דרושה מילה
דרושה מילה למצב שבו אדם מוצא תגובה שנונה למשהו שנאמר לו כשזה כבר מאוחר מדי — אחרי שהוא נתן תשובה לא שנונה, אחרי שהשיחה כבר הסתיימה וכו’.
26 במאי, 2009 | בנושאים 404, אבשלום קור
דרושה מילה למצב שבו אדם מוצא תגובה שנונה למשהו שנאמר לו כשזה כבר מאוחר מדי — אחרי שהוא נתן תשובה לא שנונה, אחרי שהשיחה כבר הסתיימה וכו’.
http://en.wikipedia.org/wiki/L'esprit_de_l'escalier
“חוכמת חדר-מדרגות”.
קודם תסגור את הפוסט הזה לתגובות, ואז כבר יצוץ לי משהו.
נ.ב. אם זו חייבת להיות מילה אחת, כדאי לשקול את הגרסה היידישאית: “טרעפווערטער” (Trepverter).
בחבר’ה קוראים לזה “שרימפ”, לזכר הפרק הבלתי נשכח של סיינפלד שעסק בדיוק בזה.
פוסט-פייר (post fire), תגובה מאספת, דרעקבק
הייתי מתחיל בלמצוא מילה ל:
“למצב שבו אדם מוצא תגובה שנונה למשהו שנאמר לו”
ומשם מוסיף את סייג ה”מאוחר מדי”.
כמו משגל נסוג או נבדל פאסיבי.
טוויט?
“הנחתה מאוחרת”
“אי-ספיקה”
“אפטר-שוס”
בדיעבדער
חבל שנשפך.
פוסט-פאנץ’. אבל צריך משהו בעברית, אז אולי שְנִינַח?
הנה הא לי משהו חצי אנגלי: פנצ’ר היינו פנצ’ר בפאנץ’ ליין.
תחנק. זה עוד ימשיך להסתובב לי בראש ואני אמשיך להקיא פה רעיונות חצי אפויים.
לייזינג – שילוב של Late ו-zing.
יש שמכנים את זה “ניאון” או “פלורסצנט” ע”ש הנורות שנדלקות מאוחר מדי (בניגוד לנורות רגילות שבהן משתמשים בקומיקס כשלמישהו יש רעיון טוב בזמן).
צבינג.
ברור, לא?
בצרפתית זה נקרא חכמת חדר המדרגות
למצב הזה הייתי קורא פיגור, אבל בפה רפויה.
“הייתי צריך להגיד X, איזה פיגור.”
Edmond Blackadder: Well, it is so often the way, sir, too late one thinks of what
one *should* have said. Sir Thomas More, for instance — burned alive
for refusing to recant his Catholicism — must have been kicking him-
self, as the flames licked higher, that it never occurred to him
to say, “I recant my Catholicism.”
זה קצת יותר כללי, אבל הצתה מאוחרת?
הצתרת?
(הצתה+מאוחרת)
אופסית?
שונרע
שילוב של שנונה ורע
ובנוסטלגיה לשונרא שאכל אותה,
כמו מי שאכל אותה שנזכר באיחור.
כי ככלות הכול הוא שינן רע לאחר מעשה
ממש שונרע של תגובה.
הייתי צריכה לענות משהו אחר,
אחרי שאעשה ENTER זה יבוא
באסה
well, the jerk store called, and they’re running out of YOU!
יש לזה מילה מושלמת בגרמנית (אולי זה תקף גם ביידיש): treppen witz, חוכמת מדרגות. הרעיון הוא שאתה נזכר בתשובה השנונה כשאתה כבר עולה למעלה במדרגות לחדרך, אחרי שהשיחה הסתיימה ומאוחר מדי.
אני חושבת שמה שכתבתי זה הגירסה הגרמנית למה שטל כהן כתב.
ברלה
דה-אה-ווד ( על משקל deja vu ו-זה אבוד)
אדר: ליתר דיוק, כשאתה יוצא מהמקום שבו היית ויורד במדרגות בדרכך הביתה. שניה אחרי שיצאת מהמפגש ההוא.
אחלה מלים כאן, אהבתי את “דרעקבק” ו”אפטר-שוס”.
ובגלל שאני חייבת גם משהו לעצמי, גם אם מעפן:
“לך-בק” על משקל “קאמבק”.