יותר גדול ≠ יותר טעים
מודעה של בורגר קינג (ברגר אמא שלכם) מבקשת מהלקוחות להגדיל את הצ’יפס והשתיה ל”קינג סייז” כי זה “יותר טעים, יותר גדול, יותר שווה”.
ובכן:
1) “יותר שווה” – הטיעון הלגיטימי היחיד במודעה הזאת, וגם זה בכפוף לבדיקה כלכלית (המחירים לא מצויינים במודעה).
2) “יותר טעים” – אתם מוסיפים יותר טעם במנה הגדולה? כי אם לא, יותר גדול הוא לא יותר טעים, הוא רק יותר מאותו טעם.
3) “יותר גדול” – אתם מנסים לשכנע אותי להגדיל את המנה בנימוק שאם אגדיל אותה, היא תהיה גדולה יותר? ברור שזה יותר גדול, הרי הגדלתי את זה. זה נקרא טאוטולוגיה. ואתם נקראים אהבלים.
(תודה לדג מוזר)
אולי הם פשוט מתכוונים שהאוכל שלהם יותר טעים/גדול/שווה מהאוכל של המתחרים?
טענה 1. ההמבורגר של ברגר קינג הוא יותר טעים מההמבורגרים האחרים.
טענה 2. לאחר שמגדילים אותו הוא גם יותר גדול.
טענה 3. קניית המברוגר שהוא גם יותר טעים מהאחרים, וגם גדול יותר מהגודל הרגיל, מהווה עסקה יותר שווה.
אם בהמבורגר X יש Y מרכיב שנקרא טעים, ב1.2X יש 1.2Y. אבל טעים מתייחס לאיזה פקטור שנגרם על ידי מינון מסויים של חומרים, היחסים ביניהם, וX+Y+Z=טעים=10X+10Y+10Z, אבל לא נאמר האם היחס בין המרכיבים נשאר זהה, הייתי אומר שבורגר קינג לא מספיק מתוחכמים בשביל שבהגדלה פשוט יהיה UPSACALE של המרכיבים. לכן השאלה האם הוא יותר טעים לא כל כך ברורה. אבל עדיין יש להם פרסומאים מטומטמים.
@רועי, אתה מתחזה לאינטיליגנט אבל UPSACALE זה לא מילה באינגליזית
אתה רואה, עידוק? בגלל פוסטים כאלה חושבים שאתה קטנוני.
My name is Itay Banner, and I authorized this comment!
hehe :-)
יכול להיות שיש יחס אופטימלי בין כמות הצ’יפס לבין גודל ההמבורגר כך שהאכילה המשולבת שלהם תיתן את התגמול המיטבי מבחינת טעם, ולכן יכול להיות שארוחה של המבורגר עם צ’יפס מוגדל טעימה יותר מאותה ארוחה עם צ’יפס רגיל.
א. פקטור הטעם בצ’יפס הוא פונקציה של כמות שמן הטיגון במנה. ככל שיש יותר צ’יפס במנה, שטח הפנים המכוסה בשמן של הטוגנים גדול יותר, ובהכרח ידבק מעט יותר שמן לכל טוגן, ולפיכך המנה תהיה טעימה יותר.
ב. פקטור הטעם בקולה הוא פונקציה של כמות התרכיז/הסוכר ביחס לשאר הרכיבים בכוס. כל מי שקונה בבורגר קינג מכיר את מכונות הקולה שקיימות גם בקולנועים שעובדות בשיטת “זרם קולה-זרם מים-זרם קולה” לסירוגין. כאשר מגדילים את כוס הקולה, למעשה מקבלים זרם קולה אחד יותר לכוס, מה שמגביר את רמת המתיקות במשקה ולפיכך גורם לשתיה להיות יותר טעימה. בנוסף, מכניסים לכל הכוסות את אותה כמות של קוביות קרח, שלמעשה מתמוססות במשקה ומדללות את אחוז התרכיז בו. בהנחה והגדלת את הכוס, אזי בהכרח השפעת התמוססות הקרח בו פחות תורגש והמשקה יהיה טעים יותר.
סליחה
יותר אוכל – יותר טעים. עוד יותר אוכל – עוד יותר טעים. אולי התפוקה השולית פוחתת (בגלל היעדר גיוון), אבל מי שלא מכיר בעיקרון הכמות הוא, לאמיתו של דבר, “בחורה” (כמשמעו של מונח זה במילון הסלנג הערס-ישראלי).
בברכה
השמן מנהריים
שחר, טעות הקלדה. גם הייתי בטוח כמו שיש DOWNSCALING יש גם UPSCALING, שניהם מושגים מהנדסה אני חושב.
@אסי, למען האמת, לא מכניסים לכל כוס את אותה הכמות של קוביות קרח, אלא אחוז קבוע מנפח הכוס.
זו הנחיה שתלויה אצלנו בסניף על הקיר יחד עם המשקל של כל מנת צ’יפס.
הבעיה היא, שגם אם ההמבורגר גדל, הביסים שלי נשארים באותו גודל, ולכן לא אוכל להנות מהטעם הטוב יותר.
לגבי 2 הסעיפים האחרים, הכוונה היתה למנהלי הסניפים ולא ללקוחות – ככל שהארוחה גדולה יותר, היא שווה יותר לבעל הסניף, כי הלקוח משלם יותר ביחס לתמורה שלו, זמן ההכנה זהה לכל הגדלים, העובדים לא מקבלים תשלום בעבור שעות נוספות והסניף מרוויח מכל הכיוונים.
ההמבורגר של מק-דויד הכי שווה!