פלאפל בפיתה, נטול מע”מ: 22 שקל

בסוף נובמבר תחילת דצמבר השתתפתי בכנס אילת לעיתונות 2009 של אגודת העיתונאים. לפני הכנס קיבלתי עלון עם פירוט המושבים בכנס. הכנס התקיים באילת, שהיתה גם סוג של ספונסרית שלו, מה שמשתקף היטב בשמו של הכנס, בנוכחות של ראש העירייה בו, בתמונה הפנורמית של אילת שנפרשה מהשער הקדמי של העלון ועד שערו האחורי, בעמוד פרסומי של עיריית אילת ובכך שראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, כתב שם דברי ברכה, שני רק ליו”ר אגודת העיתונאים.

הלוי זה, מלבד העובדה שהוא לא הכי מת על חופש העיתונות, גם זורע בכתיבתו תועפות של פסיקים מיותרים, שכנראה מגיעים בעסקה משתלמת כשרוכשים אותם בסיטונות וללא מע”מ.

דברי ראש עיריית אילת בעלון כנס אילת לעיתונות 2009

בין השאר כתב הלוי:

דווקא בימים אלה, כאשר השכנה ממול, העיר עקבה, עושה כל אשר ביכולתה, על-מנת למשוך אליה את התיירות העולמית, על חשבונה של אילת כמובן, אנו חייבים לעשות את כל אשר ביכולתנו, שלנו ושל מדינת ישראל, כדי לאפשר לאילת להתמודד בכבוד, על ליבם של התיירים.

איך מתמודדים בכבוד פסיק על לבם של התיירים? קחו אותי, לדוגמה: אחרי הביקור הנוכחי אין בכוונתי לחזור לשם. המלון שלנו היה גרוע – זה היה אחד המלונות היותר זולים שהוצעו במסגרת הדיל של הכנס, ולא ציפיתי לפאר, אבל גם דברים בסיסיים לא עבדו בו, בהם חלון שסירב להינעל, תקלה במערכת החשמל, בריכה קפואה שאי אפשר היה לשחות בה גם בצהרי היום ופקידת קבלה שקיבלה דיווח מלא על כל הבעיות והבטיחה לבדוק אפשרות להעביר אותנו חדר אבל לא טרחה לחזור אלינו. המסעדות באזור המלונות היו יקרות מאוד ולא טובות, והזכירו את הסטנדרטים הקולינריים של האייטיז (מעולם לא התגעגעתי כל כך לארומה התפלה כמו כשלעסתי כנפי עוף עצובות ב”ניו יורק ניו יורק”). והפלאפל הסביר שקנינו באיזו מסעדונת על החוף עלה 22 שקל למנה. עשרים. ושתיים. שקל. לפיתה עם פלאפל. בלי מע”מ. שמרתי את הקבלה כי ידעתי שלא תאמינו לי.

פלאפל באילת

במקרה היה בכנס פאנל שהוקדש ל”תיירות ותקשורת”, פאנל תלוש לחלוטין שנראה כאילו הודבק לכנס בסלוטייפ רק כדי לתת במה לראיס. מישהו ששמע ממני על מחיר הפלאפל המופקע והיה בפאנל שאל אותו על כך, וזה השיב לו שאין לו שליטה על המחירים שגובים בעלי המסעדות.

ובכן, מר הלוי, אם אתה לא יכול להשפיע על מחירי המנות במסעדות, אם המסעדות עלובות ויקרות, אם מלונות לא עומדים בסטנדרטים הנמוכים ביותר – מה בעצם אתה עושה כדי להתמודד על לבם של התיירים מלבד לבכות על כך בפני התקשורת?

ועוד משהו – יש לך שגיאת כתיב באנגלית בשלטי החנייה – המילה שאתה מחפש היא curb.

kerb במקום curb בשלט חניה באילת. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

תגובות

17 תגובות לפוסט “פלאפל בפיתה, נטול מע”מ: 22 שקל”

  1. יהושפן ב on 22 בינואר, 2009 13:10

    זו עבירה לא, לגבות מע”מ.
    (אבל, מצד שני, אולי, הוא עוסק, פטור)

  2. דורה on 22 בינואר, 2009 13:19

    אבל כשאני כותבת kerb בגוגל, הוא לא עושה לי did you !mean curb איך אני אמורה לדעת?

  3. רוברט האיסיי on 22 בינואר, 2009 13:30

    מסתבר שזו הדרך הבריטית לכתוב curb בהקשרים מסוימים,
    בענין השלט ראש העיר יצא נקי.

  4. א' נדב on 22 בינואר, 2009 13:53

    kerb זה האיות הבריטי, curb זה האיות האמריקאי. אל תזלזל באנגלופיליה האילתית.

  5. עידו קינן on 22 בינואר, 2009 14:59

    אם משתמשים באיות הבריטי, אז בהכל, ומטר צריך להיות metre, לא meter.

  6. עידו קינן on 22 בינואר, 2009 15:00

    (ואת הפוסט המלא על שגיאות כתיב בשלטים באילת אני שומר למועד אחר)

  7. א' נדב on 22 בינואר, 2009 15:02

    בהתחשב בכך שהם מקפידים לשמור על המסורת הבריטית המפוארת של אוכל גרוע במחירים מופקעים, אני חושב שאתה יכול לתת להם הנחה בעניין האיות.

  8. עוד יובל on 22 בינואר, 2009 15:06

    זה מזכיר לי סטריפ ישן של גארפילד:

    גארפילד וג’ון יצאו לחופשה באיזשהו אי טרופי, והלכו לאכול במלכודת תיירים מקומית. ג’ון קורא למלצר וטוען בפניו שההמבורגר שקיבל הוא נוראי. המלצר מסתכל עליו באדישות ושואל “למה ציפית תמורת 20 דולר עלובים?”

    ואגב, כמות, הפסיקים, שם, בהחלט, חורגת, מגבולות, הטעם, הטוב, וכנראה, שמי, שכתב, את, המשפט, הזה, לא, יודע, את, חוקי הפיסוק, והחליט, שאין, דבר, כזה, “יותר, מדי, פסיקים”,

  9. ניבה on 22 בינואר, 2009 15:33

    לגבי האיות, יתכן שמדובר בשבדית מדוברת, שפה עתיקה שהשתמרה בקרב שבטי הערסים באילת.
    מעבר לזה, אתה מפספס את הנקודה שלו, אתה לא אמור לבלות באילת כי שירותי התיירות שם משביעים רצון, אלא מטעמי ציונות (ע”ע עבודה עברית, לא קונים מערבים)כדי לעזור לאילת על חשבון עקבה. במילים אחרות, אתה בעצם חייב להם.
    זה ציונות- לא באנו ליהנות כאן.

  10. אבים on 22 בינואר, 2009 16:03

    יהושפן-אילת. אין מע”מ….

    המסעדונת על החוף שייכת למלון רויאל ביץ’. בכל מלון בעולם שבו אין הפקעת מחירים. אם היית זז לכיוון הקניון או לכיוון המרכזון היית מוצא פלאפל סביר במחיר הגיוני.

  11. אבים on 22 בינואר, 2009 16:05

    רוצה לומר, אין מלון בעולם שבו אין הפקעת מחירים. ולא כפי שיצא לי….

  12. ראובן on 22 בינואר, 2009 16:09

    הו אילת אילת!
    מחירים בשמיים, ערסים מעצבנים, עירייה דפוקה. ובכל זאת, מת על הים, על מזג האויר הנפלא, על הנסיעה המרגיעה ועל זה שאני יכול לשכוח מכל העולם.
    ואגב, אולי לא שמת לב, אבל הדוכן הזה שייך לרויאל ביץ’, מלון 5 כוכבים. למה ציית?

  13. דוברמן on 22 בינואר, 2009 17:05

    אגב, שמת לב בקבלה שהסימן @ משמש שם כמכפיל. מה קרה? איקס או * זה כבר פאסה?

  14. רואה שחורות on 22 בינואר, 2009 23:08

    גם לי יש. הגבלה לרכב שאורכו עד 4 מטרים? מאזדה 3 ופורד פוקוס, מן המכוניות הנמכרות ביותר בארץ, הן בסביבות 4.5 מטר. אפילו יונדאי אקסנט, מכונית קומפקטית לכל הדעות, אורכה 4.1 מטרים. למי בדיוק מיועדת החניה הזו?

  15. אלירם on 23 בינואר, 2009 18:46

    איכשהו, ניתן להבין מהשלט שתשלום החניה הוא לפי מטר.

    כשחושבים על זה, זה לא רעיון רע כל כך…

  16. אלון רזניק on 9 בפברואר, 2009 23:25

    מה אתה מופתע, זאת, אילת!!!!!!!!!1111

  17. ailaG on 17 בפברואר, 2009 13:14

    ר”ש, ההגבלה היא שמכוניות באורך פחות מ4 מטר חייבות בתשלום ובחניה במקביל למדרכה. יותר מ4 מטר לא.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.