חנויות בירושלים, 1990

פוסט של אבי גולדברגר


בתחילת 1990 נשלחנו לעשות עבודה מטעם בית ספר על חנויות בירושלים. אני ועמנואל, חבר מהכיתה, יצאנו למרכז העיר וצלמנו כמה תמונות. רוב החנויות האלו כבר לא קיימות ונראה לי שזה תיעוד מעניין.

התמונות בגודל מלא ופירוט אחרי הקיפול.

סובע סנטר, ארקייד למשחקים שנמצא ברחוב ההסתדרות, איפה שהיום הקונסטנטין.

‫משחקי צמרת, בפסאז’ מול פאב הדבלין. היינו בורחים מבית ספר כדי לשחק שם‬.

‫גידי יון, חנות התקליטים המיתולוגית, במדרחוב בן הלל. למי שלא היה מספיק כסף לאורגינל, הציעו שם להקליט את התקליט לקסטה, בחצי מחיר‬.

‫מק דייויד ברחוב המלך ג’ורג’, בכניסה לחצרונת הזאת לפני המשביר. מק דייויד היה נסיון ישראלי ליצור מקדונלדס, בזמן שאלו לא היו בארץ. היו להם כמה וכמה סניפים‬.

‫גלידת קראוול, ליד המק דייויד במלך ג’ורג’. הגלידה האמריקאית הראשונה בירושלים‬.

‫בית התקליט, ברחוב ש”ץ. חנות תקליטים מדהימה שיבאה סינגלים, אלבומים, מגזינים ומה לא. בין המוכרים בחנות ניתן היה למצוא את אלון כהן וישי אדר מנושאי המגבעת‬.

‫רמי רון ברחוב המלך ג’ורג’. קניתי שם לפחות מערכת אחת בחיי‬.

‫גולף בבן יהודה. האמת, לא השתנה‬.

‫פינתי במלך ג’ורג’. גם שם הדברים לא השתנו הרבה, חוץ מזה שהמסעדה הפכה לרשת.

‫אם אני לא טועה זה הצעצוע, איפה שהיום פאב הצעצוע‬.

‫קפה רימון – אז מקום אופנתי‬.

‫א.א. קאליש במדרחוב בן הלל. החנות עדיין שם‬.

‫מאמא יוקרו במלך ג’ורג’, איפה שהיום יש שם סטימצקי. אחת מחנויות הצעצועים המרשימות‬.

‫סטימצקי המיתולוגי ברחוב יפו. זו החנות הראשונה אי פעם של הרשת, שבינתיים כבר נהרסה למען בניית קניון‬.

‫סניף אחר של מק דיוויד, ברחוב יפו, קרוב לאיזור שהסטארדאסט נמצא בו. זה אני עומד שם בדלפק, עם השקית של בית התקליט.‬

‫אני חושב שזה במשביר. עמנואל צלם אותנו. אני בודק בדיוק את עגיל הגולגולת שקניתי‬.

‫פלאש, ברחוב שמאי. הסלוגן שלהם היה “הכי מהיר בעיר – תמונות תוך שעה”‬.

____________________
הפרויקט התפרסם במקור בפייסבוק של אבי גולדברגר

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

21 תגובות לפוסט “חנויות בירושלים, 1990”

  1. Richard Smith on 11 באוגוסט, 2010 18:15

    גורם להרגיש כל כך זקן…

  2. איימס on 11 באוגוסט, 2010 18:42

    כמה נהדר!

  3. אולדסקול on 11 באוגוסט, 2010 18:46

    כמה מטבעות זהובים שלשלתי במשחקי צמרת. היו ימים

  4. ערן on 11 באוגוסט, 2010 19:16

    לא יאומן את כל הילדות שלי אפשר לסכם בכמה תמונות האלו, שבטח בשביל רוב האנשים הם בחזקת WTF..
    אחד לאחד אלו הם זכרונות הילדות שלי, כולל עגיל הגולגולת מהחתולות.. ענק.

  5. איה on 12 באוגוסט, 2010 04:22

    זה מדהים, מרגש ודי מזעזע, אני זוכרת שקארוול ומק-דויד נראו לי כמו המקומות הכי נוצצים וזוהרים בעולם ופתאום בתמונות הבנתי עד כמה הם לא.

    אגב בטיול לפני שנה אכלתי שוב גלידת קארוול רק כדי לבדוק אם זה עדיין טעים לי, וללא ספק מדובר בגלידה מעולה, הזיכרון שלי לפחות בטעם לא הטל בי.

  6. nueh on 12 באוגוסט, 2010 04:37

    וואו.

  7. עיניים גדולות on 12 באוגוסט, 2010 07:22

    אילו זכרונות מציפים אותי…לקחת את קו 4 מהגבעה ולרדת במשביר, משם למק-דייויד ואז למשחק בשובע סנטר…

  8. עדיגי on 12 באוגוסט, 2010 09:15

    לייק!

    לא ידעתי שהיה קראוול גם בירושלים, חשבתי שהיה רק בתל אביב.

    גם הארקיידים בתל אביב נראו אותו דבר, אבל משום מה זה היה רק “קטע של בנים” להסתובב שם.

  9. בבון on 12 באוגוסט, 2010 10:12

    שוקינג.
    תודה על השיתוף

  10. יובל on 12 באוגוסט, 2010 10:18

    מק דיוויד עדיין קיים, אגב.
    באילת יש סניף, ובמרכז זיו בחיפה אני כל פעם נשבע שסגרו ואז אני רואה את הכובען, חי ובועט.

  11. nuKKe on 12 באוגוסט, 2010 12:34

    המק דייויד באילת כבר נסגר.
    תודה על השיתוף.
    מגיעה מעיר שונה, אבל הזכרונות דומים.

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 12 באוגוסט, 2010 15:37

    עשור לפני, במקום גולף עמדה חנות נעליים, קאליש עדין קיים וכך גם פלאש ובמקום חנות הצעצוע נמצאת היום המעדנייה של איוו, שירדה מהחנות מעל הסמטה.
    יש עוד מלא בתי קפה וחנויות שאינם עוד, יש כאלה שעדין שורדים גם אחרי הפיגועים, ובעיקר פרוייקט הרכבת הקלה והלכלוך הבלתי נגמר ומשום מה בלתי מתנקה של המדרחוב.

  13. עידן on 12 באוגוסט, 2010 20:13

    תמונות נפלאות! באמת כל תחנות התרבות של שנות ה-90 בירושלים

  14. סמדר on 12 באוגוסט, 2010 23:53

    איזה כיף ואיזה יופי.
    געגועים לתקופה שלא ממש הכרתי – אני צעירה מדי בשביל לזכור את רוב המקומות. אבל חבר שלי ירושלמי מלידה וקרא קריאות שמחה והנאה עם כל תמונה.
    תודה אבי!

  15. מעין on 14 באוגוסט, 2010 00:08

    וואו.פרוייקט מעולה.
    איזו נוסטלגיה.
    זכרונות של ילדות. ירושלים שלי, של פעם.

  16. שרון on 16 באוגוסט, 2010 13:43

    נהדר. נהניתי במיוחד מבית התקליט, גידי יון, מק דיוויד כפול שתיים והגלידה, שרואים לפי הפרדות המעקה שהיו שם תורים גדולים לפעמים.

  17. חנן on 16 באוגוסט, 2010 23:25

    בעטת לי עם השפיץ בעצם של הנוסטלגיה. תבורך. לעיניים גדולות: מאיפה אתה בגבעה? אני הייתי לוקח 4א.

  18. בני on 1 בדצמבר, 2012 09:00

    איפה מלך הפלאפל??????????

  19. another one from the Givaa - Nitsan on 2 בנובמבר, 2013 18:42

    amazing, as if it was ripped from my memory (and daily routine of skipping school) . I didn’t care if it was 4 or 4A,worst case scenario you walked a bi!

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 3 ביוני, 2016 20:31

    הגעת עד לפינתי וגידי יון ושכחת את מלך החומוס שתי צעדים מגידי יון ומלך הפלאפל בצד השני של הכביש?

    אחחח פעם היו ימים יפים.

    ומשחקי צמרת? כמה כסף אכלו לי הכלבים האלה :)

  21. מיכל on 13 באוקטובר, 2017 10:12

    גידי יון היא חנות התקליטים של פיצי (שהיתה ליד קפה רימון-אקראי)?

פרסום תגובה