שומרי המשקל של בריטני מרפי

הנה אני קוראת את הידיעות על מותם של בריטני מרפי ובעלה, סיימון מונג’ק. מרפי היתה כוכבת קולנוע יפהפיה. כשנפטרה היה נוח מאוד לכלי התקשורת בארה”ב לתלות את אשמת מותה בבעלה. הוא כלומניק, הגדירו אותו כלי התקשורת האמריקאיים. תסריטאי מאיכות ירודה ששפר עליו גורלו להינשא לברבורה היפהפיה והמצליחה. הדבר המרכזי שאף אחד לא דיבר עליו אבל עשה את כל תעשיית ההאשמות כלפי הבעל קלה יותר היה המשקל. מונג’ק היה גבר שמן. ולא רק שמן, גם מזיע. וגם יהודי.

לא היה צריך הרבה כדי לרמוז שהבעל הוא המרוויח הגדול ממותה. מאבק הירושה המתוקשר עם אמה של מרפי הספיק כדי להרים גבות. איך הגבר השמן הזה העז להינשא למישהי שנמצאת כל כך הרבה דרגות מעליו בסולם האסתטיקה? ואיך עכשיו הוא מעז לא לוותר על חלקו בחיים המשותפים איתה? הוא ודאי זמם להשתלט על כל רכושה. הוא בטח רצח אותה.

שיהיה ברור, מונג’ק הוא לא תסריטאי-עילית. הוא היה לוזר. בקריירה ההוליוודית שלו הוא היה מעורב רק בפרויקט גדול אחד. אין שום ספק שהנישואין למרפי עשו לו טוב. אין שום ספק שלשניהם היה עניין שהקריירה שלה תשגשג. העניין הוא שמפה ועד להאשים אותו בציניות אינסופית, החל מכך שדחף אותה לעבור עוד ועוד ניתוחים פלסטיים ועד לרצח – אמור להיות מרחק. נראה לי שהמרחק הזה התקצר משמעותית במקרה של מונג’ק רק מכיוון שהוא היה שמן ומיוזע, מה שהפך אותו לדוחה מספיק כדי שיהיה קל להאמין עליו לדברים הכי גרועים. היה גם קל להניח שמרפי בעלת הפרעות האכילה וההתמכרות לניתוחים פלסטיים וסמי ההרגעה שבצידם נכנעה לו. במאזן בין אישה קטנה ורזה לגבר שמן ומזיע, די ברור מי הצד המכניע. הדבר הכי טוב שקרה למונג’ק היה מותו. בדיעבד זה היה גם הדבר הטוב ביותר שקרה למרפי, כי אז מישהו סוף סוף טרח לבדוק את בית המגורים. האם יכול להיות שאילו כולם היו עוזבים לרגע את הפרסונה התקשורתית הדוחה של מונג’ק ועושים מאמץ לבדוק את בית המגורים שלהם ולגלות בו פטריה קטלנית שהרעילה את שניהם לאט אבל בטוח, אפשר היה להציל את חייו?

הפוסט הזה לא קשור ישירות לשומרי משקל. שומרי משקל הם כלי, סימפטום לתופעה. שומרי משקל עוזרים לנו לא להפוך למונג’קים של העולם, הרבה פעמים – כי השוטר הפנימי רשע ואכזרי יותר מכל השוטרים החיצוניים. יש הרבה יופי בתמיכה שהם מספקים. אין לי ספק שהם מקלים על חיינו. השאלה האמיתית היא מי הקשה על חיינו מלכתחילה.

שרון קפלן מוטרדת משאלות קיומיות וסוציולוגית של הצרכנות, וכותבת על נעליים ואופנה בבלוג “נעלולה“, שם התפרסם הפוסט במקור. קפלן כתבה על יחצני אופנה נעלבים בגליון יולי 2010

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•