בפירוק: מפלגת העבודה ותוניסיה
כמו כולם, גם המולטיספירה שמחה לאידה של העבודה, מפלגה קטנה שסיעתה בת 13 הח”כים היתה חברה בקואליציה, שאהוד ברק וחבריו התפרקו ממנה לסיעה העצמאית “עצמאות”. בסמוך ליום הזכרון האחרון לרצח יצחק רבין ביקשה ח”כ עינת וילף, אחת מהפורשים, להסיר את תמונת רבין מבית המפלגה ולהחליפה בתמונה של בן גוריון. עם הפרישה, נועה רוטמן, נכדתו של רבין, כתבה בפייסבוק: “היו שלום. ותודה על הדגים. אגב, עינת וילף, את התמונה של רבין, את לוקחת או לא? מה נסגר?”
ליאור פרידמן: “הצעת חוק: לא יקראו למפלגה בשם של סטקייה. או בכל שם שאפשר להוסיף לפניו את המילה ‘מפגש'”.
אביעד שמיר: “יש עכשיו בכנסת ארבע מפלגות ימין, שלוש מפלגות שמאל, שתי מפלגות מרכז, שתי מפלגות חרדיות ושתי מפלגות ערביות. השורש פ.ל.ג. מעולם לא נראה מתאים יותר”.
נועה אנג’ל: “המפלגה נסחפה שמאלה? הרימו אלינו טלפון, יש לנו ניסיון רב בהזזת דברים ימינה. #מפלגה חדשה ברוח מאפ”י” (מה זה מאפ”י? תזכורת).
יואב אברמוביץ’: “ברוסיה הסובייטית, מפלגה מפרקת אותך!”
דורון שרם: “חברות וחברים, יש לי הודעה דרמטית: גם אני פורש מהעבודה. עכשיו שבע בערב ואני כאן מהבוקר, הגיע הזמן ללכת הביתה”.
ועוד דורון שרם: “מספידי מפלגת העבודה, אפשר להירגע: זו לא התפרקות, מדובר בסך הכל בבריחת שתן”.
עמוד הפייסבוק “סיעת העצמאות – הדף הרשמי“, שהוקם בחופזה תוך פחות מיום והיה הדבר המוחשי היחיד שאפשר להיאחז בו בסיעת העצמאות, שימש כליא ברק למיטב הסטטוסים הלעגניים, שהתרכזו בתגובות לסטטוס הראשון מבין השניים היחידים שפורסמו בעמוד, שבישר “ברוכים הבאים לדף הסיעה החדשה – סיעת העצמאות”.
“עכשיו רק נותר לגלות אם הדף הזה הוא בדיחה טובה (מתחזה) או בדיחה רעה (הדבר האמיתי)”, כתב ריקרדו מגון. מפעיל העמוד השיב לו: “דף הסיעה הרשמי”. מגון הקשה: “זה בדיוק מה שמתחזה היה אומר, לא?”. המפעיל: “נכון, אבל גם דף רשמי אומר ואמר לך זאת כאן”. ומגון סיכם: “שוכנעתי. מי שמדבר טאוטולוגית חייב להיות קשור באיזושהי צורה לאהוד ברק”.
בדוברות המבולבלת של הסיעה ניסו להתיר את הקשר הגורדי הזה עם סכין חמאה, כשטענו כי העמוד הרשמי הוא דווקא העמוד “סיעת העצמאות“, שבראשו תמונות חברי הסיעה. אולם המולטיספירה אמרה את דברה: נכון למועד הכתיבה, לעמוד הרשמי יש 46 חברים, בעוד לעמוד “סיעת העצמאות – הדף הרשמי” יש 524 חברים. אם כי, כפי שכתב רועי רוטמן באחת התגובות הראשונות לסטטוס, “הסיעה קיימת יום שלם, ורק 30 אנשים עשו לה ‘לייק’, מתוכם, כמו שנראה מהשרשור הזה ומההיכרות שלי עם חלק מהאנשים, לפחות תשעה עשו את זה כדי שיוכלו לצחוק עליכם. זה אומר שיש 21 אנשים שהם מצביעים פוטנציאליים. זה נראה שאפילו פרופילים של בחורות בביקיני עם 3,500 חברים לא מוכנים לעשות לייק לאהוד ברק. שלא לדבר על האנשים שעובדים במשרדי היח”צ שהוא שכר. האמת? זה מעודד”. יואב ליפשיץ חידד: “עצמאות היא מפלגת ההיפסטרים. כולם כאן עשו לייק רק בקטע אירוני ומודע לעצמו”. ושמעון טהר סיכם: “אף מומחה מדיה חברתית לא יציל את הגוויות הפוליטיות הללו”.
ובינתיים, במפלגת העבודה: הסטטוס האחרון בעמוד הפייסבוק של המפלגה אומר: “הגענו ל-156 חברים בתוך שבוע! הפוטנציאל הוא בסביבות 3000-4000 איש המחוברים בפייסבוק ואוהדים את מפלגת העבודה. לכן – נשמח מאוד אם תלחצו על כפתור SHARE ותשתפו את העמוד בפרופיל שלכם!”. הסטטוס פורסם ב-1 באוקטובר. עכשיו יש לעמוד 316 חברים.
אגב, בזמן שהמולטיספירה העברית דחקקה להנאתה, סלים אממו, פעיל תוניסאי בעד חופש אינטרנט ונגד צנזורה, דיווח בטוויטר על ביקור המשטרה בביתו, נעצר, הצליח להפעיל את הטלפון הסלולרי ולעדכן את מיקומו במעצר באמצעות שירות Google Latitude, עדכן בטוויטר על שחרורו מהמעצר, עדכן כי קיבל את ההצעה לשמש שר בממשלת המעבר של תוניסיה של אחרי ההפיכה, והתווכח עם פעילים שיצאו נגד החלטתו להצטרף לממשלה, שאחד מהם כינה “שיתוף פעולה עם רוצחים”. אממו השיב בטוויטר: “זו ממשלה זמנית שנועדה לארגן בחירות. אני כאן לצפות ולדווח ולהיות חלק מההחלטות. אני לא כאן למשול”.
____________
התפרסם במקור כחלק מטורי השבועי "מהנעשה במולטיספירה" ב-ynet מחשבים, 20.1.2011
[…] חושף: גם דיפלומטים הם בני אדם • עוד התפרקויות: בפירוק: מפלגת העבודה ותוניסיה 29.01.2011 / 3:07 | בנושאים אקטיביזם, חיי רשת, תרבות דיגיטלית, […]