רעש (אפולוגטיקה)
יש לי המון דברים לעשות: ענייני עבודה (יש לי כרגע משהו כמו שלוש כאלה, שלא לדבר על כל הבירוקרטיה המכוערת של עוסק עצמאי), ענייני משפחה, עניינים חברתיים, ענייני הבחירות מחרתיים, ענייני הבלוג, ענייני מיזמים שונים שאני יוזם או שהבטחתי לעזור בקידומם ועוד עניינים. זה בשילוב הפרעת הקשב שלי הופך את היעילות לפנטזיה רחוקה ובלתי מושגת. עומס המידע לפעמים מעייף אותי, לפעמים מייאש אותי ולפעמים ממש מדכא אותי.
אחת ההשלכות היא שאני לא מעדכן פה בקצב שהייתי רוצה, ולא מספיק לטפל בכל החומרים שמגיעים מכם. לפחות את המועקה הזאת אני מבקש להסיר מעצמי: אני מצטער אם פניתם אלי ולא זכיתם ליחס, או שעניתי אבל שכחתי או לא הספקתי לטפל בזה. וגם אם זה לא קשור לבלוג, וגם אם סיננתי אתכם בטלפון או לא חזרתי לסמס שלכם.
זה המצב. אני מקווה שהוא ישתפר.
מחול לך, מחול לך, מחול לך.
it’s not going to stop till you wise up.
צר לי.
אתה סתם צומי :)
גם מה שמתעדכן מספיק בהחלט
וואלה אני מזדהה עם הבעיה. בהצלחה!