מבצע לט”ו באב 💍 2000₪ מתנה ממילר תכשיטים* (*בכפוף לזכייה בתביעת ספאם)
לכבוד חג מגדלי הפרחים, השוקולטיירים ויצרני התכשיטים היהודי, ט”ו באב, תכשיטי מילר העלו קמפיין מוכר, שבמסווה של המסר הסקסיסטי “נכון שהגבר שלך סתום חחחח אז אנחנו נגיד לו בשמך איזה תכשיט הוא צריך לקנות לך”, מאפשר לזוגות לקבל 2000₪ במתנה. כך תקבלו את הכסף:
1) האישה צריכה להיכנס לעמוד הנחיתה של הקמפיין ולבחור תכשיט מבין התכשיטים המוצגים בעמוד (לא משנה איזה), למלא את שמה ואת שם בן זוגה, ואת מספר הטלפון והאימייל שלו.
2) לסמן שהיא מסכימה למדיניות הפרטיות ולשמירת הפרטים במאגר המידע, אף שמדיניות כזו לא מופיעה בעמוד הנחיתה, ולא נאמר בו דבר על מאגר מידע.
3) לסמן כי “אני ובן זוגי מסכימים לקבל הצעות למוצרים ו/או שירותים בדוא”ל ומסרונים מחברת מילר”.
4) ללחוץ “שלחי”. תוך זמן קצר, בן הזוג יקבל אימייל וסמס פרסומיים שיספרו לו שזוגתו מעוניינת בתכשיט שהיא בחרה בשלב 1.
5) כעת צריך בן הזוג להגיש תביעה נגד תכשיטי מילר על עבירה על “חוק הספאם” (תיקון סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)), שלפיו “לא ישגר מפרסם דבר פרסומת” (שהחוק מגדיר כ”מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת”) “באמצעות […] הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת”; וכן “מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות: […] היותו דבר פרסומת; המילים ”פרסומת“ […] אם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – [יופיעו] בכותרת ההודעה; […] שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו”; וגם: “מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב”.
מאחר שבן הזוג לא נתן הסכמה מפורשת לקבל פרסומות, ומאחר שהמילה “פרסומת” לא מופיעה בכותרת ההודעה באימייל, ומאחר שאין בסמס דרכי יצירת קשר עם תכשיטי מילר, ששלחו את ההודעה מהמחרוזת MILLER ולא ממספר טלפון אמיתי שאפשר לכתוב לו או להתקשר אליו – בן הזוג צפוי לזכות בתביעה.
חוק הספאם קובע כי “שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה”. כלומר, פוטנציאלית, התובע יכול לקבל 2,000₪ בסך הכל, בניכוי אגרת בית המשפט לתביעות קטנות והזמן שהשקיע בהגשת התביעה ובהגעה לבית המשפט.
כדאי למהר, משום שהמבצע בתוקף רק עד סוף היום.
* האותיות הקטנות: ייתכן שתכשיטי מילר יגיבו לתביעה כזאת בטענה שאם לא היתה הסכמה של בן הזוג, הרי שבת הזוג אשמה בכך, מאחר שהצהירה במפורש ש”אני ובן זוגי מסכימים לקבל הצעות למוצרים ו/או שירותים בדוא”ל ומסרונים מחברת מילר”. אבל (א) תכשיטי מילר מלכתחילה לא ביקשו את ההסכמה מבן הזוג הסוברני; (ב) הם לא ביקשו מבת הזוג לצרף מסמך שמוכיח שהיא מיופת כוח לקבל החלטה זו עבור בן זוגה; (ג) בקמפיין טוענים תכשיטי מילר ש”גברים לא באמת יודעים לבחור מתנות” ולכן מבקשים מבנות זוגם להעביר את פרטי ההתקשרות שלהם כדי ש”אנחנו כבר נרמוז לו איך לשמח אותך”. אם האישה תבקש מבן זוגה מראש את הסכמתו לקבל הודעות פרסומיות מתכשיטי מילר, הוא ישאל אותה לאיזה צורך, הסוד יתגלה וכל הקונספט של הקמפיין יקרוס; (ד) אם תכשיטי מילר יתבעו ממישהי שיפוי על תביעת ספאם שבן זוגה הגיש, וואו, זו מתנת ט”ו באב הכי טובה שאני יכול לאחל לעצמי מתכשיטי מילר, באמת שלא הייתם צריכים.
פניתי לתכשיטי מילר והם ראו את פנייתי, אך טרם מסרו תגובה.
★★★★★ האוזניות מבודדות רעש כ”כ טוב שלא שמעתי נסיון רצח בדירה מעליי
המתגלץ’ אדם פרסם באמזון ביקורת חמישה כוכבים על אוזניות גיימינג HyperX Cloud II:
אז, סיפור לא כל כך מצחיק: מישהו ביחידת הדיור מעלינו נדקר. לדברי השוטר שתשאל אותנו, התוקף צלצל בדלת הכניסה למעלה, וכשהבחור ענה התוקף נכנס פנימה בכוח ודקר את הבחור. רוצים לדעת מה הקטע המפחיד? לא שמעתי כלום, בזכות אוזניות HyperX Cloud 2 המדהימות שלי. קניתי אותן באמזון ב-99.99$ (משלוח חינם). הדברים האלה עובדים בדיוק כמו במודעה! ככל הנראה האוזניות מבטלות הרעש הכי טובות שהיו לי. 10/10 הייתי קונה שוב
מבין 2300 האנשים שדירגו את הביקורת של אדם (“האם הסקירה הזאת הועילה לך? כן/לא”), 2,171 ׁ(94.4%) אמרו שהיא מועילה. 29 הגיבו לביקורת, חלקם מודים/מטרילים (“מדהים…. תודה על הסקירה!! אני חי בשכונה שבה יש ירי ממכוניות נוסעות וסירנות מזורגגות שלא מפסיקות!!”; “תודה לך על הסקירה! חיפשתי במיוחד אוזניות גיימינג שיחסמו את הרעש של התפרצות הר הרעש ריינייר, שעלולה להתרחש בכל רגע. עכשיו אני מרגיש מוכן”), אחרים מסבירים שהאוזניות לא חוסמות רעש, ובטח לא רעש כזה, ורבים אומרים שראו צילומסך של הביקורת בפייסבוק/רדיט/אינסטגרם/וכו’, ומיהרו לאמזון לבדוק אם היא באמת התפרסמה שם. כך גם אני הגעתי אליה כך, שנתיים לאחר פרסומה.
האם אדם הוא טרול ביקורות? לפי אמזון, הביקורת על האוזניות היא “verified purchase review“, משמע שאדם אכן רכש את האוזניות הללו באתר. שתי הביקורות האחרות שפרסם על מוצרים אינן מעידות על טרוליות.
התשובה היא שזה לא משנה, כי הסיפור הוא בכלל לא אדם, אלא שיווק גרילה: במחיר של פריט בודד, מאה דולר במקרה הזה, אתם יכולים לעשות אחלה קמפיין ויראלי למוצר שלכם.
עוד ביקורת ביקורות צרכנות
רייג’ אגיינסט ד’ה מדיח: ביקורות מוצרים בזאפ הן סאטירה אפרים קישונית על תרבות הצריכה
“צ’פר אותי, אני מהאינטרנט” // הכרטיס שיכתים את ביקורות הצרכנות ברשת
מסעדה לא קיימת הגיעה לראש הדירוג באתר המלצות התיירות טריפאדבייזור
עדיין יותר הגיוני משיעור הכנת מצות בבית חב”ד
פעילות פסח לילדים: סדנה להכנת פיצה דומינו’ס.
כך תסבירו למפרסמים שפופאפים זו שיטת פרסום מחורבנת
פופאפים הם שיטת פרסום מעצבנת. אם אתם נאלצים לעבוד בלי חוסם פופאפים, או שהוא פספס פופאפ, יש דרך פשוטה ליידע את המפרסם שזו שיטת פרסום גרועה.
הרבה מהפופאפים ברשת העברית מיועדים לאיסוף לידים – פרטי התקשרות של לקוחות פוטנציאליים. כשאתם מקבלים פופאפ כזה, מלאו את פרטי ההתקשרות של המפרסם (או של הספאמר האהוב עליכם), ובשדה השם כיתבו ביקורת על שיטת הפרסום המציקה הזאת. זה כמו טוקבק לפרסומות, שגם מבזבז את זמנו של המפרסם וגם עלול לגרום לו לשלם על ליד, ואז להתלונן על כך לבעל האתר שבו קפץ הפופאפ, ולבזבז גם את זמנו, בתקווה שהם יפסיקו לבזבז את זמננו.
תדרוך עיתונאים לא-מכוון: “נראה לי שזה יהיה הטריגר לפרסום כי כל השאר חיובי מידי”
בהודעה לעיתונות מלשכת התעסוקה, שמביאה נתונים על תעסוקת נשים לכבוד יום האישה הבינלאומי, מופיעה הערה, שנראה שיועדה לדיון פנימי בלשכה, אך נשארה בטעות בגירסה שנשלחה לעיתונאים.
ההודעה מציגה רשימת נושאים ששירות התעסוקה מפרסם לקראת יום האישה הבינלאומי. לצד אחד מהם, “מזרח ירושלים”, מופיעה ההערה המדוברת: “(נראה לי שזה יהיה הטריגר לפרסום כי כל השאר חיובי מידי)”. כך שעיתונאי שלא היה שם לב בעצמו לנתונים קיבל הכוונה מהדוברות, וההערה הפנימית תהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה.
וכדי לסייע לנבואה להגשים את עצמה, הנה הנתונים השליליים על מזרח ירושלים מתוך ההודעה:
בפילוח לפי מחוז, על פי נתוני שירות התעסוקה, ניתן לראות כי בקרב נשים ערביות היתה הירידה המשמעותית ביותר במספר תובעות הבטחת הכנסה במחוז דן, ובמחוז שרון ועמקים. במחוזות הצפון והדרום ככל הנראה בשל חסם תחבורתי המקשה על ההשתלבות בתעסוקה, וכן חסם תרבותי המקשה על נשים ערביות לצאת לעבודה מחוץ ליישוב המגורים. מחוז ירושלים שונה משאר המחוזות בכך שדווקא בו היתה עליה בהבטחת הכנסה. עליה זו ייחודית למזרח ירושלים, אזור בו הייתה עליה במספר תובעי הבטחת ההכנסה.
מול נוף עוצר נשימה של טלפון סלולרי #כשל
כשל בפוסט פייסבוק של רשת מלונות*:
כך נראה “זמן איכות עם המשפחה אל מול נוף עוצר נשימה…”: כנראה שהאב מסתכל על תמונות של בתו מטיילת בנופי ארצנו על הסלולרי שלו.
* אני תמיד חושד שכשלים כאלו הם מכוונים כדי להפוך לפרסום ויראלי. מי שרוצה לדעת את פרטי הרשת יכול להקליק כאן לקבל את התמונה עם שם הרשת או לפוסט המקורי בפייסבוק.
פורצים למסעדה מקסיקנית הפכו בעל כורחם לכוכבי סרטון פרסומת ויראלי שלה
קבוצה של שלושה אנשים פרצה לאחד משני סניפי רשת המסעדות המקסיקניות “פריחולס אנד פרסקאז” בלאס וגאס, נוואדה. הפריצה תועדה במצלמות האבטחה שהמסעדה מרושתת בהן. הפורצים הגיעו ברכב למסעדה. אחד הפורצים ניסה לשבור את הזגוגית בכניסה לחנות באמצעות אבן, כשל, ואז שבר את הזגוגית בכניסה האחורית. הוא ופורץ נוסף נכנסו למסעדה, גנבו שתי קופות רושמות וברחו למכונית עם הנהג שחיכתה להם בחוץ.
בעלי המסעדה יצרו מצילומי האבטחה סרטון פרסומת למסעדה, כשהם מלווים אותה בכתוביות שלועגות לפורצים וטוענות שהם בסך הכל היו רעבים ורצו טאקו, אבל המסעדה היתה סגורה כי שלוש וחצי בבוקר. “בבקשה עיזרו לנו למצוא את החבר’ה האלה”, נכתב בכיתובית בפרסומת, “כדי שנוכל להביא להם את הטאקוז שמגיעים להם”. בסוף הפרסומות מופיעים שוב תמונות הפורצים ופרטי התקשרות של משטרת לאס וגאס.
השוד התרחש ב-16.12, בעלי המסעדה העלו את הפרסומת ליוטיוב למחרת, עד כה היא רשמה 1.13 מיליון צפיות, ובפייסבוק, לשם העלו אותה ב-18.12, יש לה 1208 לייקים וכ-3100 שיתופים.
בזק תפיץ סרטון גרילה בסגנון “טיסת השוקולד”, תשלם לפייסבוקאים פופולריים לקדמו
אני מקווה שאני לא הורס לחברת בזק קמפיין גרילה, שהטיזר שלו הוא סרטון בסגנון טיסת השוקולד, שיעלה מפרופיל פיקטיבי וישותף בוויראליות מלאכותית על ידי בעלי פרופילים פופולריים, אשר יקבלו על כך תשלום. [עדכון 21.12.2015: השירות שהקמפיין מקדם נחשף בגלל “כתבה” בוויינט]
ולשאלת נציג חברת הפרסום אדלר חומסקי, אם אני בעניין ומה העלות של שיתוף דבר כזה אצלי בוול – בוודאי שאני בעניין, וההנאה שבפרסום הפוסט הזה היא כל התשלום שאני צריך.
[עדכון] כפי שמציין דורי בן ישראל ב”מזבלה”,
תקנון פייסבוק אוסר על מכירת סטטוסים (בכסף) הן בעמודים והן בפרופילים האישיים. על פי התקנון גולש אשר ימכור תוכן בתשלום לצד שלישי דינו סגירת פרופיל הפייסבוק שלו לצמיתות. בנוסף, עולה גם שאלת האתיות והאחריות של אושיות הפייסבוק כלפי קהל עוקביהם האדיר. במיוחד בסרטונים מסוג זה שמופצים ללא כל יכולת מצד הצופים להבין כי מדובר בתוכן שיווקי או פרסומי שהתקבל תגמול בעבור הפצתו.
[עדכון 21.12.2015] הסרטון התחיל לרוץ ומככב בו גיל חובב, כך לפחות זה נשמע. למרות הפרסום פה ובמזבלה, ולמרות שקולו של חובב מאוד מזוהה, בכל זאת מנסים להפיץ את הסרטון כאותנטי:
אגב, בין משתפי הסרטון מהפרופיל של נועה ארליך, שפרסמה אותו במקור, נמצאים ברק קלמנוביץ’, סמנכ”ל המחלקה המסחרית של וויינט, וגל גורן, עובדת אותה מחלקה. מעניין.
הלשין: ליאור סלע.
הווילון השוודי העדין של איקאה בעברית: עדיף לא תסתכלו על ההשתקפות שלכם ימכוערים
חברת הריהוט איקאה מחלקת בימים אלו את קטלוג 2016 שלה. קוראת אחת עלעלה בגירסה הישראלית שלו ונתקלה בכיתוב הזה ליד תמונה של אישה ליד וילון: “בימים בהם אינכם נראים במיטבכם – וילון שקוף ונאה יעמוד ביניכם לבין ההשתקפות שלכם”.
“אני מנחשת שהבריף לקטלוג איקאה החדש היה ‘דרכים יצירתיות להעצים לקוחות’, וכך נולד הווילון שמסתיר את המראות. בשנה הבאה: משקל שמזהה את המצב רוח שלכם ומזייף את התוצאה בהתאם”, כתבה הקוראת.
הגירסה האמריקאית דומה: “לימים שבהם אתם נראים פחות מנפלא – וילון רשת יפה נמצא בינכם לבין השתקפותכם”.
הנוסח הגרמני “הרבהההה יותר עדין!”, מגלה טלי ליכטנפלד: “עוד לא לגמרי התעוררת? את/ה יכול/ה לתלות וילון שקוף על ההשתקפות שלך במראה”.
מה אומר המקור השוודי? הוא בכלל לא מתייחס למראה החיצוני או למצב של הנמען. אילן נ’ פוטאש בקבוצת “עזרה בתרגום” תרגם: “לפעמים זה יכול להיות נחמד כשיש הפרדה של וילון עדין בינך ובין ההשתקפות שלך במראה”.
(תודה גם לתמר עילם גינדין ויעל הולנדר)
מחליפים יעד בווייז? שקרו ש”איני הנהג”; מחייגים למפרסם או משתתפים בסקר שיווקי? שום מגבלה
ווייז מאוד מקפידים על בטיחות המשתמשים. כשמשתמש מבקש להחליף את יעד הנסיעה שלו במהלך נסיעה, אפליקציית הניווט דורשת ממנו לשקר בהקלקה על כפתור שבו הוא מצהיר “איני הנהג” – כך שהיא מוסיפה לו עוד הסחת דעת ומאריכה את הזמן שבו הוא לא מרוכז בנהיגה, בלי באמת למנוע ממנו לבצע את הפעולה המסוכנת.
לעומת זאת, כשווייז רוצה שהמשתמש יתקשר למפרסם או ישתתף בסקר שיווקי, שני דברים שאין להם קשר לנסיעה ולא צריכים להתבצע בזמן נהיגה, אין לה שום בעיה להפריע לו בזמן הנהיגה, והוא אפילו לא נדרש ללחוץ על כפתור הכסתוח. [ראו עדכון תיקון בהמשך הפוסט]
טל שפיבק מקבוצת “מנהלי שיווק מצייצים” צילמסך את הסקר הזה בווייז במהלך עצירה ברמזור:
תגובת ווייז טרם התקבלה, משום שהיא טרם התבקשה [עדכון: התבקשה עם פרסום הפוסט], משום שהם עדיין מתעלמים מבקשת התגובה הקודמת ששלחתי להם לפני עשרה ימים.
[עדכון תיקון 13:55] גרבולון כותב:
הם מציגים את הסקר בזמן עצירה בלבד. אם אתה מחליף יעד בזמן עצירה, הם לא מבקשים שתאשר שאתה לא הנהג. זה קורה *רק בזמן נסיעה*.
אני יודע שהפרסומות מוצגות רק כשהנהג עוצר, וגם ציינתי שהסקר השיווקי הוצג בעצירה ברמזור. הסחת הדעת עדיין קיימת, משום שגם כשנהג עוצר ברמזור, הוא צריך להיות מרוכז בנהיגה, ולא בתשובות לסקרים שיווקיים או בשיחות טלפון למפרסמים.
אם, כפי שגרבולון אומר, החלפת יעד בזמן עצירה לא מקפיצה את כפתור “איני הנהג”, אני מתנצל על הטעות, אבל עומד על דעתי שהצגת פרסומות שמבקשות מהנהג להתקשר למפרסם או לענות על סקר הן הפרעה לנהיגה ולא צריכות להתבצע בזמן הנהיגה. פרסומות שאינן מפריעות לנהיגה הן, למשל, הצגת אייקון של תחנת דלק על המסלול, או פרסומת שקופצת בזמן העצירה ונעלמת כשמתחילים לנסוע, אבל לא דורשת מהמשתמש פעולה.
פרסום שלא רק שאינו מפריע, אלא אפילו מועיל, ושלא ברור לי למה ווייז לא עושים, הוא לאפשר למשתמש לחפש טקסט חופשי כמו “מסעדה הודית גם לטבעונים עד 50 שקל לסועד”, ולתת לו רשימת מסעדות תואמות בסביבה, כשבראש הרשימה תוצאות ממומנות, כמו בחיפוש בגוגל.
[\עדכון תיקון]