הצעות לתיקון המשחק הגזעני שחמט // הלל גרשוני
Spy VS Spy. צילום: sean dreilinger, cc-by-nc-sa
אני לא מבין איך אנחנו במאה ה-21 ומשחק השחמט נשאר במתכונתו הגזענית הנוכחית. להלן תיקונים היסטוריים למשחק, שאני בטוח שיאומצו במהרה בידי כל מי שאינו מעוניין לתרום להמשך האפליה הסימבולית:
א. הרעיון שצד אחד הוא השחור וצד אחד הוא הלבן הוא לחלוטין לא קביל. לפיכך הכלים השחורים והלבנים יתחלקו שווה בשווה בין שני השחקנים.
ב. הניגוד המונוכרומטי בין שחור ולבן מחזק סטיגמות במקום להחליש אותן: יש לעבור לרצף בצבעי הכלים, משחור לחום כהה, דרך חום בהיר ועד ללבן.
ג. כל זה יהיה לתקופת ביניים, כדי להתרגל לשינויים. בסופו של דבר יש לעבור לכלים צבעוניים, עדיף בצבעי הקשת הגאה.
ד. השימוש בכלי המכונה “פרש”, מלבד האנכרוניזם שלו, מרמז על סוגנות, כאילו זכותו של האדם לשעבד את בעלי החיים. יש להחליף אותו ברכב – כמובן חסכוני ולא מזהם. מעתה הפרש יהיה בדמות אופניים.
ה. דמותם של הרץ, המלך והמלכה, מעבירים באופן מסורתי אידיאל יופי מעוות וקיצוני. יש לעדכן את עוביים כך שיתאימו ל-BMI תקין יותר.
ו. הצלב מעל המלך יוחלף מטעמים ברורים באופן אקראי בסמלי דתות שונות, ועדיף בסמל השלום.
ז. הייצוג של מלך חשוב וחלש לצד מלכה חזקה מלמדים על האידיאה הפטריארכלית של הגבר השולט ועל הפחדים הקמאיים של הגברים מצד נשים חזקות. כמו כן הרעיון של זוג הטרוסקסואלי כייצוג יחיד אינו קביל לחלוטין. מעתה יהיה באופן אקראי מלך ומלך, מלכה ומלכה, מלך ומלכה ועוד 47 סוגי מגדר, ובכל מקרה ומקרה תפקידיהם של המלך והמלכה יושוו אחד לשני.
ח. כמובן עצם השאיפה לעידן של מלכות אבסולוטית הוא דבר שיש לדכא, והמלך והמלכה יוחלפו בראשי ועדי עובדים וארגונים לזכויות אדם.
ט. הרעיון שחייל יכול להפוך למלכה, או דראג קווין, רק בהגיעו לקצה הלוח, הוא נכון בבסיסו אך מטיל חסמים מובנים. כל חייל יוכל להפוך למלכה או לסוס (כאן מדובר בבחירה חופשית, אז יוּתַר כלי מן הסוג סוס) בכל שלב שהוא.
י. כל הרעיון של חוקים וכללים הוא מיותר ויש לבטלו. גם הרעיון של “עימות” בין צדדים הוא רעיון מסוכן. יש להפוך את המשחק לשיתוף פעולה בין צדדים לקראת מטרה משותפת, והיא הבסת הפטריארכיה השוביניסטית. בדרך למטרה זו כל חוק אינו אלא המלצה בלבד.
הלל גרשוני הוא צריח, סטודנט לתלמוד באוניברסיטה העברית וכותב הבלוג “בלוגרשוני“, שם התפרסם הפוסט במקור. גרשוני כתב על זקן חכם בפייסבוק שרוצה לספר לכם סיפורי סבתא בגליון יולי 2012
שלום, אני שם גנרי, זקן חכם בפייסבוק שרוצה לספר לכם סיפורי סבתא
שלום לכולם, שמי שם גנרי.
אתם מכירים אותי מסטטוסים מצייצים. בדרך כלל אני כותב טקסט ארוך מאוד, מרגש לעתים אך תמיד חפרני. לא משנה מה כתבתי, אתם תשתפו את התמונה שלי במאות שיתופים, תתעצבנו או תסכימו בהתלהבות, גם אם לא בטוח שיהיה לכם כוח לקרוא עד הסוף. יכול להיות שתשאלו את עצמכם – למה הוא כותב כל כך הרבה? מה הסוד של טקסטים כל כך חפרניים, ואיך כל כך הרבה אנשים משתפים אותם, גם כשהאמינות שלהם מפוקפקת ואין שום קוהרנטיות בתיאור האירועים, אם היו?
למען האמת, גם אני לא יודע. אתמול, למשל, כשהייתי בדרכי למצוא תרופה לסרטן ומנהל הבנק בדיוק עשק אותי וזרק אותי ואת ילדיי לרחוב, שם פגשנו טרנטולה ענקית שנשלחה על ידי הטייקונים, וזו עקצה אותי והפכה אותי לספיידרמן, חשבתי לעצמי: איך אוכל לפנות לציבור עם החכמה המהממת שרכשתי ועם הסיפור קורע הלב שלי? חשבתי על פנייה לרשויות, אבל הן כידוע מרושעות מטבען. חשבתי לפנות לעיתונאים, אבל בפעמים הקודמות הם טענו שיש להם אחריות משונה לבדוק את העובדות ולהצליב אותן (הצחקתם אותי. את הלוקשים של בן דוד שלי, אנטי-שם גנרי, קניתם בלי בעיות. אז מה אם הוא פליט אתיופי מסודן שעלה מרוסיה לאחר ששרד את השואה?). ואז חשבתי לעצמי: שם, פשוט תעלה את התמונה שלך לפייסבוק ותכתוב מה שאתה רוצה. אנשים יאמינו לך, כי זה היה בפייסבוק. יודע מה? ככה גם תגיע לעיתון, כי כל מה שהעיתון יודע היום זה להעתיק מפייסבוק.
אז זהו, העליתי את הסיפור שלי, והוא זכה ל-890 שיתופים. אבל אחר כך העליתי סיפור אחר (איך פתרתי את בעיות הכלכלה העולמיות בשלוש שניות ובאלף מילים בפייסבוק) ומשום מה הוא לא זכה לתהודה המתאימה. ואז קלטתי, שבכל פעם שאני מעלה משהו, כדאי שזה יהיה עם תמונה אחרת בכל פעם. זהו, מאז אני עושה חיל. האמת היא שלא מזמן נתקלתי בסיפור נורא מרגש בפייסבוק (עולל בן 43 דרום סודני מגאנה שעב”ם בשליחות ביבי עקר את לבו, אל תשאלו), ועשיתי כמובן לייק ושייר, ורק אחר כך נזכרתי שזה בכלל אני שכתבתי את זה. לא שזה רע לעשות לייק לעצמך, אבל בכל זאת, אתיקה זה דבר חשוב נורא בפייסבוק. אז ישר העליתי תמונה שלי שתוקפת את מעללי הנוכל מגאנה, וקיבלתי אלפי לייקים ושיתופים.
בקיצור, תזכרו: אם זה עם טקסט ארוך עם תמונה ליד בפייסבוק – זה בטוח נכון.
הלל גרשוני הוא דמות קש של שם גנרי, סטודנט לתלמוד באוניברסיטה העברית וכותב הבלוג “בלוגרשוני“. הוא כתב על מחאת האוהלים בגליון אוגוסט 2011
שעת סיפור, או: מישהו הרי היה צריך לעשות מחווה לדירה להשכיר
פוסט של הלל גרשוני
בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד מגדל בן חמש קומות
ומי גר במגדל? אף אחד
כי לפני שבועיים בא מר טייקון
קנה את המגדל וסילק את יושביו
הלכו דרי המגדל
התיישבו להם במאהל
ותלו שלט בקיר –
“אין לנו כסף לדירה להשכיר”
והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים
אל המאהל באים מוחים חדשים
ראשונה באה חברת כנסת כבודה
בראש ועדה לדיור היא עמדה
באים מכל האוהלים המוחים,
עומדים סביבה, מזעימים לה פנים
“גברת, את מהימין, ממפלגת השלטון
אנחנו יודעים מי את, קראנו בעיתון!”
נעלבה חברת הכנסת והלכה לה.
הלכה חברת הכנסת, בא אדון חרדון
כולו לבוש שחורים, לעזור בנדון
באים מכל האוהלים המוחים
עומדים סביבו, מזעימים לו פנים
“רק לך הם בונים ובונים כל הזמן
ומתחת לשולחן נותנים לך מזומן!”
“אם משלמים לי כה הרבה, איך אני גר
בדירת שני חדרים עם ילדים תרי עשר?”
נעלב אדון חרדון, והלך לו.
הלך אדון חרדון, בא מתנחל עם פתרון
“בואו נבנה עכשיו ברחבי השומרון!”
באים מכל האוהלים המוחים,
עומדים סביבו, מזעימים לו פנים
“אתה הטפיל שעושק את דמנו,
לך לך מהר פן יחרה אפנו!”
נעלב המתנחל, והלך לו.
הלך המתנחל, באה סימונה מדימונה
באים מכל האוהלים המוחים
עומדים סביבה, מסבירים לה פנים
“שבי אתנו סימונה במאהל, נעשן נרגילה בצוותא”
“מה לשבת אתכם, יש לי בבית עשרה ילדים וגם סבתא”
נעלבו יושבי האוהלים, וסימונה הלכה לה.
הלכה סימונה, באה רינה הכתבת
ואִתה יוסי הצלם ועירית המתנדבת
וגם עידו התחקירן ויאיר הפובליציסט
וגם שלום הפרשן, שתמיד היה סוציאליסט
עם מאתיים מיקרופונים ושלוש מאות מצלמות
ואלף כותרות ענקיות ואדומות
ובאו גם שלמה הזמר וריטה הזמרת
וגם אביב, שצורח שיש לו ארץ אחרת
הלכו ונתנו אחלה הופעה
כולם הגיעו, וקצת שכחו על מה בדיוק המחאה
אבל בסוף הממשלה נפלה והעם ניצח
וראש הממשלה החדש העלה מסים על מר טייקון הקרח
ופינה את כל ההתנחלויות וביטל את כל הקצבאות
וכולם היו מבסוטים עד הגג לפחות
ועם כל האוהלים של הקרן החדשה
היה מה לעשות: כך בתוך חורשה
הושיבו בהם את כל המתנחלים והחרדים
וככה לחבר’ה הטובים הייתה דירה עם נוף מדאים
ומר טייקון?
סגר את מפעליו ונסע מכאן, אולי קצת נבהל
גם המפעל של סימונה נסגר, אז גם היא הצטרפה למאהל
המגדל ספג פגיעת גראד, אז יושביו ברחו ממנו שוב
וחזרו אל המאהל, כי לגור איפשהו זה חשוב
כך בעמק יפה בין אורות וצללים
עומד מאהל בן אלפי אוהלים
ובמאהל גרים עד היום
שכנים טובים חיי שלום
(עד המלחמה הבאה)
___________________
הלל גרשוני הוא סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים, קשקשן בשעות הפנאי וכותב הבלוג "בלוגרשוני", שם התפרסם הפוסט במקור. גרשוני כתב על מבוכה לתקשורת בגליון מאי 2011
מבוכה לתקשורת
פוסט של הלל גרשוני
לא ברור איזו מבוכה נגרמה לראש הממשלה מכמה חבר’ה שבנו צריף ליד מעלה אדומים, והאם היא משתווה למבוכה של אתרי החדשות, שכולם כאחד התייחסו לזה בכותרותיהם כאל “מבוכה”. מאיפה הגיעה המילה לתקשורת? ככל הנראה ממארגני האירוע, שלפי ערוץ 7 מסרו כי מטרתם “להביך את נתניהו לקראת נאומו בקונגרס”. מביך.
___________________
הלל גרשוני הוא סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים, קשקשן בשעות הפנאי וכותב הבלוג "בלוגרשוני". הוא כתב על סוגי הכותרות באתרי החדשות בגליון מאי 2011
(ללא כותרות)
פוסט של הלל גרשוניקחו עמוד ראשי רגיל של אתר חדשות. אתרו את הכותרות שיש בהן נקודתיים. הסירו את הכותרות הללו. אתרו את אלו שיש בהן סימן שאלה. הסירו גם אותן. הסירו גם את הכותרות שיש בהן מרכאות. כמה כותרות תישארנה?
___________________
הלל גרשוני הוא סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים, קשקשן בשעות הפנאי וכותב הבלוג "בלוגרשוני". הוא כתב על שימוש שגוי בפצצות אטום בקריקטורות בגליון מרץ 2011
מה הם יעשו ביום של הפצצה?
פוסט של הלל גרשוניהקריקטוריסטים עמוס בידרמן ושי צ’רקה לא מצאו דרך טובה להציג את בעיית הנשורת הרדיואקטיבית מהתכת הכורים ביפן, אז הם משתמשים בפטרייה הגרעינית של פצצת האטום, למרות שתכל’ס אין שום קשר.
___________________
הלל גרשוני הוא סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים, קשקשן בשעות הפנאי וכותב הבלוג "בלוגרשוני". גרשוני כתב על דמיון בין קריקטורות בגליון אוקטובר 2010
מוצ”ש? מה זה?
פוסט של הלל גרשוני, בלוגרשוני
במוצאי השבת פתחתי את המחשב ונכנסתי כהרגלי לפייסבוק. שם ראיתי מישהו שקישר לידיעה על ממתקים שחולקו בעזה, והבנתי שהיה פיגוע. נכנסתי לאתר ynet ובכותרת ראיתי תגובה של ראש הממשלה לפיגוע. איזה פיגוע? מה היה? הייתי צריך להיכנס לתוך הידיעה, לחפש קישור קטן שמפנה לידיעה הקודמת, ורק אז להיחשף לזוועה. וכך הוא גם בשאר אתרי החדשות.
למה כל זה? כי לדידם של העורכים התל-אביביים, שבת הוא סתם יום של חול, שבו אמא שותה המון קפה ואבא קורא המון עיתון. מוצאי שבת זו סתם עוד שעה, בלי שום חשיבות מיוחדת. נכון שיש מאות אלפי אנשים שרק במוצאי שבת מתחברים לכלי התקשורת ורוצים לדעת מה קרה – אבל האספסוף הזה לא מעניין את אנשי הבועה. גם לא כאשר מדובר באירוע מחריד שקרה למשפחה שלמה מבני אותו אספסוף.
בחדשות קול ישראל יש נוהג עם ותק של שנים רבות, שבו מביאים במהדורות החדשות שלאחר צאת השבת את סיכום חדשות השבת. ב-nrg הייתה תקופה שבה הובא סיכום חדשות השבת (משום מה במדור יהדות דווקא, ודחוק לשוליים לעתים). אבל גם שם זה כבר לא קיים.
הגיע הזמן שיוטמע נוהל חדש במערכות החדשות האינטרנטיות, שבו בסיכום השבת תהיינה בכותרות הראשיות דווקא הידיעות ה”ישנות”, מלפני עשר ועשרים שעות, אם הן אכן דרמטיות, וכל הפולו-אפים יידחו לכותרות המשניות.
אני כמובן מדמיין. הרי למי באמת אכפת מהדוסים האלה.
___________________
הלל גרשוני הוא סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים, קשקשן בשעות הפנאי וכותב הבלוג "בלוגרשוני", שם התפרסם הפוסט במקור. גרשוני הסביר מה מוכיחים מסמכי המשא ומתן עם הפלסטינים בגליון ינואר 2011
מה מוכיחים מסמכי המשא ומתן עם הפלסטינים?
פוסט של הלל גרשוני
• לפי בנימין נתניהו, המסמכים מוכיחים שהבקשה להקפיא את הבנייה בשטחים מגוחכת.
• לפי בכיר בפתח, המסמכים מוכיחים שאין פרטנר בישראל.
• לפי דני דיין ומשה אלעד, המסמכים מוכיחים שאין פרטנר אצל הפלסטינים.
• לפי עקיבא אלדר, המסמכים דווקא שומטים את הקרקע מתחת לטענת ה”אין פרטנר”.
• לפי הכותרת של וואלה לדברי אייל זיסר, המסמכים מוכיחים שיש פרטנר פלסטיני.
• לפי אביגדור ליברמן, המסמכים מוכיחים שהפתרון היחיד הוא הסדר ביניים.
• לפי עקיבא אלדר דלעיל, המסמכים מוכיחים שתוכנית ליברמן היא קשקוש מקושקש.
לסיכום: אין להקפיא, אין פרטנר בישראל, אין פרטנר אצל הפלסטינים, דווקא יש פרטנר, הפתרון היחיד הוא הסדר ביניים נוסח ליברמן, שבתורו הוא קשקוש מקושקש. משהו לא ברור?
___________________
הלל גרשוני הוא סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים וקשקשן בשעות הפנאי. גרשוני גילה כי המציאות של עיתון אחד היא הסאטירה של עיתון אחר בגליון ינואר 2011.
המציאות של עיתון אחד, הסאטירה של עיתון אחר
פוסט של הלל גרשוני
אשכנזי מאוד לא נלהב להישאר. הוא כבר עמוק במה שחיילים צעירים מתארים כ”אווירת סוף קורס” (אס”ק). אתמול נפרד מחיל הים, שלשום מחיל האוויר ובידיו כבר נמצאים כרטיסי טיסה לחו”ל, לטיול שהוא מתכנן זמן קצר לאחר השחרור.
אפעס, ידיעות אחרונות, 21.1.2011:
___________________
הלל גרשוני הוא סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים וקשקשן בשעות הפנאי. גרשוני קרא לפסבק את החדשות בגליון ינואר 2011
לפסבק את החדשות
פוסט של הלל גרשונידרוש: תוסף “בפייסבוק” לאתרי החדשות, שיהפוך אותם לאטרקטיביים תמיד.
___________________
היה זה פוסט של הלל גרשוני, סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים וקשקשן בשעות הפנאי. גרשוני כתב על פייסבוק פייסבוק פייסבוק פייסבוק פייסבוק! בגליון ינואר 2011
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
