חנויות בירושלים, 1990
בתחילת 1990 נשלחנו לעשות עבודה מטעם בית ספר על חנויות בירושלים. אני ועמנואל, חבר מהכיתה, יצאנו למרכז העיר וצלמנו כמה תמונות. רוב החנויות האלו כבר לא קיימות ונראה לי שזה תיעוד מעניין.
התמונות בגודל מלא ופירוט אחרי הקיפול.
סובע סנטר, ארקייד למשחקים שנמצא ברחוב ההסתדרות, איפה שהיום הקונסטנטין.
משחקי צמרת, בפסאז’ מול פאב הדבלין. היינו בורחים מבית ספר כדי לשחק שם.
גידי יון, חנות התקליטים המיתולוגית, במדרחוב בן הלל. למי שלא היה מספיק כסף לאורגינל, הציעו שם להקליט את התקליט לקסטה, בחצי מחיר.
מק דייויד ברחוב המלך ג’ורג’, בכניסה לחצרונת הזאת לפני המשביר. מק דייויד היה נסיון ישראלי ליצור מקדונלדס, בזמן שאלו לא היו בארץ. היו להם כמה וכמה סניפים.
גלידת קראוול, ליד המק דייויד במלך ג’ורג’. הגלידה האמריקאית הראשונה בירושלים.
בית התקליט, ברחוב ש”ץ. חנות תקליטים מדהימה שיבאה סינגלים, אלבומים, מגזינים ומה לא. בין המוכרים בחנות ניתן היה למצוא את אלון כהן וישי אדר מנושאי המגבעת.
רמי רון ברחוב המלך ג’ורג’. קניתי שם לפחות מערכת אחת בחיי.
גולף בבן יהודה. האמת, לא השתנה.
פינתי במלך ג’ורג’. גם שם הדברים לא השתנו הרבה, חוץ מזה שהמסעדה הפכה לרשת.
אם אני לא טועה זה הצעצוע, איפה שהיום פאב הצעצוע.
קפה רימון – אז מקום אופנתי.
א.א. קאליש במדרחוב בן הלל. החנות עדיין שם.
מאמא יוקרו במלך ג’ורג’, איפה שהיום יש שם סטימצקי. אחת מחנויות הצעצועים המרשימות.
סטימצקי המיתולוגי ברחוב יפו. זו החנות הראשונה אי פעם של הרשת, שבינתיים כבר נהרסה למען בניית קניון.
סניף אחר של מק דיוויד, ברחוב יפו, קרוב לאיזור שהסטארדאסט נמצא בו. זה אני עומד שם בדלפק, עם השקית של בית התקליט.
אני חושב שזה במשביר. עמנואל צלם אותנו. אני בודק בדיוק את עגיל הגולגולת שקניתי.
פלאש, ברחוב שמאי. הסלוגן שלהם היה “הכי מהיר בעיר – תמונות תוך שעה”.
____________________
הפרויקט התפרסם במקור בפייסבוק של אבי גולדברגר
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
גורם להרגיש כל כך זקן…
כמה נהדר!
כמה מטבעות זהובים שלשלתי במשחקי צמרת. היו ימים
לא יאומן את כל הילדות שלי אפשר לסכם בכמה תמונות האלו, שבטח בשביל רוב האנשים הם בחזקת WTF..
אחד לאחד אלו הם זכרונות הילדות שלי, כולל עגיל הגולגולת מהחתולות.. ענק.
זה מדהים, מרגש ודי מזעזע, אני זוכרת שקארוול ומק-דויד נראו לי כמו המקומות הכי נוצצים וזוהרים בעולם ופתאום בתמונות הבנתי עד כמה הם לא.
אגב בטיול לפני שנה אכלתי שוב גלידת קארוול רק כדי לבדוק אם זה עדיין טעים לי, וללא ספק מדובר בגלידה מעולה, הזיכרון שלי לפחות בטעם לא הטל בי.
וואו.
אילו זכרונות מציפים אותי…לקחת את קו 4 מהגבעה ולרדת במשביר, משם למק-דייויד ואז למשחק בשובע סנטר…
לייק!
לא ידעתי שהיה קראוול גם בירושלים, חשבתי שהיה רק בתל אביב.
גם הארקיידים בתל אביב נראו אותו דבר, אבל משום מה זה היה רק “קטע של בנים” להסתובב שם.
שוקינג.
תודה על השיתוף
מק דיוויד עדיין קיים, אגב.
באילת יש סניף, ובמרכז זיו בחיפה אני כל פעם נשבע שסגרו ואז אני רואה את הכובען, חי ובועט.
המק דייויד באילת כבר נסגר.
תודה על השיתוף.
מגיעה מעיר שונה, אבל הזכרונות דומים.
עשור לפני, במקום גולף עמדה חנות נעליים, קאליש עדין קיים וכך גם פלאש ובמקום חנות הצעצוע נמצאת היום המעדנייה של איוו, שירדה מהחנות מעל הסמטה.
יש עוד מלא בתי קפה וחנויות שאינם עוד, יש כאלה שעדין שורדים גם אחרי הפיגועים, ובעיקר פרוייקט הרכבת הקלה והלכלוך הבלתי נגמר ומשום מה בלתי מתנקה של המדרחוב.
תמונות נפלאות! באמת כל תחנות התרבות של שנות ה-90 בירושלים
איזה כיף ואיזה יופי.
געגועים לתקופה שלא ממש הכרתי – אני צעירה מדי בשביל לזכור את רוב המקומות. אבל חבר שלי ירושלמי מלידה וקרא קריאות שמחה והנאה עם כל תמונה.
תודה אבי!
וואו.פרוייקט מעולה.
איזו נוסטלגיה.
זכרונות של ילדות. ירושלים שלי, של פעם.
נהדר. נהניתי במיוחד מבית התקליט, גידי יון, מק דיוויד כפול שתיים והגלידה, שרואים לפי הפרדות המעקה שהיו שם תורים גדולים לפעמים.
בעטת לי עם השפיץ בעצם של הנוסטלגיה. תבורך. לעיניים גדולות: מאיפה אתה בגבעה? אני הייתי לוקח 4א.
איפה מלך הפלאפל??????????
amazing, as if it was ripped from my memory (and daily routine of skipping school) . I didn’t care if it was 4 or 4A,worst case scenario you walked a bi!
הגעת עד לפינתי וגידי יון ושכחת את מלך החומוס שתי צעדים מגידי יון ומלך הפלאפל בצד השני של הכביש?
אחחח פעם היו ימים יפים.
ומשחקי צמרת? כמה כסף אכלו לי הכלבים האלה :)
גידי יון היא חנות התקליטים של פיצי (שהיתה ליד קפה רימון-אקראי)?
אני מעוניין ליצור קשר עם האנשים שהפעילו את סובע סנטר ומשחקי צמרת לצורך כתבה. אם מישהו יודע כיצד ניתן להגיע אליהם, אשמח לעזרה. Thecrazyisraeli@hotmail.com