מסורת פסח: למצוא חמץ בהגדה

אודי בשקין מצא חמץ בפרסומת לפלאפליה בהגדה של פסח שקיבלו קוראי “העיר – ערי מודיעין”, והוא כותב: “על זה ילמדו עוד שנים רבות בקורסי השיווק השונים, לשווק פלאפל בפיתה בהגדה של פסח?! אתה חייב להיות גאון שובר גבולות, ואיש שחושב מחוץ לקופסא בשביל זה!!!”

הנה מקרה מ-2009:

הגדה של לחם. צילום: אביב אבני

ועוד כמה כשלי פסח:

ערכה להכנת סושי “לאוכלי קטניות בחג”. שרימפס נחשב קטניות?

שרימפס לפסח בניוזלטר Present Simple

“קלמרי מטוגן בציפוי קמח מצה”. חמץ?

קלמרי כשר לפסח במסעדת קינג ג'ורג'

“מתנה מפנקת לפסח: אופה לחם דיגיטלי” (מכאן).

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

8 תגובות לפוסט “מסורת פסח: למצוא חמץ בהגדה”

  1. omerka on 20 באפריל, 2011 13:30

    מזכיר לי סיפור ישן-נושן מימי טרום NRG העליזים ב-2004: פיצה מטר מפרסמת פיצות כשרות לפסח, כאשר חלק מהפיצות נמכרות עם תוספות בשריות. התגובה המיתולוגית של הרשת: “הפיצה היא לא כשרה לדתיים שומרי כשרות, היא כשרה לכל מי שאוכל בשר וחלב ביחד”.

    הכתבה, כמובן, כבר נעלמה בין נבכי האנרג’י. אבל בחדרי חרדים שמרו עותק:
    http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=880497&forum_id=8735

  2. נועה on 20 באפריל, 2011 14:11

    כל פעם אנשים נדהמים מחדש משרימפס וחזיר במצה. יאללה, כמה אפשר? כן, יש אנשים שמגדירים את עצמם כחילונים, אנשים מעצבנים וככה”נ טיפשים, שיאכלו חזיר, אבל לא יאכלו חמץ בפסח. כן. זה קיים. כמה אפשר להתייחס לזה?

    גילינו את זה בראשית שנותיה של מקדונלד’ס בארץ, שמכרה צ’יזבורגר בלחמניה כשרה לפסח. אבל זה היה לפני עשור וחצי. חוץ מזה שאנשים מטומטמים אין בשורה.

  3. נדב פרץ on 20 באפריל, 2011 15:19

    כמו נועה, רק בלי הטון המזלזל.
    רבאק, אפשר לחשוב שיש שתי אופציות: לשמור תרי”ג מצוות או לא להתייחס להיותך יהודי.
    רגע, גם לקרוא את החלק הראשון של ההגדה בסדר אבל לא לצום בצום גדליה זה לא בסדר? ומה עם לא לעבוד בשבת אבל גם לא לקיים את מצוות שילוח הקן ?
    הרצון הזה להכתיב לאנשים איך להיות יהודים הוא מגעיל גם כשהוא בא מצד חילונים.

  4. יותם on 20 באפריל, 2011 18:21

    נועה ונדב-
    למה צוחקים על זה? כי זה מצחיק. ומעבר ללהיות מצחיק, זה מטומטם להחריד. הברירה הזאת בין מצוות ואיסורים וחלוקתם ל”זה בא לי לעשות וזה לא, זה קביל וזה קשה מדי” לפי מה שמתחשק באותו רגע מגוחכת- מי מחליט מה כן מקיימים ומה לא?
    יהודי הוא מי שמקבל עליו את הדת היהודית. נראה לי פשוט למדי. אם אתה לא מקבל על עצמך את הדת היהודית- על מצוותיה ואיסוריה, כן- אז מה עושה אותך יהודי? ניתוח בגיל שמונה ימים? דתה של אמא שלך? לי זה נראה זלזול גדול יותר.

  5. יותם on 20 באפריל, 2011 18:25

    נועה ונדב-
    למה צוחקים על זה? כי זה מצחיק. ומעבר להיותו מצחיק, זה גם מטומטם להחריד. יהודי הוא מי שמקבל על עצמו את הדת היהודית- על מצוותיה ואיסוריה, כן- בדיוק כמו שנוצרי מקבל את הדת הנוצרית ומוסלמי את האיסלאם.
    אם אתה לא מקבל עליך את הדת, מה הופך אותך ליהודי? הדת של אמא? הניתוח שעברת בגיל שבוע וקצת? זה נראה לי זלזול קצת יותר גדול.

  6. גילעד on 20 באפריל, 2011 19:34

    נועה ונדב: כשר=עומד בסטנדרטים דתיים מסויימים. תשמרו או אל תשמרו מה שאתם רוצים, אבל אל תקראו לשרימפס בקמח מצה או לפיצה עם נקניק ומצה “כשר לפסח”.”כשר” זה לא. “מיוחד לפסח” זה כן.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 22 באפריל, 2011 09:49

    מבצע לחג: סטייק לבן לסעודה המפסקת!

  8. Anonymous Coward on 23 באפריל, 2011 12:07

    אצלי בבית אוכלים רק אוכל “כשר לפסח לאוכלי חמץ”.

    המכולת השכונתית שלנו החליפה בשנים האחרונות את כיסויי הנייר האטום על מדפי החמץ בניילונים שקופים ואף הגדילה לעשות בכך שויתרה על הדבקת הצדדים. יפה בעיני שגם שומרים על זהות יהודית וגם לא מפריעים ללקוחות לשמור על שגרת חייהם.

פרסום תגובה