פוסט שעבר עליו הפסח

16 תגובות לפוסט “פוסט שעבר עליו הפסח”

1. דן on 23 באפריל, 2009 02:59

   האלו ! קצת ריספקט שם !
   ה”אישה שמשאל לנשיא” היא אשת הנשיא, מישל אובאמה.

   http://www.babble.com/CS/blogs/famecrawler/2008/08/23-End/is-michelle-obama-pregnant.jpg

2. טל on 23 באפריל, 2009 08:09

   זה לא רק שאיציק מהתפעול הוא אלכוהליסט לשעבר, וויסקי זה חמץ.

3. טל on 23 באפריל, 2009 08:56

   לגבי המכשיר לגלגול סושי (שאגב מבוסס על מכשיר דומה לגלגול ג’וינטים) וגם קינג ג’ורג’ – זה דווקא לא מוזר בעיני. אני מכיר הרבה אנשים שלא שומרים על כשרות אבל בפסח הם כן משתדלים לא לאכול חמץ. אני אפילו רואה את ההיגיון בזה. בכל מקרה – איש איש ומנהגיו.

   לגבי הבאנר של עלית – גם השנה התעלמו מחולי הסוכרת בחברה?

4. דרומי on 23 באפריל, 2009 09:10

   יש הרבה – הרבה מאוד אפילו – ישראלים שמקפידים על אי-אכילת חמץ אבל לא מקפידים על כשרות ‘רגילה’. ככה שיש קהל לשרימפס במצה.

5. אריאל on 23 באפריל, 2009 09:14

   אני החלטתי להציע את שירותי כ QA של פרסום/פרסומות. המון פעמים הקופירייטרים כל כך מאוהבים בהברקה שלהם שם לא רואים את המסר ההפוך.

   ובכלל אני מגלגל רעיון כבר המון זמן. אתר של פרסומות שיוצרו על ידי הגולשים למטרות שונות בכל נושא/מטרה שיחפצו הגולשים לקדם (לדוגמא עידוד שתיית חלב עם מים :-)).
   יש כל כך הרבה נושאים שראוי לקדם אותם ובעולם האמיתי זה לא קורה אלא אם יש גוף בעל אינטרס כלכלי שיממן את הפירסום.

   אני לדוגמא חשבתי על קמפיין נגד נהגים שנוסעים לאט שהם מחפשים כתובת ומעכבים את התנועה ומעלים לי את הסעיף. הקמפיין הוא “קנו GPS או למדו לקרוא מפה יא אימבצילים!”.

   אריאל

6. דור שמר on 23 באפריל, 2009 09:14

   מזל שאיציק כבר אלכוהוליסט לשעבר, אחרת הויסקי באמת היה מפריע לו.

7. אלון בעולם on 23 באפריל, 2009 09:15

   יש עוד סיבות לאי-שימוש בחמץ במקומות שבלאו הכי אינם כשרים. אני זוכר שבכל פסח, במקדונלדס בארץ מגישים צ’יזבורגר בלחמניות מקמח מצה. כשתהיתי מאי נפקא מינה, אמרו שבפסח פשוט אין אספקה של לחמניות רגילות. ייתכן מאוד שהספקים של חמרי הגלם במסעדות (לפחות אלה של חמצים לסוגיהם) לא מספקים את הסחורה, בעוד אחיהם דייגי השרימפס והקלמרי לא טומנים ידם בצלחת (כלומר טומנים גם טומנים).
   אה, ועוד ניטפוק- איציק מהתפעול הוא אלכוהוליסט לשעבר, אבל עם בקבוק היין בחבילת השי של עלית כנראה שאין לו בעיה.
   או כמו שאומר האליל טום ווייטס יבדל”א, ואני נוהג לצטט פעמים רבות-
   I don’t have a drinking problem, except when I can’t get a drink

8. עידו קינן on 23 באפריל, 2009 09:16

   @דן, נדמה לי שמישל אובמה יושבת כמה כסאות שמאלה משם, אחרי סשה ומאליה.

9. עידו קינן on 23 באפריל, 2009 09:18

   @טל ו@דרומי, אני יודע, וסבא ז”ל היה אוכל שינקן על מצה. אבל זה עדיין לא הופך את הפרסומת עם השרימפס להגיונית — מישהו התעצל לחשוב ולחפש תמונה של סושי נייטרלי.

10. ת' on 23 באפריל, 2009 12:59

    חבל על איציק. בחבילת השי של עלית יש בקבוק יין.
    ובעניין החזרת המיכלים, גם רשת שופרסל על שלוחותיה נקטה באותה מדיניות. (הסבר אלטרנטיבי: את החמץ שלהם הם מכרו לערבי אז הוא לא באמת שם, מאחורי הניילון. את החמץ שאתה מגניב להם בתוך הבקבוקים אף אחד לא מכר, ולכן הוא מטמא את הרשת)

11. aXe on 23 באפריל, 2009 13:01

    האמת שישבתי בקינג ג’ורג’ ושאלנו אותם מה הקטע – הם אמרו שהלוואי והם היו יכולים להגיש חמץ, אבל אסור להם מבחינת החוק ושהם חייבים להיות כשרים לפסח, גם אם לא כשרים…

12. שרה on 23 באפריל, 2009 13:08

    הי אריאל ,
    התגלגלתי מצחוק … כמה שאתה צודק .

13. עירית on 23 באפריל, 2009 14:29

    אם אינני טועה, רשתות השיווק נצטוו להזין באופן מסוים את הברקודים של כל מוצרי החמץ (או למחוק אותם לחלוטין מהרישומים בקופות) בגלל שהרבנות דרשה זאת מהם כתנאי למתן תעודת כשרות לפסח או איזושהי תעודה שכשורה לכשרות, כדי שאנשים לא יוכלו לקנות חמץ גם אם ישיגו אותו בדרך כלשהי

14. נחשון on 23 באפריל, 2009 17:01

    תשובה רצינית לגבי החמץ: האבסורד נמצא במצב החוקי ולא בתפריטי המסעדות. ע”פ חוק אסור למכור חמץ בפסח, אבל אין חוק כזה לגבי כשרות באופן כללי.

    מסעדות שמכבדות את החוק, לא יכולות – חוקית – להגיש חמץ.

15. דפי קודיש-וייכרט on 24 באפריל, 2009 10:55

    נחשון, אתה לא מדייק: ע”פ חוק אסור להציג חמץ בפרהסיה. המכירה היא עניין של פרשנות. “לחם ארז” בת”א לעגו לחוק בעבר כשתלו בעבר מצות בחלון בזמן שמכרו חמץ, ולפני שנתיים אם אינני טועה החליט ראש עיריית י-ם לשעבר לופוליאנסקי להעמיד לדין מסעדה שמכרה חמץ. בית המשפט קבע שכל עוד החמץ נמכר בתוך העסק ולא פורסם בחוצות (בפרהסיה) אין בכך עבירה. בתגובה התפשט צעיר חרדי בסניף “טיב טעם”, והתגונן בטענה שאין זו עבירה של חשיפה בפרהסיה, שכן אליבא דפסיקת ביה”מ “טיב טעם” אינה פרהסיה. טיעון מעניין, אבל לא תפס.

16. מסורת פסח: למצוא חמץ בהגדה : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 20 באפריל, 2011 12:02

    […] הנה מקרה מ-2009: […]

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.