מחוויותיו של לא-צופה

יום אחד אני שומע ברדיו את “הלאה” של רבקה זוהר בביצוע זמרת שאני לא מכיר. ורבקה זוהר, באמת קשה להתחרות בקול שלה, אבל הזמרת ששמעתי אפילו לא ניסתה. בינתיים נגמר לו השיר, והמגיש אמר שזה היה ישראל בר-און.

מהתקשורת שאני צורך, שאשכרה חושבת שזה ניוז, אני יודע שישראל בר-און התמודד בעונה האחרונה של כוכב נולד. גוגל מספר לי שהוא גם זכה. באוזן נקייה מהרעש שהתוכנית עושה, בר-און נשמע לי יותר חיוור מהקאברים של עינת שרוף, עם שטיקים שמחפים על שירה מונוטונית וסתמית.

אבל מה אני מבין, לא הצבעתי בסמס, לא צפיתי בתוכנית ובכלל אין לי טלוויזיה.

תגובות

6 תגובות לפוסט “מחוויותיו של לא-צופה”

  1. גיא on 10 באוקטובר, 2008 11:45

    מבחינת טלוויזיה – כמוך כמנוי. כבר 13 שנה בלי המכשיר המטמטם הזה.
    רק חבל שאתה גם שומע רדיו.
    תעשה כמוני – תתחיל לקחת איתך דיסקים…

    לפחות זה פותר אותי מלדעת מי זה ישראל בראון (אה, ותודה על האינפורמציה הזו).

  2. העלמה עפרונית on 10 באוקטובר, 2008 12:19

    למה לא לשמוע רדיו? אם אתה שומע דיסקים אתה שומע רק מה שאתה מכיר.

  3. ניבה on 10 באוקטובר, 2008 13:55

    אני בכלל לא הייתי בארץ אבל מגליון לאישה שהגיע לידי (לא חשוב איך) עלה שבכלל זכתה בחורה מאיזה קיבוץ. מצד שני, אולי גוגל יודע יותר טוב.
    כשראיתי עכשיו את השם ישראל בר און לפני שכתבת שהוא מכוכב נולד, חשבתי לרגע שמדובר בחבר כנסת מהאיחוד הלאומי.האמת שלא נראה לי מופרך שחכ”ים יעשו קאברים לרבקה זוהר.

  4. אורי צציק on 10 באוקטובר, 2008 14:03

    כוכב נולד היא לא תחרות שירה פרופר. היא תחרות פופולאריות שמעורבת בה גם שירה ברמה זו או אחרת.

    ישראל בר-און כתב שירים בעצמו ושר אותם במעין נונשלנטיות ששבתה את לב הנערות הצעירות שדאגו להעשיר את החשבון של טדי הפקות בעבורו. הוא זמר לא טוב, הוא יוצר סביר, אבל הוא כוכב שנולד עד שיהפוך לכוכב נופל שאף אחד לא יזכור בעונה הבאה…

  5. קורנית on 11 באוקטובר, 2008 12:33

    אז מה עשית עד עכשיו עם עגלת טלוויזיה?

  6. עדי on 11 באוקטובר, 2008 22:30

    לכל אלה שחושבים שהם יודעים משהו.
    לא, אני לא אחת מתוך אלה שסימסו לישראל בר-און. כן, אני אחת מאלה שנשבתה בקסמו.
    אולי השירה שלו לא מושלמת, אבל הבחור בן 19, עם המון פוטנציאל מוזיקלי, כותב טקסטים מדהימים, אבל הכי חשוב – הוא בא מהמקום התמים הזה של לנסות להוציא את עצמו החוצה.
    מי שלא אוהב – זבש”ו. אבל בין זה לבין לנקוט בנימה צינית וסרקסטית כלפי מישהו שהעז – חסר כל תוכן, לטעמי.
    הבעיה בעולם הזה היא שאין כבר מקום לתום. במקומו באה הציניות המכוערת והרימה את ראשה, והתחזתה למישהי שחושבת שהיא מבינה משהו.
    מקווה שהוא יגיע רחוק, כי באמת מגיע לו.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.