אורי בלאו והאמת האבסורדית של “הארץ”

פוסט של אורן פרסיקו, העין השביעית

במוסף “השבוע” של “הארץ”, רשימה המבוססת על נאום שנשא בלונדון עורך העיתון, דב אלפון, לרגל זכייתו בפרס לעיתונות מטעם “International Council for Press and Broadcasting”. “הקריטריונים לפרסום ידיעה ב’הארץ’ הם פשוטים למדי”, אמר אלפון. “נפרסם כל דבר שהוא נכון, שאינו עובר על החוק ושיש בו עניין ציבורי”.

בין נימוקי הענקת הפרס מחויבות ל”עיתונות לוחמת למען השלום במזרח התיכון”. אלפון התייחס לכך בדבריו ואמר: “אינני מרגיש שאנחנו נלחמים למען השלום; אנחנו רק מסרבים להשתתף במשחק העיוורון שדבקים בו מנהיגי שני הצדדים, ואנחנו מתמודדים עם המציאות בדרך היחידה הפתוחה לפנינו – סיקור עיתונאי אמיץ, סקרן ועקשן של האמת, אבסורדית ככל שתהיה”.

את הפרס הקדיש אלפון ל”מאות הכתבים, הפובליציסטים, הצלמים, המעצבים והעורכים” של העיתון. בדבריו מנה עורך “הארץ” כמה מהתחקירים הבולטים שפורסמו בעיתון בשנים האחרונות, ואת שמות הכתבים שאחראים להם. בין היתר הזכיר את “פרוטוקול הישיבה של המטכ”ל הדן בהתנקשויות בלתי חוקיות בשטחים”, ואת האחראי לפרסום הפרוטוקול, העיתונאי אורי בלאו.

הבוקר, למעלה משנה מאז שפרסם את רשימתו האחרונה בעיתון (“לא ברחתי, החלטתי להילחם“), ושבועות מספר לאחר שהוחלט להעמידו לדין בכפוף לשימוע, שוב מתפרסם טקסט מאת אורי בלאו ב”הארץ” – כתבה קצרה במדור “תוצרת הארץ” שבפתח “מוסף הארץ”, על יושב ראש איגוד העובדים הסוציאליים, המשתכר כ-25 אלף שקל בחודש.

משמח לראות ש”הארץ” לא רק מצהיר כי הוא עומד מאחורי בלאו ומתהדר בפרסומיו מעל בימות מכובדות ברחבי העולם, אלא גם פועל כמי שעומד מאחוריו – מאפשר לו להמשיך לעבוד כעיתונאי ומפרסם מכתבותיו.

עוד בנושא: פרשת קם-בלאו: גלובס. עוד לא התבגר

________________________
אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור כחלק מסקירת העיתונות היומית

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

2 תגובות לפוסט “אורי בלאו והאמת האבסורדית של “הארץ””

  1. שלמה on 22 באפריל, 2011 14:34

    משמח לראות שהארץ נותן לו לחזור או נותן לו גב? משמח את מי?
    מר פרסיקו, אמנם כתב, אך פעיל שמאל רדיקלי (או כמעט רדיקלי) שמח לראות….
    הזוהי ביקורת עיתונאית? בושה וכלימה. לך פתח בלוג פוליטי משל עצמך ועזוב אותנו ממראית העין המזויפת. דוחף לנו אג’נדה של הקרן בדלת האחורית.

    זוהי עבריינות צווארון לבן קלאסית שזכתה וזוכה לשבחים מצד מאד מאד מסויים במפה הפוליטית
    בל נטעה, לזכויות אדם או חופש עיתונות או הוגנות אין פה שום קשר.
    עיתונאי הוא לא מעל החוק, והוא חייב לתת את הדין.
    האימפוטנטיה של מערכת אכיפת החוק בישראל שמתקפלת ומתמסמסת מול הבלוגיה האולטרא-שמאלנית פה בישראל זה כבר עניין אחר.

  2. XPH on 27 באפריל, 2011 16:47

    קצת מבייש לכתוב את זה אחרי ההערה מעלי, אבל הט’ בתמונה הפוכה.

    מפריע לי גם שלא כל השקלים על אותו הצד (לא משנה לי איזה) אבל זאת סתם התקטננות.

    בל נטעה, האימפוטטנטיה הרדיקלית אולטרא קלאסית.

פרסום תגובה