יהי רצון שאייפוד זה יהיה סידור

ידידיה מאיר מספר בטורו במוסף הארץ (9/11/2007) על האוטומטיות שבתפילה המסודרת מול ההתרגשות הכנה שבתפילה האקראית:

אני בא לבית הכנסת בשבת בבוקר, אומר את תפילת “נשמת כל חי”, אחת התפילות המשמעותיות ביותר, ולא מצליח להרגיש. ואז, ביום שני בלילה, כשאני על ההליכון, בברמודה ובגופייה, בקילומטר השלישי, אני שומע באייפוד את השיר “נשמת כל חי” של קרליבך על אותן מלים, ופתאום – התרגשות גדולה וכוונה עצומה.

והפתרון ההלכתי המקסים? יהי רצון:

אני מנגב את הזיעה במגבת, מכניס את הגופייה לברמודה, שיהיה מכובד, ואומר בלב: “יהי רצון מלפניך, שיהא חשוב לפניך הליכון זה כאילו היה הכיסא שלי בבית הכנסת, ואייפוד זה כאילו היה סידור, ומגבת זו שכרוכה על צווארי כאילו היתה טלית מצויצת, ותהא חשובה לפניך התרגשות שהתרגשתי בשיר זה, כאילו היתה זו תפילה בשעתה ובזמנה”.


שלט פרסום של אייפוד בצ’לסי, ניו יורק. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

17 בדצמבר, 2007 | בנושאים 404, טכנולוגיה 

תגובות

8 תגובות לפוסט “יהי רצון שאייפוד זה יהיה סידור”

  1. דרור שניר on 17 בדצמבר, 2007 11:56

    עידו, הציניות נוטפת למרחקים. בעיני זה גם מקסים וגם משעשע, וסביר להניח שזה בדיוק מה שידידיה מאיר התכוון אליו – הרי גם הוא ידע ש”אייפוד זה כאילו היה סידור” ייראה מצחיק/מגוחך. זה סגנון הכתיבה שלו.

  2. דרור שניר on 17 בדצמבר, 2007 11:59

    (וואו, איך בילבלתי בין ביטויים. אני מתרשם מעצמי.)

  3. עידו קינן on 17 בדצמבר, 2007 11:59

    דרור, לא היתה פה אפילו טיפה ציניות, זה באמת פתרון הלכתי מקסים בעיני. ואני גם מאוד אוהב את כתיבתו של מאיר.

  4. דוד on 18 בדצמבר, 2007 13:51

    זה לא פתרון הלכתי, כיוון שלא נוצרה פה שום בעיה הלכתית. גם תפילה ללא כוונה היא תפילה, ודאי הקטע של נשמת כל חי.

    אבל יש פה רצון חי וער להיות בקשר עם בורא עולם. וזה אכן, כדבריו של דרור, מקסים וגם משעשע.
    ועוד כדבריו של דרור – הטקסט שלך, עדו, אכן נשמע ציני.

  5. גושן on 18 בדצמבר, 2007 15:57

    לדעתי הדת מאבדת מהערך שלה – וזה נכון לגבי הרבה תחומים בחיים – כשהיא הופכת לממוסדת, או אפילו ממוסחרת אם תרצה. דווקא “התפרצות” ספונטנית של רגש=תפילה=התקרבות לאלוהים -היא הביטוי הטוב ביותר לערך האמיתי והטהור של הדת, שפשוט הלכה (הדת) לאיבוד עם השנים ו-כמו שכתבת – הפכה לאוטומטית כמעט.

    ולא ככ הבנתי את התמונה שצילמת-למה בזווית הזו, מה ניסית להעביר? (:

  6. דורה on 19 בדצמבר, 2007 00:08

    הטקסט שלך, עדו, אכן נשמע ציני.

    הסרקזם הוא בעיני המתבונן. ואני אומרת את זה מנסיון אישי כאוב בתור עוד אחת שלא יכולה להגיד שום דבר חיובי בלי להיחשד בסרקזם.

  7. דרור שניר on 31 בדצמבר, 2007 21:43

    למעשה, הסרקזם שלי לא שרד טוב במיוחד את שירותו בצה”ל; כיום אני סתם מריר. ייתכן שאני פשוט רגיל לסגנון הביקורת של עידו, שהוא לרוב ציני, והכנסתי גם את הטקסט הזה לתבנית.
    עידו, אני מתנצל באופן רשמי.

  8. הגירסה הש”סניקית ל”שידור חוזר, נא לא לטלפן” | חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 23 במאי, 2010 15:57

    […] עוד בנושא: יהי רצון שאייפוד זה יהיה סידור 23.05.2010 / 15:56 | בנושאים […]

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.