וסט חושפני מאפוד מחזיר אור ימנע מכם להידרס ע”י משאית בצורת תמנון יורק אש
תודה לגלעד ארדן, שקידם את האינטרס של 3M עם החוק המחייב החזקת אפוד זוהר ברכב. בזכותו היה לאלה פוניזובסקי אפוד זוהר לעשות ממנו וסט לפי רעיון של אבנר שילה. “ככה נסעתי לברנינג מן השנה”, היא מספרת. “זה מחזיר אור. ככה יש פחות סיכוי שתדרס על ידי משאית בצורת תמנון יורק אש בלילה”.
אל תעשו פונטים בעברית, כל הסריפים יבואו
“עיצוב אותיות, קליגרפיה אקזוטית ועתידו של כתב היד” הוא נושא מפגש שיתקיים מחר (ג’) בבית ביאליק בבית העיר ברחוב ביאליק 27, תל אביב. “בעוד כמה שנים לא נכתוב בכלל, כי מחשבים ניידים, אייפדים וכן הלאה יחליפו את זה”, אומר מארגן המפגש, המעצב יובל סער. אמן הטיפוגרפיה עודד עזר, שישתתף גם הוא במפגש, קיצוני ממנו: “אם אני בודק את התהליך שעבר על הטיפוגרפיה, בפנטזיה שלי, בעתיד הרחוק הטיפוגרפיה תיעלם לגמרי. כטיפוגרף אני שומט את הקרקע – כן, הטיפוגרפיה תיעלם לגמרי, כי באיזשהו שלב כל החוויה של תקשורת חזותית תעבור ישירות למוח שלנו, בלי תיווך של מסך מחשב ושל כל כלי שני”.
“חלק מהדיון יהיה, ‘האם הדיון הזה רלוונטי?'”, אומר סער. “כתב התחיל מכתב יד, האם יכול להיות שלא נכתוב יום אחד בכתב יד, אלא רק נקליד?”
ואולי בעתיד כתב היד יוחלף בפונט אישי של אדם?
עזר: “לא, יהיה קוֹל. השלב הראשון של היעלמות הכתב יהיה קול, היום יש כמה מכשירים שאתה יכול לתפעל בקולך”.
סער: “דידי חנוך אומר שזה לא יקרה, כי כבר עכשיו אנחנו מקלידים יותר מהר ומדויק ממה שאנחנו כותבים, וגם מאשר מדברים”.
עזר: “פונט מכתיב אווירה. יכול להיות שתוכל לבחור את הפונט כשאתה כותב לחבר שלך כדי שהוא יוכל לדעת אם אתה שמח או עצבני”.
למה אני מאמין רק לאדוויל ליקווי-ג’לס
פוסט של אחי רז, פלייס הולדר
ההבנה שלי ברוקחות מינימלית, אבל איכשהו אני יודע שהחומר הפעיל במשככי כאבים תופס אחוז זעום מהקפסולה שמאחסנת אותו. היה לי פעם קודאין בבית. זה אמור להיות משהו די חזק – לשיעול וכאבים הובטח בחוברת – אבל בחיי שלא יצא לי ממנו כלום. הוא היה כל כך קטן.
קראתי לא מזמן שבימים הראשונים של Blogger, כשהיית פותח שם בלוג חדש, הוא היה מעלה כתובית בנוסח “המתן! אנחנו יוצרים לך את הבלוג”. למעשה, לא היה בזה שום צורך. הבלוג החדש נוצר תוך עשירית שניה. אבל בבדיקות משתמשים הם גילו שאנשים פשוט לא מאמינים שזה קורה כל כך מהר. “זה הכל? משהו כנראה לא בסדר”.
זאת בדיוק הבעיה שלי עם קפסולות קטנות מדי, או כאלה שנראות כמו גבב של אבק אפרפר. אני פשוט לא מאמין להן. לכן, מכל הכדורים שאני מכיר, אדוויל הוא התרופה המושלמת. יכול להיות שהרוקחים שעשו אותו באמת חכמים יותר, לא יודע, אבל מבחינתי זה קודם כל עיצוב. הנה מה שהופך את אדוויל למעולה כל כך:
1. יש עסיס נוזלי עם לוק&פיל רפואי בתוכו, ואפשר ממש לראות אותו! והוא ירוק בהיר!! זה בריא!!!
2. הגודל שלו מושלם. גדול מספיק כדי להעלים את כל הכאבים, אבל לא גדול מדי שעלול להתקע לי בגרון*.
3. תחזיקו כדור אדוויל ביד ותלחצו טיפה. זה תמיד מרגיש כאילו הוא מלא ב-5% מעבר לקיבולת המקסימלית שלו, ועומד להתפוצץ מאושר. מישהו שם כנראה הכניס בטעות אקסטרה בריאות לתרופה שלי.
* ויטמינים הם תמיד ענקיים, כי כנראה שזה שוק שלא מגלגל מספיק בשביל לשכור מעצבי מוצר טובים. או שסתם קניתי ברנד זול מדי. הם היו כל כך גדולים, שלא האמנתי שאני אמור להכניס אותם בשלמותם לגרון, אז חתכתי לחצי. זאת היתה טעות. הוא נתקע בכל זאת, וגם שרט לי את הוושט.
________________________
אחי רז הוא מעצב חוויית משתמש ויועץ ווב עצמאי. בעל הבלוג פלייס הולדר, שם התפרסם הפוסט במקור. אחי רז כתב על למה עיצוב טוב עדיף על עיצוב גרוע בגליון פברואר 2011
דברים שהצבא גורם לך לעשות: צמיד עור פאנקיסטי מריצ’רץ’
פוסט של עופר קינן
כשהייתי בצבא, קניתי במהלך נסיעה לאילת איזה ריצ’רץ’ עם שם מפוצץ בסגנון חולץ-נעל במטרה לשדרג את הנעליים הצבאיות.
רס”ר אחד אחר כך, נאלצתי להוריד את התוספת החדשה (והיקרה, 33 לשני ריצ’רצ’ים) ולא ידעתי מה לעשות עם זה.
החלטתי להפוך את המוצר לאביזר אופנה (אלטרנטיבי?) – צמיד עור בעל מראה פאנקיסטי משהו. טיול קצר לחנות הסידקית כדי לקנות כפתורים, ומעט עבודה אחר כך – והמוצר מוכן.
___________________
עופר קינן הוא האח קינן השלישי
לוגו עיריית תל אביב ממשיך להשתבט
שיבוטים של לוגו עיריית תל אביב ממשיכים לצוץ. הנה העדכני שבהם, של ה-Canadian Institute for Advanced Research. (הלשנה: דניאל צורן).
הנה הקודמים:
לוגו חדש לנענע לקראת מכירתו לישראל היום
דה-מרקר דיווח שנטוויז’ן וערוץ 10 הציעו לישראל היום לרכוש את אתר נענע10. דניאל אוחיון התמודד עם האתגר המיתוגי:
מן הארכיון:
• הערות על הלוגו של נענע10
• הגולשים עיצבו לוגו חדש לנענע10
• פחחחחחח אח שלי בן תשע יכל לצייר את הלוגו הזה בפיינט
• נענע2
• ובחולצה מספר 10 של הפועל נענע עפולה: נוויייייייייייל ברווווווווווודיייייייייייייי!
לוגואים שהופרדו בלידתם.
הלוגו של אמפא מליבו מזכיר לאיתן שלו את סטאר טרק. חיטוט באינטרנט העלה את ההשראה הישירה: הסמל של Starfleet Command.
דיברנו פה על לוגו עם חיוך כטרנד עיצובי-שיווקי (אמזון, דיסקונט, דנונה):
והנה זה שוב, הפעם בפריגת, מלשין אוהד קצין:
המטרו של בודפסט והשקרניקים. הלשין איתן שלו.
הבנק ההונגרי Erste וסופר פארם. הלשין איתן שלו.
תקליט + חוֹם = אקססורי עוגיית מזל
xandydesigns עשה מחזיקי מפתחות/תליונים של עוגיות מזל שחורות מתקליטים ישנים. אפשר לקנות כאן.
ההתאחדות לכדורגל העתיקה קונספט ולוגו מבלוג של הבית הלבן
ייגר מאיסטר חושף ב”העין השביעית”:
ביום ראשון התווספה פינה חדשה באתר ההתאחדות [לכדורגל] – בלוג “מבחן המציאות”, שהבליט את ייעודו – לתת את נקודת המבט של ההתאחדות, “ללא פילטרים של עיתונאים ועורכים”. בהקדמה לבלוג ניכר שלהתאחדות נמאס לשמש שק חבטות של התקשורת, והיא עוברת למתקפה: “בעיתון, רק התאריך נכון, היא אימרה שמעלה חיוך, אבל בחמישי שעבר קיבלנו דוגמה לעובדה שלא כל מה שכתוב בעיתון תמיד נכון”. בהמשך הפוסט יש מאמץ ניכר (ולא משכנע) להסביר מדוע הסעיף החדש והמקומם תואם את רוח ההתאחדות האירופית (אופ”א) והבינלאומית (פיפ”א) לצמצום האלימות המילולית באיצטדיונים.
את הרעיון לבלוג שאבו בהתאחדות מבלוג “מבחן המציאות“, שפתח הבית הלבן מאותן סיבות בדיוק. לא רק הרעיון, גם הלוגו של בלוג ההתאחדות הועתק אחד לאחד מהאמריקאים: אותו שם, אותם צבעים, אותו גודל, רק שהבלורית של הישראלים מתנפנפת יותר – הם הוסיפו גם את סמל המוסד שלהם.
• מן הארכיב: האתר של בנימין נתניהו הועתק מהאתר של ברק אובמה
תמונתו של דודוריאן גריי
עכבר העיר: קשה אך יציב.
וואלה: רואים שעובר עליו משהו (שלח: אורי ברייטמן, בהקשר אחר).
nrg מעריב: !WIN! FAIL! WIN