למה אני מאמין רק לאדוויל ליקווי-ג’לס
פוסט של אחי רז, פלייס הולדר
ההבנה שלי ברוקחות מינימלית, אבל איכשהו אני יודע שהחומר הפעיל במשככי כאבים תופס אחוז זעום מהקפסולה שמאחסנת אותו. היה לי פעם קודאין בבית. זה אמור להיות משהו די חזק – לשיעול וכאבים הובטח בחוברת – אבל בחיי שלא יצא לי ממנו כלום. הוא היה כל כך קטן.
קראתי לא מזמן שבימים הראשונים של Blogger, כשהיית פותח שם בלוג חדש, הוא היה מעלה כתובית בנוסח “המתן! אנחנו יוצרים לך את הבלוג”. למעשה, לא היה בזה שום צורך. הבלוג החדש נוצר תוך עשירית שניה. אבל בבדיקות משתמשים הם גילו שאנשים פשוט לא מאמינים שזה קורה כל כך מהר. “זה הכל? משהו כנראה לא בסדר”.
זאת בדיוק הבעיה שלי עם קפסולות קטנות מדי, או כאלה שנראות כמו גבב של אבק אפרפר. אני פשוט לא מאמין להן. לכן, מכל הכדורים שאני מכיר, אדוויל הוא התרופה המושלמת. יכול להיות שהרוקחים שעשו אותו באמת חכמים יותר, לא יודע, אבל מבחינתי זה קודם כל עיצוב. הנה מה שהופך את אדוויל למעולה כל כך:
1. יש עסיס נוזלי עם לוק&פיל רפואי בתוכו, ואפשר ממש לראות אותו! והוא ירוק בהיר!! זה בריא!!!
2. הגודל שלו מושלם. גדול מספיק כדי להעלים את כל הכאבים, אבל לא גדול מדי שעלול להתקע לי בגרון*.
3. תחזיקו כדור אדוויל ביד ותלחצו טיפה. זה תמיד מרגיש כאילו הוא מלא ב-5% מעבר לקיבולת המקסימלית שלו, ועומד להתפוצץ מאושר. מישהו שם כנראה הכניס בטעות אקסטרה בריאות לתרופה שלי.
* ויטמינים הם תמיד ענקיים, כי כנראה שזה שוק שלא מגלגל מספיק בשביל לשכור מעצבי מוצר טובים. או שסתם קניתי ברנד זול מדי. הם היו כל כך גדולים, שלא האמנתי שאני אמור להכניס אותם בשלמותם לגרון, אז חתכתי לחצי. זאת היתה טעות. הוא נתקע בכל זאת, וגם שרט לי את הוושט.
________________________
אחי רז הוא מעצב חוויית משתמש ויועץ ווב עצמאי. בעל הבלוג פלייס הולדר, שם התפרסם הפוסט במקור. אחי רז כתב על למה עיצוב טוב עדיף על עיצוב גרוע בגליון פברואר 2011
זו בדיוק הסיבה שאני משתמשת באדוויל. עצוב, אבל נכון.
תנסה את האדוויל המוצקים. בגודל הוא מפצה בחלקלקות רבה יותר, צבע חזק יותר, וציפוי מתוק. מתוק מספיק שאתה עלול לחשוב שזה סוכריה.
קודאין זה לא סתם חומר חזק, זו נגזרת של אופיום.
אם אתה רוצה הרבה מזה, לך ללוד…
פוסט הזוי על גבול הפסיכדליה. כנראה שהאדוויל שלו מכיל חומרים אחרים מהאדוויל שלי.
פוסט חמוד וחכם. לי באמת רק אדוויל מעביר את הכאב ראש
אחי, עשיתי מנוי לבלוג החדש. בהצלחה!