דברים שהצבא גורם לך לעשות: צמיד עור פאנקיסטי מריצ’רץ’

10 תגובות לפוסט “דברים שהצבא גורם לך לעשות: צמיד עור פאנקיסטי מריצ’רץ’”

1. נורית on 18 בינואר, 2011 19:10

   בסדר בסדר, הצמיד נחמד וזה,
   ההגדרה ההו כה משעשעת “האח קינן השלישי” מעולה!

2. איתן on 18 בינואר, 2011 19:51

   במשיכה אחת, זה הופך לשני צמידים!
   או: תתקין על זה שעון עתיק, ויהיה לך שעון יד פאנקיסטי/סטים-פאנקיסטי

3. דוד on 18 בינואר, 2011 19:58

   תחליף את השרוך במיתר גומי שחור, וחסוך את ההתעסקות בנעליים מבלי שרס”רים ייכנסו לך לוריד.

   למרות האמור לעיל, עדיף להשתמט בהקדם ולחסוך גם את הרס”ר וגם את הנעליים.

   http://www.newprofile.org

4. נעמי on 18 בינואר, 2011 20:47

   סטים פאנקיסטי! חזק :)

5. סתם אחד on 18 בינואר, 2011 21:18

   באמת שאני לא מבין את הרעיון הזה. החצי דקה שאתה שורף על קשירת שרוכים זה מה שמפריע לך? זה כמעט גרוע כמו האלה שתופרים את הגומיות למכנסיים.
   אם זה עד כדי כך הפריע לך, שרוכים ב6 שקל היו מקלים עליך בדיוק באותה צורה.

   חוץ מזה, ברור שהרס”ר שלך עלה על זה. תראה כמה שהריצ’ רץ’ מנצנץ. זה זה לא מטריף רס”רים אני לא יודע מה כן.
   מה שכן – אחלה אילתור כצמיד.

6. תומר on 18 בינואר, 2011 21:55

   אוי לא, הם מתרבים!

7. עידו קינן on 18 בינואר, 2011 22:00

   סתם אחד, אני תפרתי את הגומיות למכנסיים. זה כי אני עצלן, וכל דקה נוספת של שינה בבוקר היא קודש.

8. עופר קינן on 19 בינואר, 2011 00:08

   אני מת על העצות – הן אפילו לא בדיעבד, הן בנוסח של “תעשה ככה וככה”. אני עם הצבא כבר סיימתי, אם זה לא משתמע משתי המילים הראשונות בטקסט.
   את הריצ’רץ’ החלפתי בסופו של דבר בשרוכים מגומי ואכן חסכתי את הדקה הנוספת בבוקר, ובערב כשירדתי ממדים.
   אם הדקה הנוספת הזו לא הייתה חשובה לאנשים, לא היה שוק למוצרים האלה.
   וזה כמובן בלי לספור את כל הפעמים באמצע היום שיכולתי להרשות לעצמי להוריד את המשקולות האלה ולהחזיר את זרימת הדם ברגליים לרמה הנורמלית.

9. עמוס on 19 בינואר, 2011 12:08

   התקופה הכי יפה בחיי..

10. שרה on 20 בינואר, 2011 15:49

    אותי הצחקתם , האחים קינן :-) …

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.