אופליין
פעם התנתקתי מהאינטרנט לכשבועיים כשנסעתי לחופשה משפחתית בחו”ל. לא היה קשה להישאר מנותק, אבל היה מאוד קשה להתמודד עם כמות האימיילים כשחזרתי.
כמה זמן היה הנתק הכי ארוך שלכם מהאינטרנט? (נתק אמיתי, בלי טוויטר בסלולרי ו”רק לבדוק אימיילים” באינטרנט קפה או במלון) איך היתה החוויה?
23 באוגוסט, 2009 | בנושאים 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית





אני לא חושב שהייתה לי תקופה כזו ב5 השנים האחרונות (מאז קורס הקצינים) (אבל אז גם לא באמת היה פייסבוק).
למעשה, בחודש האחרון, תוך השתתפות במחקר trackyourhappiness.org התברר לי שזמן התגובה הממוצע שלי למייל היה 12 דקות.
שבוע שלם בטורקיה
ובקרוב שבועיים בפרובאנס.
דווקא דיי מספק לקרוא את כל המיילים האלה במשך יומיים שלמים כשחוזרים
12 שעות בטיסה מארה”ב לישראל.
אלוהים שלא ינתקו אותי מבלון החמצן שלי.
על חוף מבודד בתאילנד עם חשמל רק חלק משעות היום, הצלחתי לפחות שלוש פעמים ביום להתנחל שם שעה-שעתיים, הוכתרתי כמלכת האינטרנט של החוף.
ב-2006 הייתי עם אשתי באיטליה. ברומא עוד בדקנו מיילים במלון, אבל אחרי זה נסענו לשבוע בטוסקנה ושם כבר לא טרחנו לחפש גישה לאינטרנט. שנה לאחר מכן נסענו לשוויץ ולאמסטרדם, ובמשך 10 ימים היינו בלתי מקוונים בעליל.
באופן מוזר, דווקא בטיול שעשינו לפני כ-10 חודשים במזרח לא החזקנו בלי חיבור יותר מ-4-5 ימים ברצף. יתכן שבשל אילוצים היתה הפסקה אחת של שבוע, אבל קשה לי להאמין.
קרוב לחודש. פעמיים-שלוש, אולי ארבע. מילואים.
הנתק המוחלט, בחלקו, היה מתוך בחירה שלי. המילואים, שנמשכו כ-24 יום (או יום-יומיים יותר), כללו גם חופשה של 48-72 שעות שבהן יכולתי להדליק את המחשב ולהתחבר, אבל בחרתי לעשות משהו אחר בזמן החופשי המועט שניתן לי. גם לאחר תום המילואים והשחרור, בחרתי לקחת עוד יום-יומיים “חופש מהאינטרנט” ולא התחברתי.
כשהתחברתי, גמרתי את עניין המיילים (אלפי מיילים) תוך כשעתיים-שלוש, עם הרבה כוסות קפה ליד. רוב המיילים הופכים להיות לא רלוונטיים אחרי חודש ויש מס’ מיילים שתשובה במייל אחד סוגרת את כל הנושאים בהם – מה שלא היה קורה במצב אונליין בו הייתי צריך לענות על כל מייל ברגע שהוא הגיע.
אני חושב שאם לא הקיצוניות הזאת שנכפית עלי, לא הייתי עושה הפסקה ארוכה כזו. למעט מילואים, אני לא זוכר מצב בו התנתקתי מהרשת ליותר מ-10 שעות – כולל שבתות, חגים, חופשות וכד’ (למרות שבמקרים רבים קראתי מיילים או פוסטים בבלוגים ודחיתי את המענה. הייתי כאילו מחובר חד כיוונית).
בדיוק בשבוע שעבר שברתי שיא אישי.
שבוע ניתוק עקב חופשה משפחתית.
המיילים – מילא, אבל כמות הרססים שחיכתה לי היתה אסטרונומית.
אבל העיקר הילדים..
במשך כמה שנים לא היה לי מחשב ומן הסתם גם לא חיבור לאינטרנט אבל כן הזדמן לי לגלוש הרבה, עד שבמשך שנה וחצי הייתי מנותק לגמרי עד שקניתי מחשב חדש. מאז שקניתי לפני יותר משלוש שנים וחצי, הייתי מחוץ לבית במשך חמישה ימים בלי שום גישה לרשת ולפני חודשיים וחצי הייתי מחוץ לבית במשך שלושה ימים, בנסיבות לא הכי סימפטיות.
המממ.. נדמה לי שזה היה בסופ”ש האחרון, 23:30 בליל חמישי ועד 19:00~ ביום שישי. שיאלהה! כמעט 20 שעות וחשבתי שאני הולכת להתפוצץ (למרות שביליתי את הזמן הזה בנעימים).
אוי אלוהים, אני אפילו יותר ג’אנקי ממה שחשבתי…
שבועיים וחצי נפלאים בסקוטלנד, לפני שנתיים.
אמנם שותפי למסע בדק מיילים מפעם לפעם, כשהתאפשר, אבל אני התנתקתי לחלוטין.
חצי שנה. מבחירה. ותאמינו לי – כלום לא השתנה.אף אחד לא הרגיש בחסרוני. אני לא הרגשתי בחסרונו של אף מייל. אני שוקלת לעשות את זה שוב.
חודש בפולינזיה הצרפתית ופיג’י. על אחד האיים היתה עמדת אינטרנט לוויני שעלה הון תועפות אז העדפתי לוותר. עבר בשלום.
שבוע של צלילות על יאכטה בלב מפרץ סואץ. זה דווקא היה מאוד קל, מה שמוזר כי כשיש הפסקת חשמל במשרד, אז יש לי סימני גמילה מהאינטרנט בצורת גירודים בכל הגוף. הממ…
24 שעות של טיסה בין ישראל לארה”ב ובחזרה. מזל שהאלכוהול היה חופשי במטוס.
לפני שנתיים נסעתי עם חבר לנפאל וטיבט למשך חודש. במקומות מסוימים היה לנו חיבור אינטרנט, שם יכולנו לקרוא חדשות ולשלוח מייל, אבל כשחזרתי ארצה חיכו לי בגוגל רידר כמעט 800 פריטים. לקח לי שלושה ימים אינטנסיביים, אבל קראתי את כולם.
שבוע במילואים
היה קשה
כפי שיעיד הטוויטר שלי, קשה בלי. ולאחרונה כשהתרגלתי לאינטרנט בפלאפון, קשה עוד יותר להסתפק בשעה ביום באינטרנט קפה וזהו. גם לפני עידן האינטרנט הסלולרי (עידן בחיי, הכוונה) לפני שנה, יותר מ3 ימים בלי אינטרנט זה כבר התחיל להציק לי. עכשיו אני ממש כמו מכורה, אחרי 48 שעות בלי אינטרנט התנהגתי כמו מעשן אחרי טיסה טרנס אטלנטית.
באיחור קל –
מאז 1997 אני מעריכה שהניתוק הכי ארוך היה 8 ימים של הטירונות כשנשארנו שבת. סוף 1999.
לא היה קשה להתנתק, כי היה מספיק עניין בטירונות. בכלל, כשיוצא לי יום יומיים לא להיות באינטרנט אין לי “סימני גמילה”, אבל הרבה יותר נחמד כשיש את זה.
(ולמקרה שתהית, אני משאירה דברים ברסס שלי ואז קוראת כמות במכה, לכן פתאום אני מגיבה לדברים מאוגוסט)