פרשת ענת קם | במקום בו

(באדיבות אטימולוגיה עממית)

עוד על השמדת המחשב של אורי בלאו
עוד על פרשת ענת קם

תגובות

6 תגובות לפוסט “פרשת ענת קם | במקום בו”

  1. יובל on 12 באפריל, 2010 16:08

    ועכשיו ברצינות: לא נמאס כבר?

  2. המעצב(ן) on 12 באפריל, 2010 16:21

    ואין לשכוח שבמקום שבו מתנוסס דגל שחור יתנוסס גם פונט שחור.

  3. כמוך on 12 באפריל, 2010 17:00

    “ישמידו גם בני אדם”… זאת כבר ממש הגזמה. אם המשורר העממי האלמוני היה קורא את המסמכים שאורי בלאו פרסם בכתבה שלו, הוא היה מגלה שיש בהם התחשבות בנשים וילדים, העדפה של מעצר על חיסול, וחתירה למזעור הכמות של “בלתי מעורבים”.
    העבירה היחידה של צה”ל היא עבירה חוקית יבשה, ולא מוסרית. וגם אם היא מוסרית לפי אמות המידה שלכם, אז להקצין את זה להשמדת בני אדם זאת התרסה חסרת טעם.

  4. צפריר כהן on 12 באפריל, 2010 19:50

    במקום שבו גורסים מסמכים יגרסו גם בני־אדם (אבל לא את צבי הנינג’ה).

  5. דיעמזה on 12 באפריל, 2010 23:37

    אני לא מבין מה נטפלים להשמדת המחשב, זה הליך מקובל של ביטחון מידע ויש לו סיבות טובות. נכון, אולי הוא העתיק/צילם/צרב/שינן את כל המידע, אבל לדף נייר או לראש של בנאדם או אפילו לדיסק שלא נמצא בתוך מחשב, אי אפשר לפרוץ דרך האינטרנט. זה כל הסיפור.

  6. אזרח on 13 באפריל, 2010 22:28

    למה במקום להשמיד את המחשב, לא היו יכולים להחרים את המחשב אליהם, ולחקור אותו כדי לקבל את המסמכים המודלפים ולעשות בקרת נזקים?

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.