האילוסטרציה הבלתי נסבלת של האונס
פוסט של הלל גרשוני
מכירים אותה?
אם אתם גולשים מדי פעם באתר ynet, קשה להאמין שלא נתקלתם בתמונה הזו. אולי באחת מהכתבות האלו:
משום מה, עורכי אתרי החדשות לא נלאים מלהשתמש באותה תמונת אילוסטרציה לאונס, שוב ושוב. למען הדיוק, היא לא היחידה, אבל רוב תמונות האילוסטרציה חוזרות על עצמן פעמים רבות. ליקטתי מבחר מהן מ-ynet (השימוש דווקא בו הוא לצורך אילוסטרציה בלבד, אך בהחלט יש לו קשר לפוסט). לא את כל החוזרות על עצמן הבאתי כאן, אך המבחר בהחלט מייצג. האילוסטרציה האופיינית: אישה (צעירה, תמיד צעירה) אחרי האונס, ידיה על פניה, או לפחות פניה מוסבים מהצופה. לעתים זו צללית בלבד, או דמות מטושטשת. לעתים נדירות יותר האילוסטרציה היא של זמן האונס – ההתנגדות (ידיים מושטות בניסיון נואש להילחם), אישה על רקע צללית של אקדח או קצה-גבר-מאיים, או אף זוג ידיים על מיטה, בתנוחה שאמורה לסמל שמדובר באונס. גם במקרה של ילדים, האילוסטרציה יכולה להיות של ידיים מכסות על פנים, אך אפשר גם חיבוק עם מבוגר, או עם דובי. תמונה אחרת שחוזרת פעמים רבות היא של ילדים מתנדנדים על רקע השמש. למה? ככה.
מה זה אומר על התפיסה שלנו את האונס ואת הנאנסות? האם אפשר היה לחשוב על תמונות אילוסטרציה אחרות מאלו הממלאות את אתרי החדשות והעיתונים עד זרא? האם בכלל יש צורך בתמונות אילוסטרציה לכל דבר?
את הניתוח המפורט אני משאיר לאחרים. אסתפק בהצגת “גלריית אילוסטרציות האונס” המצמררת מכמה מובנים. שימו לב, אגב, לכותרות מעל לתמונות, הנעות בין אינפורמטיביות יבשה לזוועה טבלואידית, עם גיחות להומור (?) קליל.
___________________
היה זה פוסט של הלל גרשוני, סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים וקשקשן בשעות הפנאי. גרשוני סיפר איך גוגל הציל את מדינת היהודים בגליון דצמבר 2010
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
באיזה תמונות היית משתמש?
אונס , זה נושא שציך לזעזע .
אולי לא מספיק רק לכתוב עליו.
אולי משהו כזה:
http://25.media.tumblr.com/tumblr_ldctbcWOsr1qzm2geo1_500.jpg
תמיד אמרתי שהתמונות האלו פשוט לא במקום ולפעמים גובלות בפורנוגרפיה. בכתבות על אונס יש לשים תמונות של אלימות, של רוע, של תקיפה, ולא של בחורה מסכנה בוכה.
מצויין. פוסט ממש חשוב.
ליאור, אני לחלוטין מסכים איתך – זה יותר פורנוגרפיה (או מניפולציה על-ידי מציצנות).
שרה, חבל מאד שאנשים לא מזדעזעים מעצם האונס. אם את צריכה לשים תמונות מזעזעות, אז יש לנו פה בעיה.
אותי אונס מזעזע, אבל התמונות הופכות את זה למגוחך. במקום שאראה בעיני רוחי את מה שאולי קרה שם, מה שאני רואה זה דוגמנית שעושה פרצוף.
“מה זה אומר על התפיסה שלנו את האונס ואת הנאנסות? האם אפשר היה לחשוב על תמונות אילוסטרציה אחרות מאלו הממלאות את אתרי החדשות והעיתונים עד זרא?”
אני אענה על זה בתור עובדת Ynet לשעבר. חלק גדול מאוד מהידיעות שאתה מעלה זה עם סטופר צמוד לרקה. באינטרנט חייבים לדווח מהר ושעת הפירסום הייתה הרבה פעמים חשובה יותר מהתוכן – עצוב, אבל נכון. לא אחת השוו את שעת הפירסום של ידיעות שהעליתי לידיעה מקבילה בדה-מארקר למשל, ואם הם פירסמו שעה לפני, הייתי מקבלת נו-נו-נו. הכנת התמונות מערכת את מחלקת הגרפיקה העמוסה מאוד. מי שרוצה לפרסם אילוסטרציה מקורית יכול לחכות גם שעה, ואז לקבל את את התמונה מהגרפיקה ולגלות שהיא לא חתוכה יפה וצריך לשלוח מחדש ולהמתין שוב. בסופי שבוע אין מח’ גרפיקה בכלל. לסיכום, הרבה פעמים חייבים להשתמש בתמונה קיימת במאגר שמילת המפתח שלה היא אונס או נאנסת.
לסיכום, זה לא אומר שום דבר על התפישה שלנו את הנאנסת, זה אומר משהו על מבנה ביורוקרטי של אירגון מסויים. אני אישית מסכימה שלא חייבים לכפות תמונה על כל כתבה, אבל ככה זה.
אוף, עידוק, אתה יכול לערוך את התגובה שלי? פיקששתי שם. צריך למחוק את המילים “הכנת התמונות” לפני “מערכת הגרפיקה” ואת האות ה”א לפני עמוסה. תודה וסליחה.
א’ (איזה שם מעניין לענייני אונס!),
ברור לחלוטין שיש פה עניינים טכניים למיניהם. אבל דווקא אלה הם מסננות טובות כדי להראות את המהות. העובדה שאלו התמונות הנמצאות תחת מילות המפתח האלה, אומרת משהו. גם העובדה שמעולם לא עשו חשיבה מערכתית בשאלת תמונות האילוסטרציה לכתבות האלה, גם אומרת משהו.
כן, איזה קטע זה, אה? ואני עוד כותבת את התגובה הזו תוך קריאת הפס”ד של קצב (בג”ץ 5699/07) בשביל עבודה בסדר דין פלילי שאני צריכה להגיש היום, אז בכלל. עולם קטן.
[…] עוד בנושא: האילוסטרציה הבלתי נסבלת של האונס […]
גרשוני, אני לא יודע אם תאהב את דרך הניתוח, אבל הנה מה שתמונות האילוסטרציה אומרות עלינו:
http://amirot.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_8122.html