המבורגר ושעועית בחוף מציצים
סר ג’ון סוורס, ראש ה-MI6, המקבילה הבריטית של המוסד, נשא באחרונה נאום פומבי ראשון של ראש MI6 מכהן ב-101 שנות קיומו של הארגון. הסיבה לתקדים היא דליפת המידע הצבאי הגדולה בהיסטוריה, המוכרת לציבור בשם וויקיליקס. כמו ראש השב”כ יובל דיסקין, גם סוורס התלונן על סכנות עידן השקיפות המקוון לבטחון האומה: “ארגונים חשאיים צריכים להישאר חשאיים, גם אם הם מציגים לעתים מזדמנות פנים ציבוריות, כמו שאני עושה היום. […] אם הפעולות והשיטות שלנו יהפכו פומביות, הן לא יעבדו. […] סודיות היא לא מילה גסה. סודיות לא מתקיימת כדי לטייח. סודיות משחקת תפקיד מכריע בשמירה על בטחונה ואבטחתה של בריטניה”.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=Z4ahH3iKJwQ[/youtube]
ה-MI6 נהנה בעבר מחשאיות גדולה הרבה יותר מזו שהוא זוכה לה היום. עצם קיומו של הארגון לא זכה לאישור רשמי עד 94′. ב-99′ דלפה ופורסמה כתובת המגורים של ריצ’רד דירלאב, הראיס דאז והשני ששמו פורסם בעודו בתפקיד. עשר שנים אחר כך נחשפה בפייסבוק כתובת המגורים של סוורס. מי שחשפה אותה היתה אחת, ליידי שלי סוורס, אשתו.
לפני שסוורס מנסה לתקן את העולם, כדאי שיעשה בדק בית. בסמוך להודעה הרשמית על מינויו לתפקיד העלתה שלי לפייסבוק כמה עשרות תמונות מטיול משפחתי, כולל תמונה שלו בבגד ים שעוררה לעג וביקורת בתקשורת. “זה לא סוד מדינה שהוא לובש בגד ים ספידו, למען השם”, אמר בזמנו שר החוץ דאז, דייוויד מיליבנד. אולם כאמור, לא רק ההעדפות האופנתיות של סוורס נחשפו, אלא גם מידע שלא אמור היה להיות זמין לציבור, והעמיד בסכנה אותו ואת בני משפחתו. מלבד כתובת המגורים נחשפו בין השאר בעמוד הפייסבוק של שלי מידע על מיקום שלושת ילדיהם, הוריו של ג’ון ושמות של חברים מפורסמים שלהם.
המבוכה האחרונה הגיעה מקורין, בתו בת ה-23 של סוורס. זו העלתה לפייסבוק תמונה שלה על רקע עץ אשוח, כשהיא אוחזת בקלצ’ניקוב מוזהב. פיסת הבלינג הזאת היא פריט מאוספו הפרטי של הרודן המנוח סדאם חוסיין, או העתק שלו, שכנראה ניתן במתנה לסוורס כמזכרת לימיו כשליח מיוחד לעירק. הסאנדיי מירור, שדיווח על התמונה, מספר שלקורין היו 873 חברי-פייסבוק ואפס הגדרות פרטיות, כך שכל העולם יכול להציץ לה, מה שאומר שלקחים לא הופקו מהתקרית הקודמת בבית סוורס.
ייחודה של קורין סוורס הוא רק בייחוסה המשפחתי. רבים מאיתנו לא שומרים על הפרטיות ברשתות החברתיות, כי אנחנו לא יודעים איך, לא רוצים או לא מודעים כלל לצורך הזה. הנה, קמפיין של הזכיינית הישראלית של קטשופ היינז ביקש להציע למשתמשי פייסבוק לקבל ארוחה זוגית בתמורה לכך שימכרו את סיסמתם לשטן, וזה יוכל לבצע שם פעולות בשמם במשך שעה. הציל את המצב כתב הבלוג 140 הראל עילם, שבדק את הקמפיין הבעייתי מול תנאי השימוש של פייסבוק והוביל לעיכוב הקמפיין ובדיקה מחודשת שלו. אלמלא היה מתערב, אני מתערב איתכם שהיינז לא היתה מתקשה למצוא גולשים שיסכימו לעסקה המפוקפקת.
• הפוסט הוא חלק מהטור "השרת", שיתפרסם שהתפרסם בגליון נובמבר של מוסף פירמה של גלובס. עוד בשרת: אגרת הטלוויזיה והאינטרנט, המגזין של אל קאעידה, צה"ל נגד האינטרנט, הטוקבקים הגוססים וקונאן אובראיין האפס
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
