד עכשיו”.

היישות הציונית פשוט כובשת

היחס של הקהילה אליך הושפע מאירועים פוליטיים ומלחמתיים בין ישראל למדינות ערב?
“חוץ ממלחמת לבנון, לא משהו ספציפי. היתה עכשיו ההתנקשות בעימאד מורנייה. כשנכנסתי אחרי ההתנקשות לערך שעוסק בו, ראיתי התלהמות של ‘השאהיד שנרצח על ידי בני עוולה’ והמון תיאורים איך אולמרט שמח אחרי ששמע את הידיעה. מי שדווקא מאוד מיתן את הנוסח היה דווקא מישהו מסעודיה. רק אחר כך הסתבר לי שעימאד מורנייה לא נחשב צדיק גדול, לא בסעודיה ולא בכוויית, הכווייתים אפילו מתייחסים אליו כטרוריסט בגלל חטיפת מטוס כווייתי. במקרה של מורנייה, הוויכוחים היו פנים-ערביים, כשאני קצת פה ושם השתתפתי, אבל הוויכוח היה יותר בין ערבים לבין עצמם.

“כן ראיתי שם שנאה לישראל באופן כללי, שאפילו גרמה לי קצת עלבון מסויים. היו שם שני סורים, שמה שהקפיץ להם את הפיוז זה שהתעקשתי שגם בערך על סוריה יהיה כתוב שסוריה גובלת בישראל ולא בפלסטין הכבושה. הם מאוד כעסו על זה ואמרו, ניחא בערכים אחרים, אבל בערך על סוריה לא יעלה על הדעת לעשות דבר כזה. אמרתי להם שזה לא מאמר מטעם ממשלת סוריה, אלא מאמר על סוריה, ולכן צריך לכתוב מה שיש, ולא מה שרוצים שיהיה. בשלב הזה הם התחילו לדבר שוב על ‘ישראל אונסת האדמות, הכובשת האכזרית’. אני הערתי להם שהביטויים האלה, עם כל הכבוד, זה נשמע פאתטי. בסוף הגיעו שם לאיזושהי פשרה, שיהיה כתוב שסוריה גובלת בישראל אבל לא מכירה בישראל. זה מסוג הפשרות שאפשר לחיות איתן”.

לדעתו של קמיר, הגישה לישראל בוויקיפדיה הערבית תלויה מאוד בהרכב הפעילים בה בכל רגע נתון. “יש פה הרבה עניין של איזון. יש גלים כאלה. ברגע שמצטרפים הרבה אנשים עם אג’נדה מסויימת שרוצים לקדם אותה ורוצים להשתמש בוויקיפדיה בתור מין כלי תעמולה, אתה רואה מין גל של נסיון להכניס כל מיני דעות ועמדות במסווה של כתיבה אנציקלופדית. זה בדרך כלל נרגע אחרי תקופה מסויימת – או שהם בעצמם מתייאשים ועוברים לכתוב בפרוייקט אחר, או שמצטרפים אנשים קצת יותר רציניים שממתנים את הנוסחים. פה מה שקרה זה שבאיזושהי נקודה, כותבים יותר רציניים התחילו למתן את הניסוחים ולבלום את הגל הזה”.

“באופן כללי יש שיפור בזמן האחרון”, אומר קמיר. “יש שם קבוצה של אנשים, בעיקר ממצרים, מסעודיה, אחד מכוויית, שלקחו על עצמם לשפר את המצב של וויקיפדיה בערבית, ורואים איזשהו שיפור. הבעיה העיקרית היא שאין מספיק כותבים. קודם כל, צריך לקחת בחשבון מראש שפוטנציאל הכותבים הוא לא כמו שהוא נראה. לא מספיק שיהיו דוברי ערבית, צריך שיהיו דוברי ערבית שמחוברים לאינטרנט באופן די קבוע, רמת השכלה מאוד גבוהה, יכולת כתיבה טובה – כשאתה לוקח בחשבון את כל הפרטים האלה, אתה מגלה שקהילת הכותבים הפוטנציאלית היא הרבה יותר קטנה, ומרוכזת בפחות מדינות ממה שזה נראה, בעיקר לבנון, מצרים, תוניסיה, קצת מדינות המפרץ – זה כבר לא כל העולם הערבי, אלא רק תחום מצומצם”.

“יש פה גם בעיה תרבותית”, טוען קמיר, כשהוא מתייחס למהומות שהתעוררו לאחרונה בעקבות פרסום ציורים מימי הביניים של הנביא מוחמד, בניגוד לאיסור המוסלמי ליצור ייצוג חזותי של הנביא. “שאלתי את אחד הכותבים מסעודיה מה דעתו על זה, והוא אמר שהוא לא רואה את זה כבעיה, כי נכון שבעקרון זה אסור באסלאם, אבל אסור לצייר, זה לא שאסור להסתכל על תמונה, ומדובר במשהו שנעשה לפני מאות שנים על ידי אנשים שלא חשבו שהם עוברים עבירה, ובגלל זה הוא לא מבין על מה המהומה. זו תגובה של מישהו שמבין מה זה וויקיפדיה ומאוד שותף לרעיון. אבל עובדה שיש מישהו שהיה לו אינטרס לעשות מזה מהומה. בהחלט סביר בעיניי שמספר האנשים שמבינים ושותפים לרעיון שמאחורי ויקיפדיה בארצות ערב קטן יותר מאשר במקומות אחרים. עצם העובדה שמישהו עושה מהומה מתמונות של מוחמד מימי הביניים כנראה מראה את זה”.

יכול להיות שרוח השיתופיות והאחווה הגלובלית הנושבת בוויקיפדיה קיבצו בגירסתה הערבית אנשים שאולי אינם חובבי ציון, אבל שגם מבינים שאפשר לתת ביטוי למורכבות הסכסוך בלי להשתמש בכינויי גנאי כמו “היישות הציונית הכובשת”. מצד שני, כל אחד יכול להיות וויקיפד, והיו כאלה שקראו לסלק את קמיר על רקע מלחמות עריכה בכמה ערכים רגישים שהוא היה מעורב בהם. “הם היו גלויים ואמרו לי שהם חושבים שוויקיפדיה הערבית צריכה לשקף את דעתם של הערבים והניסיונות שלי לשנות את הטרמינולוגיה ואת נקודת המבט מזיקים. היו גם משתמשים שטענו שאין דעה אחת שאפשר לקרוא לה דעתם של הערבים ולכן הטענה כאילו וויקיפדיה הערבית צריכה לשקף את דעתם של הערבים היא לא רצינית”.

ביולי הקרוב ישתתף קמיר בפעם השלישית בכנס וויקמניה השנתי, שיתקיים השנה באלכסנדריה שבמצרים. “להשתתף באירוע כזה באלכסנדריה זה באמת מאוד מלהיב אותי. אני מאוד סקרן לראות איך זה יילך, כי כמו שאמרתי, אין הרבה וויקיפדים ערבים, ואני כן מצפה לזה שזה יעורר תהודה בעולם הערבי”.

יכול להיות שיראיינו אותך שם, בתור הישראלי שבא לכנס הערבי, ואתה תדבר שם בערבית בטלוויזיה?
“זאת בדיוק השאלה: האם יגיעו לשם עיתונאים ויראיינו אנשים בערבית? כי יש גם סיכוי שזה יהפוך להיות מין אירוויזיון כזה, אירוע של אירופאים ואמריקאים שמתקיים באתר תיירות נחמד באלכסנדריה. בערבית יש 55,000 ערכים. בעברית 72,000. הערכים בעברית הם יותר ארוכים, יותר מושקעים. יש שם הרבה מה לשפר, אין בזה בכלל ספק. מה שמסקרן אותי לראות זה אם המצב ישתפר בעקבות הכנס באלכסנדריה. כישראלי, מה שמסקרן אותי לראות באלכסנדריה זה אם אני אצליח ליצור שם קשרים מעניינים”.

---

התפרסם בגירסאות שונות בכלכליסט ובוויינט, 18/3/2008

---

אחרי הקיפול הראיון המלא.

דרור קמיר, בלשן בן 32 מחולון ופעיל בוויקיפדיה העברית, הוא חבר פעיל גם בוויקיפדיה הערבית. נפגשנו בכנס איגוד האינטרנט, הוא סיפר לי שפרסם מאמר על פעילותו בוויקיפדיה הערבית במגזין “ארץ אחרת”, שהיום הוא מועסק באתר האינטרנט שלו. ראיינתי אותו לכתבה שהתפרסמה בכלכליסט (18/3/2008) וב-ynet, ומופיעה לעיל. להלן תמליל הראיון המלא איתו – ראיון טלפוני מה-26/2/2008, וראיונות המשך באימייל ב-26, 28 ו-29/2/2008. התמלול עבר עריכה מינימלית בלבד, וסדר השאלות והתשובות שונה לטובת מבנה נושאי מסודר.

קמיר. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

מה גרם לך להיכנס לוויקיפדיה הערבית?
“קודם כל, ההתעניינות שלי בערבית. למדתי ערבית די הרבה זמן וגם קצת לימדתי תקופה מסויימת, וזה די טבעי לי לחפש חומר קריאה מעניין בערבית”.

איך הגעת לתחום של ערבית?
“אני מאוד אוהב ללמוד שפות. ללמוד ערבית זה מאוד מסקרן כשאתה חי בארץ. למדתי צרפתית ועדיין לא ביקרתי בארץ דוברת צרפתית, לעומת זאת, למדתי ערבית וכדי לתרגל הלכתי לטייל ביפו. רק שם אתה צריך להסתיר את זה שאתה מדבר עברית. ברגע שהם מגלים שאתה מדבר עברית, הם עוברים לעברית. דיברתי רק ערבית, וההשערה, שאלו אותי אם אני תייר מארה”ב. כנראה משהו במבטא, בסגנון הדיבור. ברגע שאמרתי שאני מחולון הם עברו לעברית”.

כפעיל בוויקיפדיה העברית, הסתקרנת לגבי מקביליך בוויקיפדיה הערבית?
“כן. עיתונים ממוסדים בערבית, כאלה שיש להם אתרי אינטרנט, יש בלי סוף. גם זה חומר קריאה מעניין, אבל לא כמו וויקיפדיה בערבית, שאתה ממש יכול לראות שם את הפעילות של הגולשים. לדעתי זה קצת יותר מעניין מלקרוא סתם ככה פורומים או כל מיני אתרים מהסוג הזה, כי אנשים שם לא מביעים דעה בצורה ישירה, אלא הם אמורים לכתוב על איזשהו נושא, ותוך כדי כתיבה, אם אתה מחפש דעות פוליטיות, חברתיות, השקפות עולם, אתה לא תמצא אותן שם מובעות באופן ישיר אלא דרך כתיבה על נושא מסויים, ולדעתי זה יותר אותנטי מלחפש פורום בנושאים פוליטיים או חברתיים, ולקרוא מה אנשים כותבים בצורה ישירה על הנושאים האלה. באיזשהו שלב אני גם התחלתי לכתוב שם, וגיליתי שעמודי השיחות על הערכים — ברגע שהשיחה היא לא באופן ישיר על נושא פוליטי אלא הערות לגבי ערך, שמהן גם משתמע מה הדעות הפוליטיות, הן שיחות הרבה יותר מעניינות. כי כשאתה לא מדבר על הנושא באופן ישיר, יש פחות זיוף, לכאן או לכאן: אין הקצנה מיותרת ואין גם התמתנות מיותרת — אנשים נוטים כבדרך אגב לחשוף את הדעות בצורה הרבה יותר אותנטית.

“באיזשהו שלב כן הגעתי תוך כדי שיחות גם לעניינים פוליטיים בצורה יותר ישירה — אי אפשר להימנע מזה. אני גם לא הסתרתי את זה שאני ישראלי. היתה תקופה מסויימת שכתבתי שם בתור אנונימי, שראו רק את כתובת ה-IP שלי, ומי שמאוד התאמץ בטח יכול היה לראות שאני כותב מישראל, אבל זה לא היה בצורה גלויה. פשוט פחדתי שלא יקשיבו לי שם כשיידעו שאני מישראל. באיזשהו שלב, גם בעידוד של אנשים אחרים שכותבים בוויקיפדיה, אנשים מאירופה ומארה”ב שמעורבים בפרוייקטים של וויקימדיה, הם אמרו לי שהדבר הכי טוב זה להזדהות, להגיד בדיוק מי אני, וזה גם היה נכון. פתחתי חשבון מסודר, דף משתמש עם פרטים עלי ובדיוק מאיפה אני. בהתחלה היתה גם איזושהי תקופה שלא הייתי מספיק בטוח בערבית שלי וכתבתי באנגלית, וזה אחד הדברים שהכי מעצבנים את האנשים שם, ואני יכול להבין את זה. זה גם בד”כ מעצבן את הכותבים בוויקיפדיה העברית. זה קצת כמו להיכנס למועדון בלי לדעת באיזה שפה מדברים בו – זה יותר אנטגוניזם.

“באיזושהי נקודה תפסתי בטחון, גם הזדהיתי בצורה מסודרת וגם התחלתי לדבר בערבית, ואז היחס אלי נעשה להרבה יותר רציני, הרבה יותר הקשיבו לי. אחד הוויכוחים המשמעותיים הראשונים שהיו לי עם כותבים בוויקיפדיה בערבית היה על מלחמת לבנון השנייה, האופן שבו היא מתוארת”.

מתי הצטרפת לוויקיפדיה הערבית?
“הצטרפתי באוגוסט 2006, לדעתי זה היה ממש כשמלחמת לבנון השנייה הסתיימה, בשלבים האחרונים שלה או מיד אחרי. הייתי ב[כנס] וויקימניה בבוסטון באותה שנה, ושם גם דיברתי על הנושא של כתיבה בוויקיפדיה בערבית. כשהגעתי לבוסטון שאלתי אם יש גם משתתפים ערבים, ואמרו לי שלא הגיעו. ואז סיפרתי שם שאני כותב בוויקיפדיה הערבית, שאלו אותי איך בתור ישראלי אני מסתדר שם, אמרתי שאני רוב הזמן כותב כאנונימי, ושם בעצם שמעתי גם מאירופים, גם מאמריקאים, גם מישראלים שהיו שם, שהכי טוב שאני אפרסם בגלוי שאני ישראלי, וזה באמת היה נכון. מיד כשחזרתי פתחתי שם חשבון מסודר.

“באופן טבעי הלכתי לראות מה כותבים שם על ישראל, כי זה הדברים המסקרנים. זה קצת כמו לברר מה השכנים שאתה קצת מסוכסך איתם אומרים עליך כשאף אחד לא שומע. בהתחלה הרושם שלי היה דווקא די חיובי, אבל כנראה שהיתה שם איזושהי התפתחות מסויימת – זה תמיד פונקציה של מי בדיוק כותב, ולפעמים האיזון בין הכותבים משתנה, כי יש הצטרפות של אנשים ועזיבה של אנשים בתוך קהילת הכותבים של כל וויקיפדיה. אז יכול להיות שבאיזשהו שלב האיזון שם השתנה, ופתאום התחלתי לראות התבטאויות הרבה יותר חריפות נגד ישראל – זה בעיקר מתבטא בטרמינולוגיה. פתאום כותבים “פלסטין הכבושה” במקום “ישראל”, יש את הביטוי שחוזר בערבית שמאוד צורם לי אבל רואים אותו הרבה, אישראל שאונסת את האדמות הערביות’. הביטויים מהסוג הזה לא נדירים, אבל אתה לא מצפה לשמוע אותם ממישהו שכותב בוויקיפדיה. זה פרויקט שנועד להפיץ ידע, לא דעות פוליטיות ובצורה כל כך בוטה. אתה מצפה שאדם שכותב בוויקיפדיה גם יבין את הרעיון שעומד מאחורי הכתיבה הזאת, ויידע שביטויים כ”כ בוטים זה לא המקום, ואפילו בלי להתייחס לשאלה אם לביטוי כזה יש מקום בכלל. זה ביטוי מכוער באופן כללי, ועל אחת כמה וכמה בוויקיפדיה.

“אני התחלתי לשנות שם – בכל מקום שהיה כתוב ‘פלסטין הכבושה’ שיניתי ל’ישראל’. מחקתי ביטויים כמו ‘אונסת אדמות’ וכאלה דברים. זה לא התקבל בהתנגדות חריפה. פה ושם ראיתי שאנשים מנסים לשחזר את זה אחורה, וכשראו שאני מתעקש אז ויתרו.

“הוויכוח המשמעותי הראשון היה על הנושא של מלחמת לבנון השנייה. הכותרת שהם נתנו לזה היתה ‘התוקפנות הישראלית על לבנון’. אני הערתי להם שהשם הוא לא נכון, לפחות עובדתית הירייה הראשונה נורתה מכיוון לבנון לישראל ולא להיפך. דבר נוסף שהטריד אותי היה שהביאו לשם מקורות עיתונאיים כדי לגבות את הערך, וראיתי שהם מסולפים. אם ניקח את המילה תוקפנות, הם טרחו להצדיק אותה בזה שנציג של איזשהו ארגון אירופי, מועצת אירופה אם אני לא טועה, אמר שמדובר בתוקפנות. כשבדקתי את המקור שעליו הם הסתמכו ראיתי שם כותרת ‘הנציג האירופי מכנה את התוקפנות הישראלית בלבנון “פעילות שאינה מועילה”‘. הוא לא אמר את המילה תוקפנות, זה העורך של העיתון כתב בכותרת. ברגע שהערתי את זה זה חולל שם איזשהו ויכוח. באופן כללי הסכימו איתי – התחושה היתה כאילו תפסתי ילדים בקלקלתם. הם לא רצו לשנות את הכותרת, הם הסכימו שהשימוש במקור מסולף. תופעות כאלה אני רואה גם בוויקיפדיה העברית – אנשים מנסים לדחוף דעה מסויימת […] הכלל הוא שמותר לך לציין דעות אם אתה מייחס אותן למישהו שיש לו חשיבות, שיש לו משקל, למשל אם זו דעה של מדען מפורסם. הרבה פעמים אתה רואה, בכל וויקיפדיה, שאנשים מנסים לדחוף דעות בלי לבסס אותן, בלי לשייך אותן למישהו, וכשאתה תופס אותם בקלקלתם הם עוד קצת מנסים להילחם על זה ואח”כ עוזבים. בוויקיפדיה הערבית ראיתי שזה קורה יותר. אני יכול לייחס את זה לשני דברים: יכול להיות שמספר הכותבים מאוד קטן ומי שמגיע לשם זה אנשים שפחות מבינים את הרעיון שמאחורי וויקיפדיה. חלק גדול מהכותבים שם אולי הבין לא נכון שמדובר במין מערכת של בלוגים ולא בנסיון לכתוב אנציקלופדיה, שזה דבר שאני התרשמתי שקורה פחות בוויקיפדיה העברית ובוויקיפדיות אחרות, למרות שגם שם זה קורה”.

תן דוגמאות לשינויים מעניינים שאתה אחראי עליהם בערכים שערכת (כמו “פלסטין הכבושה” שהפכת ל”ישראל”). דברים שקשורים לירושלים וכד’.
“דברים ששיניתי – התעקשתי שערים שנמצאות בתוך הקו הירוק יוגדרו כערים ישראליות או ערים בישראל, גם אם הן היו בעבר ערים ערביות, או שהן עדיין ערים ערביות. מדובר בחיפה, רמלה, לוד, באקה אל-ע’רביה, כפר קאסם וכו’. הגעתי לפשרה עם משתמשים אחרים, שבמקום שיש בזה טעם יהיה כתוב ‘פלסטין ההיסטורית’ ולא ‘פלסטין’ או ‘פלסטין הכבושה’. למשל, באחת הגרסאות המוקדמות של הערך על לוד כתוב: ‘לוד היא עיר קדומה מאוד מבין ערי פלסטין הכבושה’. הנוסח הנוכחי בעקבות עריכות שלי ועריכות מנוגדות הוא: ‘לוד היא עיר ישראלית שגרים בה יהודים וערבים. יש לעיר היסטוריה קדומה והיא הייתה אחת הערים הכנעניות בפלסטין ההיסטורית’. לגבי ירושלים, היא הוגדרה כ’אחת הערים הגדולות בפלסטין’ או ‘בירת פלסטין והעיר הגדולה ביותר בה’, והיום הנוסח הוא ‘העיר הגדולה ביותר בפלסטין ההיסטורית הנתונה היום לשליטה ישראלית’. בהמשך כתוב שהפלסטינים תובעים את העיר כבירתה של מדינה פלסטינית, והיא נחשבת בירת ישראל לפי החוק הישראלי, אבל אין בכך הכרה בינלאומית.

“הערך שהעבודה עליו הייתה הכי מעניינת הוא הערך על רמת הגולן. שם נוצר פינג-פונג מוצלח ביני לבין משתמש אחר, אני חושב שהוא סורי, אבל אני לא בטוח. בהתחלה רמת הגולן הוגדרה כ’אדמה סורית במערב הרפובליקה הערבית הסורית שהמנגנון הצבאי הישראלי הצליח לכבוש אותה ולשלוט בה מאז 1967′. באיזשהו שלב מישהו הוסיף שהיחס של ישראל לתושבים הסורים של רמת הגולן משפיל, והם מקבלים מישראל תעודות מסע (במקום דרכון) שבדרך כלל נועדו לבעלי חיים. התחלתי לערוך את הערך, ובתור התחלה שיניתי את ההגדרה של האזור להגדרה גאוגרפית: ‘חלק מ’בילאד א-שאם’ בין נהר הירמוך להר החרמון’ – בילאד א-שאם הוא השם הגאוגרפי בערבית לאזור של סוריה, לבנון, ירדן וישראל – וגם תיקנתי את הפסקה בעניין התושבים הדרוזים של רמת הגולן, כתבתי שרובם לא נחשבים אזרחים ישראלים ולכן הם מקבלים תעודות-מעבר במקום דרכונים, אבל הם זכאים לזכויות של תושב קבע בישראל. השינויים האלה דווקא התקבלו בברכה, אבל היתה התעקשות שלא יהיה כתוב ‘החלק הישראלי של רמת הגולן’. אני מצדי לא הסכמתי שיהיה כתוב ‘החלק הכבוש’ אז הפשרה הייתה ‘החלק שממערב לקו הפסקת האש'”.

הרגשת גלים של התנגדות, ויכוחים או שנאה שליוו אירועים פוליטיים או מלחמתיים בין ישראל למדינות ערב סביבה?
“חוץ ממלחמת לבנון, לא משהו ספציפי. היתה עכשיו ההתנקשות בעימאד מורנייה. כשנכנסתי אחרי ההתנקשות לערך שעוסק בו, ראיתי התלהמות של ‘השאהיד שנרצח על ידי בני עוולה’ והמון תיאורים איך אולמרט שמח אחרי ששמע את הידיעה. מי שדווקא מאוד מיתן את הנוסח היה דווקא מישהו מסעודיה, אם אני לא טועה. רק אחר כך הסתבר לי שעימאד מורנייה לא נחשב צדיק גדול, לא בסעודיה ולא בכוויית, הכווייתים אפילו מתייחסים אליו כטרוריסט בגלל חטיפת מטוס כווייתי. במקרה של מורנייה, הוויכוחים היו פנים-ערביים, כשאני קצת פה ושם השתתפתי, אבל הוויכוח היה יותר בין ערבים לבין עצמם.

“אני כן ראיתי שם שנאה לישראל באופן כללי, שאפילו גרמה לי קצת עלבון מסויים. היו שם שני סורים, שמה שהקפיץ להם את הפיוז זה שהתעקשתי שגם בערך על סוריה יהיה כתוב שסוריה גובלת בישראל ולא בפלסטין הכבושה. הם מאוד כעסו על זה ואמרו, ניחא בערכים אחרים, אבל בערך על סוריה לא יעלה על הדעת לעשות דבר כזה. אמרתי להם שזה לא מאמר מטעם ממשלת סוירה, אלא מאמר על סוריה, ולכן צריך לכתוב מה שיש, ולא מה שרוצים שיהיה. בשלב הזה הם התחילו לדבר שוב על “ישראל אונסת האדמות, הכובשת האכזרית”. אני גם הערתי להם שהביטויים האלה עם כל הכבוד זה נשמע פאתטי. בסוף הגיעו שם לאיזושהי פשרה, שיהיה כתוב שסוריה גובלת בישראל אבל לא מכירה בישראל. זה מסוג הפשרות שאפשר לחיות איתן.

“היה עוד מקרה אחד, של פלסטיני מירדן, שהיה לי רושם שהוא באמת הגיע כדי לעשות תעמולה במסווה של כתיבת ערכים. אני מאוד כעסתי על זה. הוא כתב שם כל מיני דברים שקשורים בחפירת מנהרות לכאורה מתחת להר הבית כדי למוטט אותו ודברים מהסוג הזה. מה שקצת הפתיע אותי שם זה שהרבה מאוד מהכותבים, גם כאלה שהערכתי אותם כאנשים רציניים, אמרו שזה לגיטימי לכתוב דבר כזה, כי זה משהו שבהחלט ייתכן שהוא נכון. אמרו, גם אם אי אפשר לאמת את זה במאה אחוז, זו איזושהי עמדה שיש לה ביסוס, שיכול להיות שהיא נכונה, וזה מה שצריך לכתוב. אמרתי להם שאני לא נוסע הרבה לירושלים, אבל מדי פעם אני עובר בירושלים ולא שמתי לב שמסגד אל אקצה שוקע. זה יותר מדי נשמע מופרך מכדי לתאר את זה אפילו כאיזושהי עמדה, ואני די כעסתי שמישהו מנסה לעשות תעמולה באמצעות וויקיפדיה. היתה תקופה של מתח ביני לבין כמה כותבים אחרים בעקבות זה. היה איזשהו שלב שקצת הפסקתי לכתוב כדי להפחית את המתח הזה.

“עוד דוגמה, שבהתחלה עצבנה אותי והיום אני מתייחס אליה בהומור: ההתעקשות הזאת לכתוב שהכנענים היו ערבים, מסתבר שזה טרנד בעולם הערבי, לדבר על הכנענים הקדמונים בתור ערבים כדי להראות שהיו ערבים בארץ עוד לפני שהיו יהודים. זה גם קצת עצבן אותי בהתחלה, כי מבחינה עובדתית זה נשמע מופרך. לפי ההגיון הזה, גם היהודים בעצמם הם ערבים, אתה יכול להגיד על כל עם שדובר שפה שמית שהוא ערבי לפי ההגיון הזה.

“יש פה הרבה עניין של איזון. יש גלים כאלה. ברגע שמצטרפים הרבה אנשים עם אג’נדה מסויימת שרוצים לקדם אותה ורוצים להשתמש בוויקיפדיה בתור מין כלי תעמולה, אתה רואה מין גל של נסיון להכניס כל מיני דעות ועמדות במסווה של כתיבה אנציקלופדית. זה בד”כ נרגע אחרי תקופה מסויימת – או שהם בעצמם מתייאשים ועוברים לכתוב בפרוייקט אחר, או שמצטרפים אנשים קצת יותר רציניים שממתנים את הנוסחים. פה מה שקרה זה שבאיזושהי נקודה, כותבים יותר רציניים התחילו למתן את הניסוחים ולבלום את הגל הזה”.

בכמה ערכים היית מעורב? אתה נחשב לפעיל במיוחד בוויקיפדיה הערבית?
“לפי הסטטיסטיקה שמצאתי בנבכי האתרים של ויקימדיה, יש לי סביב 100 עריכות בחודש ממוצע בוויקיפדיה הערבית. משתמש פעיל במיוחד מוגדר כמי שיש לו לפחות 100 עריכות בחודש, כך שאני גבולי. בוויקיפדיה העברית יש לי 200 עריכות בחודש בממוצע. עד כה הייתי מעורב בכתיבת 120 ערכים בערך”.

עושים לך כבוד שם כפעיל נחשב?
“התחושה שלי היא שבסך הכול מעריכים אותי, למרות שפה ושם הצלחתי לעצבן שם אנשים. אמנם רוב הערכים שיזמתי או שהשתתפתי בכתיבתם עוסקים בישראל או ביהדות, אבל יש גם לא מעט ערכים שיזמתי שלא עוסקים בישראל או שעוסקים בישראל רק בעקיפין. בתחום הבלשנות הוספתי ערכים כמו ‘שפה טבעית’, ‘שפה מתוכננת’, ‘שפת סימנים’, כתבתי ערך על שפת הסימנים של שבט א-סייד בנגב, הוספתי מידע על התנועה האסלאמית בישראל (ובהזדמנות זאת שיניתי את שם הערך ל’התנועה האסלאמית בישראל’ במקום ‘התנועה האיסלאמית בפלסטין-1948’). הרושם שאני מקבל הוא שיש הערכה לתרומות האלה, ובסופו של דבר יש גם הערכה לכך שאני נותן זווית מבט שונה על עניינים שקשורים בישראל. יש לי גם גישה לחומר בעברית, למשל בערך על הכפר ע’ג’ר או על חוות שבעא יכולתי להביא פרטים ממאמרים שפורסמו בנושא בעברית. המידע הזה לא זמין לרוב הכותבים בוויקיפדיה הערבית. בנקודה הזאת מעניין לציין שאין הרבה ערבים-ישראלים שכותבים בוויקיפדיה, והמעט שכותבים מעדיפים לכתוב בוויקיפדיה העברית ולא בערבית”.

האם יש בכלל עוד ישראלים עורכים מלבדך בוויקיפדיה הערבית?
“יש עוד ישראלים שרשומים בוויקיפדיה הערבית, אבל לא ראיתי שהם מבצעים עריכות משמעותיות. כמעט כולם כותבים בוויקיפדיה העברית. יכול להיות שהם נרשמו כדי ליצור לינקים בין הוויקיפדיות ועניינים טכניים דומים. יש גם אנשים שקוראים חומר מוויקיפדיה מסוימת באופן קבוע בלי לערוך, ונרשמים רק כדי ‘להפגין נוכחות’. יש ערבי ישראלי שתרם לא-מעט חומר במשך שנה, אבל מאז אוקטובר האחרון הוא לא כותב יותר. כמעט שלא יצא לי לדבר איתו. יש ערבי ישראלי נוסף שתורם לעתים רחוקות; התייעצתי איתו פעם או פעמיים לגבי מונחים טכנולוגיים בערבית באמצעות הצ’ט. יש שני ערבים ישראלים שכותבים בוויקיפדיה העברית וניסיתי לשכנע אותם לכתוב גם בערבית, אבל שניהם אמרו לי באופן חד-משמעי שנוח להם יותר לכתוב בוויקיפדיה העברית”.

איך אתה מחליט מה לכתוב שם?
“מאוד מעניין אותי לכתוב בערבית על ישראל או על נושאים שקשורים לישראל, כי זה מאוד נחמד לדבר על עצמך. לכתוב על ישראל בערבית זה קצת כמו לדבר על עצמך בפני אנשים זרים, ויש בזה משהו מעניין, לפחות מבחינתי. יש לי את המגבלה הלשונית, יש המון ערכים בנושאי מדע שחסרים בוויקיפדיה הערבית, אבל אין לי את הכלים לכתוב על זה מבחינה לשונית. אף פעם לא למדתי שום נושא מדעי בערבית, ומבחינת המינוח אני ממש מגשש באפלה”.

כתבת על האירוויזיון.
“ניסיתי את זה בתור שעשוע. זה היה בתקופת המריבות שלי, אנשים שאלו אותי למה אני כל הזמן מתעסק בערכים על ישראל, שמעוררים סערות. הגיע הזמן שאני אכתוב על נושאים יותר נייטרליים. אז בתור שעשוע החלטתי לכתוב על האירוויזיון בערבית, וגם כדי להראות להם שאני יודע לכתוב על נושאים אחרים”.

הערך היה קיים לפני כן?
“לא. האמת היא שאני גם לא מתפלא שהוא לא היה, כי קהל הצופים באירוויזיון בעולם הערבי הוא קטן מאוד. ובכ”ז מדובר באירוע טלוויזיוני מעניין, שאמור לעניין גם אותם, כמו שאני קורא על כל מיני תוכניות בארה”ב שאני אף פעם לא אראה. המחסום פה הוא מחסום לשוני – אני מודה שאני אף פעם לא דיברתי על נושאים מהסוג הזה, אף פעם לא התעניינתי בבידור עממי בערבית. אולי פה ושם קראתי מאמרים בעיתונות, אבל לא במידה שמאפשרת לי לכתוב על זה”.

ספר אנקדוטות מפעילותך בוויקיפדיה הערבית.
“אחת הבקשות שקיבלתי לאחרונה ל’דף השיחה’ שלי הגיעה ממשתמש תוניסאי שכתב ערך על ועדת וינוגרד. הוא ביקש ממני לעבור על הפרטים ולתקן דברים שנראו לי לא נכונים. תיקנתי כמה פרטים, והוא כתב לי ‘תודה רבה’ בעברית בדף השיחה. אחר כך הוא הוסיף שאלה: למי מיוחסת התיאוריה שאפשר להשמיד את חזבאללה באמצעות חיל האוויר הישראלי, לעמיר פרץ או לדן חלוץ? האמת היא שלא ידעתי מה להשיב לו על זה, אז כתבתי שנראה לי הגיוני יותר לייחס תיאוריה כזאת לדן חלוץ”.

“שלחתי לאחד המשתמשים מכווית לינק לתמונה הזאת (דרך חדר צ’ט ב-IRC שבו נפגשים כותבים בוויקיפדיה) כדי להראות לו שיש גמלים בארץ, ואני יודע על מה אני מדבר כשמדברים על גמלים ומנהגים הקשורים בהם. התמונה הזאת די הפתיעה אותו (לא אני צילמתי אותה). אותו משתמש ביקש ממני לכתוב בעברית על שבט מוטייר הבדואי שהוא שייך אליו. חיפשתי מידע עליו בוויקיפדיה הערבית וגם שאלתי משתמשים סעודיים על השבט הזה, וזו התוצאה.

שלט “זהירות גמלים”. צילום: The Minister of War, cc-by

“עוד ערכים שביקשו ממני לכתוב בערבית (בעיקר באמצעות השארת הודעות בדף השיחה שלי) הם ש”י עגנון, ושמעון ראבידוביץ’. לגבי ש”י עגנון – הבקשה הכללית הייתה לכתוב ערכים על זוכי פרס נובל, וכיוון שאני ישראלי נראה מתאים לבקש ממני לכתוב על ש”י עגנון. לגבי שמעון ראבידוביץ’ – אין לי מושג מדוע ביקשו ממני לכתוב עליו בערבית. למעשה, לא ידעתי דבר על האיש עד לבקשה הזאת. תרגמתי את המאמר מוויקיפדיה העברית, ועצם הקריאה על-אודותיו הייתה מעניינת”.

יש כלל של וויקיפדיה שאדם לא יכול לכתוב ערך על עצמו או על משהו שהוא מעורב בו. כתיבה שלך על ישראל היא לא הפרה של הכלל הזה?
“לא. זה שאני אזרח ישראלי לא אומר שאני לא יכול לגלות ריחוק. אני לא איזה נציג רשמי, אני לא צריך למכור את ישראל, אני לא נציג של מרכז ההסברה או משרד החוץ או משרד התיירות. אני לא צריך לשכנע אנשים לאהוב את ישראל. אני כותב על דברים שאני מכיר מקרוב, ואת ישראל אני מכיר מקרוב כי אני גר בה. ברור שפה ושם אני לא אהיה לגמרי אובייקטיבי. בשביל זה יש אנשים אחרים, שיאזנו את התמונה. מה שמטריד אותי הרבה פעמים זה שאין מספיק אנשים בוויקיפדיה הערבית שיאזנו את התמונה, פשוט כי הם לא יודעים. אם מדובר על מישהו מסוריה, מה שהוא יודע על ישראל זה תעמולה שהוא נחשף לה בכלי התקשורת הסוריים. אם מדובר באנשים מסעודיה, הם הרבה פעמים פשוט לא יודעים. דיברתי עם סעודי, שהופתע לשמוע שעל שלטים בארץ כתוב בערבית, כי ערבית זו שפה מדוברת ואפילו נחשבת לשפה רשמית. לי זה נשמע נורא מוזר שהוא לא יודע דבר כזה, הרי הוא חי במזרח התיכון. כל הנושא של ערבים ישראלים, העובדה שיש ערבים שהם אזרחי המדינה – זה לא שהם לא יודעים את זה, אבל יש להם המון דעות קדומות. כשאמרתי להם שערבי ישראלי מוציא דרכון ישראלי ומסתובב איתו בעולם, היו כמה שהגיבו קצת בהשתאות. הם פשוט לא ידעו את זה. הם חשבו שהמאות הבודדות של ערבים שחיים בארץ לא נחשבים אפילו לאזרחים. כשסיפרתי להם שלא מדובר במספרים קטנים אלא בלמעלה ממיליון איש ויש להם זכויות אזרחיות, זה בא להם בהפתעה. מהבחינה הזאת, זה אפילו קצת מטריד שאין מישהו מהצד הערבי שיוכל לתרום את נקודת הריחוק – הרבה דברים שאני כותב שם על ישראל חדשים להם לגמרי”.

איפה אתה ממוקם בפוליטיקה?
“די שמאלה. אתה לא יכול להיות יותר מדי קיצוני לכיוון הימני של המפה הפולליטית אחרי שאתה נחשף לצד השני של המטבע. אני למדתי ערבית בגבעת חביבה עם מורים ערבים, ואתה בכל זאת שומע את הסיפור שלהם, כל מיני דברים שלמדת בשיעורי היסטוריה בבית ספר והתרגלת לחשוב עליהם כמובנים מאליהם, אתה שומע את הצד השני, זה לא גורם לך לשנות את הדעות לגמרי. ללמוד ערבית זה פותח עולם חדש, שמהר מאוד אתה מגלה שזה תמונת ראי של העולם שהכרת עד עכשיו. זה בפירוש נותן לך גיוון של השקפת העולם, השקפת עולם יותר מורכבת”.

אתה יותר פעיל בוויקיפדיה העברית?
“כן. היתה תקופה קצרה שהייתי פעיל יותר בערבית, למשך איזה חודשיים, כי התלהבתי מהעניין, פתאום הזדמנות לכתוב בערבית, לתרגל את השפה באינטנסיביות. אבל אפשר להגיד שחזרתי הביתה. אני כותב בעברית, ופה ושם גם בערבית”.

איך מתנהגים הבירוקרטים של וויקיפדיה הערבית? מי נותן את הטון?
“בוויקיפדיה הערבית יש כרגע שני ‘בירוקרטים’ – אחד ממצרים ואחד מבחרין. […]חוץ מהבירוקרטים יש עוד 13 מפעילי-מערכת ממצרים, מסעודיה, מכווית, מתוניס, עיראקי שחי באירופה, וסורי שחי באירופה. […] (כמה מהם הם מן הסתם בירוקרטים, כי כל בירוקרט הוא גם מפעיל מערכת). בהשוואה לוויקיפדיה העברית, רמת הפעילות בוויקיפדיה הערבית הרבה יותר נמוכה, אם כי בחודשים האחרונים מפעילים המערכת מנסים לעורר את העניינים שם. הרושם שלי הוא שמפעילי המערכת בוויקיפדיה הערבית שמים לב בעיקר לעניינים טכניים: האחדת שיטות הכתיב, תיקוני ניסוח, האחדה של עיצוב הערכים, תיקוני לינקים פנימיים ולינקים לוויקיפדיות אחרות וכדומה. בוויקיפדיה העברית מפעילי המערכת מתערבים הרבה גם בתוכן ממש: ניסוח לא מספיק ניטרלי, טרמינולוגיה לא מוצלחת וכדומה”.

לא ניסו לסלק אותך משם? היו קללות?
“האמת היא שהיה ניסיון לסלק אותי משם על רקע ‘מלחמות עריכה’ שנכנסתי אליהן בכמה ערכים ‘רגישים’. קללות לא היו, אבל ראיתי כל מיני התייעצויות לגבי אפשרות לסלק אותי בגלל שניסיתי שוב ושוב לשנות ערכים בנושא הכותל המערבי, מאורעות תרפ”ט ועוד כמה עניינים כאלה. כל הדיונים בוויקיפדיה הם גלויים, ואני לא יודע עד כמה המתייעצים היו מודעים לכך, אבל כשפניתי אליהם ואמרתי להם שאני יודע שהם רוצים לסלק אותי, הם היו גלויים ואמרו לי שהם חושבים שוויקיפדיה הערבית צריכה לשקף את דעתם של הערבים והניסיונות שלי לשנות את הטרמינולוגיה ואת נקודת המבט מזיקים. אם אני זוכר נכון, הם היו שם שלושה או ארבעה משתמשים, מסוריה, מאלג’יריה ופלסטיני מירדן. בעיקרון הקו המנחה בכל מיזמי קרן ויקימדיה הוא שנקודת המבט צריכה להיות ניטרלית ככל האפשר, והיו כמה משתמשים שתמכו בי בנקודה הזאת, אבל הם טענו שאני מגיב בצורה קשה מדי. היו גם משתמשים שטענו שאין דעה אחת שאפשר לקרוא לה דעתם של הערבים ולכן הטענה כאילו ויקיפדיה הערבית צריכה לשקף את דעתם של הערבים היא לא רצינית”.

המצב בוויקיפדיה הערבית טוב?
“באופן כללי יש שיפור בזמן האחרון. יש שם קבוצה של אנשים, בעיקר ממצרים, מסעודיה, אחד מכוויית, שלקחו על עצמם לשפר את המצב של וויקיפדיה בערבית, ורואים איזשהו שיפור. הבעיה העיקרית היא שאין מספיק כותבים. אם בישראל, שהיא בסך הכל מקום קטן יחסית, פוטנציאל הכותבים לוויקיפדיה לא גדול כי מספר דוברי העברית לא גדול, אין בעיה למצוא אנשים שיהיו מוכנים לכתוב – זה פרויקט שמתפרסם בעיתונות, מדברים עליו בהרבה מקומות, בבתי ספר, במערכת החינוך, הרבה אנשים רוצים להצטרף אליו; התרשמתי שבארצות ערב קשה למצוא אנשים שיתגייסו לפרוייקט הזה”.

למה?
“אין לי על זה תשובה ממש ברורה. קודם כל, צריך לקחת בחשבון מראש שפוטנציאל הכותבים הוא לא כמו שהוא נראה. לא מספיק שיהיו דוברי ערבית, צריך שיהיו דוברי ערבית שמחוברים לאינטרנט באופן די קבוע, רמת השכלה מאוד גבוהה, יכולת כתיבה טובה – כשאתה לוקח בחשבון את כל הפרטים האלה, אתה מגלה שקהילת הכותבים הפוטנציאלית היא הרבה יותר קטנה, היא גם מרוכזת בפחות מדינות ממה שזה נראה — בעיקר לבנון, מצרים, תוניסיה, קצת מדינות המפרץ — זה כבר לא כל העולם הערבי, אלא רק תחום מצומצם.

“יש פה גם בעיה תרבותית. עכשיו יש סיפור שפרץ לעיתונות עם התמונות של [הנביא] מוחמד, כשהתמונות הן תמונות שמוסלמים ציירו בימי הביניים, זה לא תמונות שמישהו צייר בזמן האחרון ובטח לא קריקטורות. צוירו כנראה על ידי מוסלמים פרסים. שאלתי את אחד הכותבים מסעודיה מה דעתו על זה, והוא אמר שהוא לא רואה את זה כ”כ כבעיה, כי נכון שבעקרון זה אסור באסלאם, אבל אסור לצייר, זה לא שאסור להסתכל על תמונה, ומדובר במשהו שנעשה לפני מאות שנים על ידי אנשים שלא חשבו שהם עוברים עבירה, ובגלל זה הוא לא מבין על מה המהומה. זו תגובה של מישהו שמבין מה זה וויקיפדיה ומאוד שותף לרעיון. עובדה שיש מישהו שהיה לו אינטרס לעשות מזה מהומה. בהחלט סביר בעיניי שמספר האנשים שמבינים ושותפים לרעיון שמאחורי ויקיפדיה בארצות ערב קטן יותר מאשר במקומות אחרים. עצם העובדה שמישהו עושה מהומה מתמונות של מוחמד מימי הביניים כנראה מראה את זה. זה נראה לי פחות סביר שמישהו באירופה ינסה לעשות מהומה מ…”

עניין דתי תרבותי?
“יש פה שני גורמים – גם הנושא של גישה לאינטרנט, וגם העניין התרבותי”.

[…]

“האמת היא שעברתי על דפי השיחה בוויקיפדיה הערבית, ורק עכשיו שמתי לב כמה הם רציניים, וכמה חסר שם קצת הומור… זאת אמנם לא רצינות תהומית, אבל לא מצאתי ציטוט מצחיק. כנראה הגיע הזמן להכניס קצת הומור לדיונים שם, או להתחיל לכתוב ערכים על קומדיות בערבית, כדי שאנשים ייזכרו שיש גם דברים מצחיקים בעולם…”

עוד לא פגשת וויקיפדים ערבים.
“כשהייתי במפגש הבינלאומי של וויקימניה בטייוואן, היו שם שלושה אנשים מירדן, אבל הם לא מהכותבים הכבדים. הם יותר הגיעו לשם כנציגים של חברות תוכנה או אנשים שעוסקים בהייטק באופן כללי, ופחות ככותבים בוויקיפדיה. הם הכירו את וויקיפדיה יותר מבחוץ מאשר מכתיבה. אני יודע שהיה מישהו מצרי שכותב הרבה בוויקיפדיה שניסה להגיע, ואפילו ביקש ממני עזרה כי הוא גם היה צריך לבקש מימון מקרן וויקימדיה, וגם היתה לו בעיה להשיג ויזה, והוא ביקש עזרה ביצירת קשר עם האנשים, מאוד השתדלתי לעזור לו, כי רציתי לפגוש אותו ורציתי שיהיה ייצוג למישהו שכותב בוויקי הערבית בכנס בטייוואן.

“[הירדנים] בעיקר שאלו אותי לגבי הנושא של הקמת שלוחת וויקימדיה ישראל, מעין ארגון אחות לקרן וויקימדיה העולמית. שאלו אותי לגבי הארגון של הדבר הזה, אם יש לי המלצות לגבי יצירת ארגון מקביל בירדן. הראיתי להם ערכים שכתבתי ושאלתי מה דעתם, סה”כ הדעות שלהם היו מאוד מתונות, אני לא יודע אם זה היה עניין של נימוס, או שזה באמת הדעות שלהם, אחרת הם לא היו מגיעים לכינוס כזה. פה ושם קצת תיקנו לי את הערבית, ובאופן כללי החמיאו לי שאני כותב לא רע בסך הכל בשביל מישהו שלא מארץ ערבית ולא דיבר ערבית מהבית. היו לי שיחות קצת יותר עמוקות עם אחד מהם ביקר בישראל כי יש לו קרובי משפחה בגליל”.

קמיר. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

אתה הולך להשתתף השנה בוויקימניה באלכסנדריה.
“אחרי שהייתי בשני אירועים כאלה, בבוסטון ובטייוואן, החליטו לצרף אותי לוועדה שבוחרת את המקום הבא, השתתפתי בדיונים, ויש איזושהי מגמה לקיים את זה בכל פעם בחלק אחר של העולם, ושתי המועמדות המובילות היו באפריקה – אלכסנדריה וקייפטאון. נטיית הלב שלי בפירוש היתה לכיוון אלכסנדריה, למרות שגם קייפטאון זה מקום מאוד מעניין. אבל בכל זאת, להשתתף באירוע כזה באלכסנדריה, זה באמת מאוד מלהיב אותי. אני מאוד סקרן לראות איך זה יילך, כי כמו שאמרתי, אין הרבה וויקיפדים ערבים, ואני כן מצפה לזה שזה יעורר תהודה בעולם הערבי, שפתאום אנשים בעולם הערבי, גם במצרים אבל גם בארצות הערביות שמסביב, יתחילו יותר לדבר על וויקיפדיה בעקבות האירוע הזה. מסקרן אותי לדעת אם תהיה לזה השפעה כזאת. רואים כבר שיש שיפור מסויים בוויקיפדיה הערבית בעקבות גיבוש של קבוצה במצרים, שפועלת בשביל לקיים את הכנס אבל גם בשביל לשפר את וויקיפדיה בערבית. באמת מאוד מסקרן אותי איזה השפעה תהיה לזה”.

“[בוויקיפדיה] בערבית יש 55,000 ערכים. בעברית 72,000. הערכים בעברית הם יותר ארוכים בד”כ, יותר מושקעים, אובייקטיבית, אתה רואה את זה. יש שם הרבה מה לשפר, זה ברור, אין בזה בכלל ספק. יש התקדמות מסויימת, בייחוד בשנה האחרונה — מספר הערכים בערבית גדל מאוד, ויש גם נסיון לשפר את הערכים הקיימים. זה עדיין לא זה. ערבית זו שפה מאוד מאוד מדוברת ברחבי העולם. וזה אפילו קצת מוזר שיש לך יותר ערכים בעברית, וערכים יותר מושקעים, כשאתה לוקח בחשבון שיש משהו כמו 4 מיליון אנשים שהעברית היא השפה העיקרית שלהם, לעומת 250 מיליון אנשים שהשפה העיקרית שלהם היא ערבית. המצב צריך להיות הרבה יותר טוב. מה שמסקרן אותי לראות זה אם המצב ישתפר בעקבות הכנס באלכסנדריה.

“כישראלי, מה שמסקרן אותי לראות באלכסנדריה זה באמת אם אני אצליח ליצור שם קשרים מעניינים. ממה שהתרשמתי, יש הרבה חשדנות כלפי ישראלים. תיירים ישראלים מגיעים למצרים, אבל ברגע שאתה מנסה ליצור קשרי תרבות, אתה נתקל בחשדנות. מעניין אותי אם אצליח ליצור שם קשרים מעבר לתייר שבא להשתתף באיזשהו כנס”.

יכול להיות שיראיינו אותך שם, בתור הישראלי שבא לכנס הערבי, ואתה תדבר שם בערבית בטלוויזיה.
“זאת בדיוק השאלה: האם יגיעו לשם עיתונאים ויראיינו אנשים בערבית? כי יש גם סיכוי שזה יהפוך להיות מין אירוויזיון כזה, אירוע של אירופאים ואמריקאים שמתקיים באתר תיירות נחמד באלכסנדריה. זה אמור להתקיים בביביליוטקיה אלכסנדריה. השאלה אם זה יהפוך להיות אירוע סגור של תיירים אמריקאים ואירופים שבאים ליהנות משירותי התיירות המצריים, או שזה באמת ממש יעורר תהודה בתוך מצרים ובעולם הערבי. מסקרן אותי לדעת אם עיתונאים שיבואו לראיין אותי או מישהו אחר שם, אם יבואו עיתונאים מהגרסה האנגלית של אל-אהראם כדי לראיין אותנו באנגלית, או שבאמת יבואו עיתונאים מהעיתונות הערבית שפונה לאוכלוסיה המקומית ויבקשו לראיין אותנו בערבית. זה מאוד משמעותי בעיניי, זו הסיבה העיקרית שעושים את זה דווקא שם ולא במקום אחר”.

יצרת חברויות עם פעילים בוויקיפדיה הערבית? יש לך תוכניות להיפגש איתם באלכסנדריה?
“לא יצרתי חברויות ממש הדוקות, אבל יש לי קשרים טובים דרך הצ’ט של ויקיפדיה הערבית (יש מערכת ערוצי IRC שקרן ויקימדיה משתמשת בהם) עם כמה כותבים פעילים בוויקיפדיה הערבית. אחד מהם הוא מתכנת צעיר (בשנות ה-20 לחייו) מסעודיה. הוא פעיל גם ב’ויקישיתוף’ (wiki-commons – מאגר קובצי המדיה של ויקימדיה), ואנחנו מצ’וטטים לא-מעט גם על ענייני ויקיפדיה וגם קצת על החיים בישראל ובסעודיה. יש לי גם קשר טוב עם מפעיל-מערכת עיראקי שחי היום באירופה במעמד של פליט. המשפחה שלו היא נוצרית והיא ברחה מעיראק קצת לפני מלחמת המפרץ השנייה מחשש שחייהם של הנוצרים יהיו בסכנה. הוא מקפיד לשים את דגל עיראק בצד החתימה הקבועה שלו בדפי השיחה של ויקיפדיה הערבית. עם שניהם אני לא אוכל להיפגש באלכסנדריה. הסעודי לא מתכוון להגיע מסיבות שהוא לא רצה לפרט. העיראקי לא יכול לעזוב את המקום באירופה שבו הוא נמצא, שכן הוא לא בטוח שיתנו לו לחזור לשם. הוא גם לא בטוח שיתנו לו להיכנס למצרים עם דרכון עיראקי. יש לי “קשרי עבודה” עם מפעילי מערכת ממצרים, בייחוד לאור העובדה שאני פעיל בוויקימדיה-ישראל ובקרן ויקימדיה, והם שולחים אליי פה ושם שאלות שקשורות בארגון כנס ‘ויקימניה’. אותם אני בהחלט מצפה לפגוש באלכסנדריה ואולי גם ליצור איתם קשרים יותר טובים”.

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•