ג’אנקרוּני!
מאז שנות התשעים המאוחרות אני מחנך את מכרי האימייליים לא לשלוח לי בדיחות אימייל, וחוץ מאבא שלי זה עבד מצוין. עונש מאלוהים: עכשיו אני צריך כמה שיותר ג’אנקפוד כזה בשביל להיות עם היד על הדופק בבלוג הכיף באינטרנט “ממתקים”. אז אם יש לכם רשימת תפוצה שאותה אתם מג’אנקרים בפורוורדים מצחיקים ו/או מעניינים, גם אני רוצה להיות בה. תודה.




מואאאאאאהאהאהאהאהאה
אנגלית – http://random13579.blogspot.com
וגם
עברית – http://random13579b.blogspot.com
איך מחנכים אנשים לדבר כזה בלי שישנאו אותך?
למד אותנו ונחכים!
לכבוד הוא לי. נפציץ אותך בג’אנק עד שתצעק: حماس!
לך על twitter ומצא את האנשים הנכונים לעקוב אחריהם.
רוצה ג’אנק? קבל את המסעדה הזאת –
http://35mm.instantfundas.com/2008/11/honest-restaurant.html
החוכמה היא לא לדאוג אם שונאים אותך או לא, כי אם הם שולחים כמויות של ג’אנק, אתה ממילא לא רוצה להכיר אותם.
אבל כמו תמיד, תדמית אגרסיבית ומפחידה מאוד עוזרת!
beware of what you wish for…
וגם אם לא כל כך מצליח עם התדמית האגרסיבית תמיד אפשר לשלוח חזרה אי מייל מנומס שכתוב בו אם לא תפסיק לשלוח לי זבל אני אחסום אותך. במקרים קיצוניים מומלץ גם לממש את האיום.
קבוצת דואר שזה ייעודה היחיד:
http://groups.google.com/group/hebmail
יש כאן לדעתי פוסט שמסכם את הכל:
“איך לגרום לחבריך לעבודה לשנוא אותך”
http://office.blogli.co.il/