הצעת חוק: לחייב עסקים להתקשר ללקוחות ממספר גלוי

25 תגובות לפוסט “הצעת חוק: לחייב עסקים להתקשר ללקוחות ממספר גלוי”

1. צפריר כהן on 23 באפריל, 2011 00:03

   הצהרת חוק הזויה. נראה לי כמו משהו שישלשל (עשרות? מאות?) אלפי שקלים לכיסיהם של מתקיני מרכזיות בבתי ספר.

2. אורי אביב on 23 באפריל, 2011 00:21

   הצעה ראויה ולעניין!

3. הצוהל מיהל on 23 באפריל, 2011 06:31

   צפריר, אני די בטוח שברוב מוסדות החינוך כבר יש מרכזיה מותקנת. גם אם לא, אני לא רואה מקום בו נכתב שמוסד החינוך חייב בהתקנת מרכזיה. סה”כ צריך שהמוסד יתקשר ממספר גלוי וקבוע שההורה יכול לזהות, ככל שאני מבין, אפשר להגדיר שהקו של המנהל/ת מזכיר/ה יהיה הקו לשיחות חירום, לדוגמא.
   לגבי הפוסט עצמו, לדעתי זה רעיון טוב, במיוחד בהתחשב שמסיבות כאלו ואחרות רוב השיחות החסויות שאני מקבל הן מהעבודה, כך שאני די שבוי.

4. שגיא on 23 באפריל, 2011 08:18

   אני לא חושב שאני יכול לדרוש מחברה להתקשר אליי תמיד ממספר מזוהה בעוד אני יכול, כרצוני, להתקשר אליה ממספר חסום. העניין צריך לעבוד עם שני הצדדים ואם יש צורך בחוק שמחייב את החברה להתקשר אליי ממספר גלוי הצדק מחייב שהחוק יהיה תקף גם לגבי שיחות שאני מבצע לחברה.

   אני תמיד מתקשר לחברות ממספר חסוי כי אני לא תמיד מעוניין שהן ידעו מאיזה מספר אני מתקשר. אני לא רואה שום סיבה לתת לחברה מסויימת לקשר ביני לבין המספר שלי בבית, העבודה והסלולרי. לדעתי זו פגיעה הרבה יותר חמורה בפרטיות שלי.
   אני לא רואה שום סיבה לספר לספק הסלולרי שלי או לספק האינטרנט שלי אם עברתי מקום עבודה בדיוק כמו שאני לא רואה סיבה לספר לרופא השיניים שלי אם עברתי דירה.

5. אריאלה בן צבי on 23 באפריל, 2011 08:45

   נניח והצעת החוק תתקבל וכשהחברות יתקשרו יופיע מספר על הצג. גם אז לא תדע של מי המספר, ותענה בניגוד לרצונך. המספר יכול גם להשתנות משיחה לשיחה היות ובד”כ אלו טלפוני מרכזיה. בקיצור – בעיית הפרטיות שלך לא תיפטר. לעומת זאת, אם תשאר בהרגלך לא לענות למספר חסוי – אתה כבר עכשיו מפלטר את הספאם. ככל שיותר אנשים בקרבתך יידעו שאינך עונה למספר חסוי מי שרוצה לדבר אתך – ימצא את דרכו וידע להתקשר ממספר גלוי. למעשה הכתובת “מספר חסוי” על הצג היא הפילטר הטוב ביותר לספאם, ואשמח אם החברות יישארו בהרגלן זה כדי שאדע לא לענות להן.

   מה שכן, יש לחייב מוסדות חשובים כגון בתי חולים, בתי משפט וכו’ להתקשר ממספר מזוהה.

6. יואב on 23 באפריל, 2011 08:48

   שגיא,

   ראשית אתה קובע שצדיכה להיות הדדיות בין הצרכן לבין החברה. שנית, בשם אותה הדדיות שפוגעת בפרטיות הצרכנים אתה מחליט לוותר גם לחברות. בכל הכבוד, זה נשמע לי כמו לוביזם מטעם החברות.

   אשאל אותך זאת, היית רוצה שהחברה שאתה לקוח שלה תיידע אותך כשהיא עוברת דירה, נכון?

   ישנן הגבלות רבות על חברות שלא חלות על הצרכנים שלהן.
   לדוגמא, חברה ששולחת טכנאי אליך הביתה מחוייבת להודיע לך באילו שעות הוא יגיע, ואם היא לא עומדת בכך עליה לשלם פיצוי ללא הוכחת נזק. אתה לא מחוייב להודיע לחברה מתי תבוא לבקר במשרדים שלהן, ואם איחרת לפגישה הם לא יוכלו לתבוע אותך באותו האופן.
   לדוגמא, לצרכנים מותר להחזיר מוצרים תוך שבועיים מיום רכישתם ולקבל זיכוי מלא. לעומת זאת, החברות לא יכולות לבטל עסקאות סתם כך.

   ישנם עוד חוקים רבים, המטילים על החברות הגבלות חמורות עוד יותר, שנועדו להגן על הצרכן מאי הסימטריות ופערי המידע שביחסים בין חברה לבין צרכן, שנוטים ברובם המוחלט של המקרים לטובת החברה. החברות מתקשרות ממספר חסום, כי כך הן נהנות מפער המידע. הן יודעות שהן מתקשרות אליך, אתה לא יודע מי חיפש אותך. אם תענה, יתכן ותעשה זאת בזמן לא מתאים מבחינתך, ואולי תחליט החלטות שגויות עבורך כצרכן.

   החוק שאני מציע לא שונה מחוקים צרכניים אחרים, וביטויים דומים לו אפשר למצוא בחוקים ובהצעות חוק שכבר הובאו בפני הכנסת.

7. רן בר-זיק on 23 באפריל, 2011 09:53

   צפריר, החוק שמספר מבית ספר/גן חייב להיות מזוהה הוא חשוב מאד כי אם אני באמצע ישיבה/נסיעה ואני אראה שבית הספר או הגן מתקשר אני אעשה הכל בשביל לענות ולא יהיה מצב שחס וחלילה בית הספר יתקשר אלי שוב ושוב ואני לא אענה כי אחשוב שזו שוב פעם איזה נודניק מאיזה טלמרקטינג.

   אני מאד מאד בעד החוק – שיחות טלפון ממספר לא מזוהה הופכות להיות מטרד של ממש. אין שום מניעה לדרוש שכל חברה תתקשר ממספר מזוהה.

8. ריקרדו on 23 באפריל, 2011 14:28

   כנ”ל השתמשתי בשירות של נתק (שלחתי פקס ניתוק) ובגלל שלא הצליחו לחזור אליי (כי הטלפון שלי בבית על שקט מזה שלוש שנים) , אז לא ניתקו אותי. למרות שבפקס רשום לא לחזור אליי.. אז ביזבזתי עוד 45 דקות על הקו בהאזנת כפיה כפויה לשלל הצעות ה”חינם” כדי שלא נתנתק מהם ומלחמה נפשית עם נציגים

   אגב חשבתי שזה יקרה אז פתחתי את הטלפון בבית כדי לתת לזה צ’אנס, אבל אחרי 3 צילצולי פרסומות לא יכולתי יותר והעברתי לשקט שוב

9. עלמה on 23 באפריל, 2011 15:03

   רעיון טוב

10. שרגא הטזל"מ on 23 באפריל, 2011 20:46

    BOO HOO
    תן לי להזכיר לך שעד לפני מעט שנים בכלל לא היו כאן שיחות מזוהות ולא פלאפונים, כל שיחה היתה בלתי מזוהה ואנשים חיו עם זה יפה מאד

    אז מספיק עם כל התסבוכים והנסיונות להגדיר את פילוסופיית החיים דרך אקסטנציית התקשורת הניידת שלך

11. יואב on 24 באפריל, 2011 09:52

    אריאלה,
    אני אוכל לדעת מה המספר של החברות שאני רוצה לענות להן. אני אוכל לדעת מתי זה הבוס מהעבודה ומתי זה הבנק. הבנתי גם שיש ארצות שבהן גם מופיע על הצג זהות המתקשר באופן אוטומטי, טכנולוגית זה נשמע לי אפשרי.
    כרגע פילטר הספאם שלי לא מוצלח במיוחד, כי אני לעיתים גם מסנן שיחות שהייתי רוצה לקבל. לפעמים אני רוצה לנהל שיחה עם מהבנק ברגע מסוים אבל לא מחברת התקשורת, ולפעמים להיפך. נכון לעכשיו אפשרות הבחירה שלי היא או לענות לכל השיחות החסומות או לא לענות לכולן (או להטיל מטבע בכל פעם). מטרת הצעת החוק היא לאפשר בחירה אמיתית בין השיחות הרצויות לשיחות הלא רצויות בכל רגע נתון, לעזור לי לשכלל את הפילטר.

    ריקרדו,
    שלחתי להם מייל שאני לא מעוניין לדבר איתם בטלפון ושינתקו אותי כמבוקש, ובמקביל חסמתי את כרטיס האשראי להוראת הקבע.

    שרגא,
    ה”בכי” בהחלט במקום. דווקא היום, כאשר הסלולרי הוא אקסטנציה של הגוף הישראלי, שיחות ממספר חסום הפכו למטרד של ממש. נאמר שיש לי בוס שמתקשר ממספר חסום, והוא מצפה שאהיה זמין או שאני יודע שבכל רגע יכולים להקפיץ אותי למילואים, אז אין לי ברירה אלא לענות למספרים חסומים כל הזמן. יוצא מכך שאני תמיד עונה לשיחות שאין לי רצון לקיימן באותו הרגע. אם אני אוכל לדעת מתי הבוס מתקשר אליי ומתי מישהו אחר, חיי יהיו טובים יותר.
    זוהי בעיה שלא הייתה קיימת בתקופה שבה אנשים רשמו על מערות. הטכנולוגיה מביאה עימה ברכות חדשות, אך גם קללות חדשות, ואם אפשר להסדיר את השימוש בה כך שיביא יותר תועלת מאשר נזק (למשל, “חוק הספאם”), אינני רואה סיבה שלא גם אם יקראו לי “בכיין”.

12. צפריר כהן on 24 באפריל, 2011 11:06

    נקודה קטנה לגבי המשמעות של שיחה מזוהה:

    שיחה מזוהה נועדה, בראש ובראשונה, לאפשר ליעד השיחה [איך אומרים בעברית callee?] להתקשר חזרה למתקשר.

    יש כמה בעיות טכניות אפשריות:

    1. יכול להיות שמדובר על גוף שמאחד כמה גופי משנה ללא אפשרות להבדיל ביניהם. במקרה הזה הצורך להבדיל בין המחלקות השונות מסבך מאוד את המרכזייה.

    2. יכול להיות שאין שום מספר הגיוני לשיחות נכנסות.

    3. בפרט בהרבה מקרים השיחות נעשות ע”י אנשים שיושבים במוקדי שיחות נפרדים. לפעמים (ברוב המקרים?) מדובר על הפעלה בקבלנות משנה. השיחה לא מגיעה מ”אבי מגבות בע״מ” אלא מ”משה שרותי טלפוניה בע״מ”. לא מן הנמנע שמשה מספק שירותים גם לחיים האינסטלטור ולנזק שרותי תקשורת. לא הייתי רוצה שעבור כל לקוח הוא יצטרך לשנות את זהות המשתמש (בעיקרון אפשרי, אבל מצריך הסדרים מיוחדים ויקרים עם ספקי השרות. פותח גם פתח להונאות רציניות יותר מצד משה).

    4. אותם אנשים במוקדי שיחות רוצים שהקו יהיה עסוק כל הזמן בשיחות יוצאות. שיחות נכנסות הן בזבוז זמן וכסף מבחינתם.

    ולסיום: אפשר לזייף את זיהוי השיחה. זה לא כ”כ מסובך טכנית, למרות שזה גובל בפלילים במקרה הטוב ומסבך עניינים. יש הרבה נקודות גישה שונות לרשת הטלפוניה העולמית, ובחלק מהן מרשים חופש רב יותר להגדרות זיהוי השיחה.

13. צפריר כהן on 24 באפריל, 2011 11:07

    רן, אם זה חשוב לך, אנא הבהר זאת להנהלת בית הספר שלך.

14. יואב on 24 באפריל, 2011 11:27

    צפריר,

    אפשר גם לגנוב בלי להיתפס לפעמים, זה לא מייתר את החוק האוסר על גניבה.

    אפשר גם לחוקק חוק שיצמצם כמה שניתן את ההתחכמויות. תראה מה קרה לחברת טלרן. הם חשבו שהם מתחכמים ל”חוק הספאם”, ועכשיו אושרה נגדם תביעה ייצוגית של מליוני שקלים.

    ברגע שיחוקק חוק, גם הציבור ידע לצפות לשיחות ממספר מזוהה. ואז גם הוא ידע להבדיל בין המתחכמים למיניהם, אלו שמתקשרים “ממשה שירותי טלפוניה” לבין מי שלא מסתתרים. והציבור ידע להתייחס למתחכמים בהתאם.

    אגב, יש חברות שמתמשות בחברות חיצוניות ע”מ שישלחו עבורם התראות על חוב. המכתבים יוצאים בשמן של החברות להן קיים החוב לכאורה, ולא בשמן של החברות החיצוניות. אם משה מספק לנזק שירותי טלפוניה, אני רוצה שיופיע לי המספר של נזק על הצג ואדע להתייחס בהתאם. זוהי משמעות נתוני המעטפת.

    כרגע, כשכולם מסתתרים, נוצר “שוק של לימונים”. אני לא יודע אם השיחה שאני מקבל היא שיחה “טובה” או “רעה” לי באותו הרגע. והבעיה היא שלרוב האנשים אין אפשרות אמיתית לא לענות לשיחות, אז לפעמים הם עונים לשיחות מלימונים.

    כשיחוקק החוק, ונדע להבחין בין הבנק לבין הבוס לבין הגן של הילד לבין משה שירותי טלפוניה, נדע להבחין (לא באופן מושלם, אך יותר טוב) בין השיחות ה”טובות” לשיחות ה”רעות” לנו באותו הרגע. כצורכי שירותים למיניהם נרוויח מכך.

15. צפריר כהן on 24 באפריל, 2011 14:38

    עידו קנר נתן מספק הסבר טכני יותר מפורט:
    http://idkn.wordpress.com/2011/04/24/replay-for-forcing-businesses-to-call-with-a-non-hidden-caller-id/

    ראוי שוב לציין שעידו מתפרנס מתחום הטלפוניה, כמוני.

16. יואב on 24 באפריל, 2011 18:57

    האמת היא שלפי עידו קנר אני מבין שהחוק בר ביצוע. יתרה מזאת, אני מבין שאכן יש אפשרות טכנולוגית שעל הצג יופיע לא רק המספר, אלא גם שם החברה! צריך רק שמשרד התקשורת יאפשר זאת.

    אני חושב שעידו קנר מפספס את המטרה של החוק. החוק לא נועד לאפשר לי לחזור לאדם שחיפש אותי מאותה חברה, זו כבר שאלה של שירות לקוחות לקוי, אלא כדי לעזור לי לדעת לאילו שיחות אני רוצה לענות ברגע נתון ואילו אני יכול לסנן באמצע ישיבה או נהיגה או בילוי עם האישה.

17. צפריר כהן on 25 באפריל, 2011 11:12

    זה לא ש”משרד התקשורת יאשר את זה”. מדובר סתם על עניין פשוט של תקני התקשורת שבהם משתמשים. מדובר על תקנים בינ”ל (ברובם: תקנים אירופאיים או תקנים של ITU). הקישור לשם נעשה בד”כ בטלפון שלך.

18. עידו קינן on 25 באפריל, 2011 12:19

    יש הרבה חוקים שדורשים לוגיסטיקה והוצאות מצד בתי עסק: חוק הפקדון, תקנות החזרת מוצרים, סימון מחירים על מוצרים, הכשרה לפסח, קווי חינם ללקוחות לחברות ממספר לקוחות מסויים. אז הנה עוד חוק כזה, שתורם גם לנוחיות הלקוח, גם למניעת הטרדתו וגם להאפשר לו להבדיל בין שיחות חשובות לשיחות לא חשובות.

19. צפריר כהן on 25 באפריל, 2011 13:08

    השאלה היא: כמה זה ייקר את השרות? כמה זה יאריך לך את התור לשיחות במוקד השרות, ועוד.

    מה שמעניין הוא שפתאום, כשהוצעה הצהרת החוק הזו, אנשים טוענים שזה מפריע להם. אבל לפני זה הם לא ניסו לדבר עם הנהלת בית הספר כדי להבין מה הבעיה שלהם.

20. יואב on 25 באפריל, 2011 13:25

    עוד טעם להצעת החוק, שהתברר לי בעקבות הדיבור על החוק בימים האחרונים, הוא שחוקרים פרטיים ודייגי מידע למיניהם נוהגים להציג עצמם כיוסי מהעיריה או כאריאלה ממפעל הפיס. אם הצרכן ידע שאין מצב שהגופים האלו מתקשרים אליו ממספר חסום, הוא ידע להיזהר בלשונו עם המידע שהוא מוסר לדייגי המידע.

    כמה זה ייקר את השירות? אני מניח שלא הרבה, אם בכלל. האם החוק שמאפשר החזרת מוצרים ייקר את המחירים בשוק? השאלה הזו מצחיקה אותי, כי היא קצת כמו לשאול כמה יעלה המעבר ממחיקון לאנטי-מחיקון. מראש אין שום סיבה שמספר הטלפון יהיה חסום. החוק המוצע הוא אנטי-חסימון.

    העניין מפריע לאנשים רבים גם אם אף אחד לא פתח על זה בשביתת רעב עד היום, ולראיה מספר השיתופים בפייסבוק והדיונים בנושא. למען האמת, חוץ מבעלי עניין בתחום ככל הנראה, לא ראיתי שאנשים מוצאים שזה חוק מיותר. אני חושב שלהורים קשה להתאגד ולבוא בדרישות לבתי הספר, שכמובן יגידו שאין להם תקציב לכך וצריך לפנות למשרד החינוך, ומשרד החינוך יגיד שצריך חוק בעניין…

21. ik_5 on 27 באפריל, 2011 13:12

    יואב, מהדיון שלך בבלוג שלי, אני רק הבנתי כי לא נוח לך להגביל דברים, אז אתה רוצה שאחרים יגבילו בשבילך.

    אחד הדברים שעסקים יכולים לעשות ואני מקווה שבעקבות ההצעה הזו גם יעשו, זה יעבירו את הטלפונים שלהם למספרי premium, בהם אתם גם משלמים על המספר עצמו, וככה הם ריוויחו כסף משינוי כל כך משמעותי.

    עוד דבר שיואב לא מבין, הוא שלא כל המרכזיות עובדות זהה. אני עובד עם מרכזייה שהיא פתוחה לשינויים. יש לך מרכזיות שכל שינוי הכי קטן זה כמה אלפי שקלים. ולא כל המרכזיות תומכות בזה, ולא כל ספקי הטלפוניה יאפשרו את זה. זה יצור בלאגן שלם רק בגלל שליואב לא נוח להיות אסרטיבי.

    שוב פעם, אני כן חושב שבתי ספר ובתי חולים צריכים להיות עם שיחה מזוהה בכל עת, אבל לא כל העסקים, ואני אומר את זה מהכירות של התעשייה.

22. יואב on 29 באפריל, 2011 09:44

    אני מבין שלא כל המרכזיות עובדות זהה. יש מרכזיות למשל שעושות צנתוק, והחוק אוסר את זה. אז החוק גם יאסור על להתקשר ממספר חסום, וספקי הטלפוניה יאפשרו זאת וחברות ישלמו עוד כמה גרושים כדי לעבוד עם מרכזיה פתוחה לשינויים.

    אני בספק אם החברות ידרשו תשלום נפרד עבוד זה, הרי אם זו חובתם לפי חוק למה שמישהו ישלם להם? זה כמו לדרוש תשלום נפרד עבור אי שליחת ספאם. לפי ההגיון שלך גם תקנות בטיחות ואש בעסקים אין להן מקום, כי הן מעמיסות עלויות ו”בלאגן שלם” על החברה.

    מה ההבדל בין עסקים לבתי חולים? כמה שיחות אתה מקבל ביום מעסקים וכמה מבתי ספר? יש עסקים שהשיחה מהם חשובה לי, לפעמים אפילו יותר מהשיחה מבית הספר, ויש כאלו שלא.

23. יואב on 29 באפריל, 2011 09:56

    אגב, החוק יכול לתרום גם לפיתוח הטכנולוגיה. אם אכן מעבר לשיחות מזוהות הוא כל כך יקר (ואני משער שלא כך הוא, הנסיון להציג כאילו מדובר בגזירה כלכלית שעסקים גדולים לא יכולים לעמוד בה נשמע לי מופרך מן היסוד), ימצא הפתרון הטכנולוגי שיאפשר לעשות זאת במחיר מינימלי.

    ניחוש שלי: הפתרון הזה כבר קיים, כי עובדה שהשוק בארצות אחרות פועל אחרת. בארה”ב, למשל, אפשר לחסום שיחות חסומות, ואז החברות נאלצות “להזדהות”. אם שם ניתן בלחיצת כפתור לעבור מחסום למזוהה, נדמה לי שאפשר מראש להפוך את כל השיחות למזוהות ואפילו לחסוך את עלות לחיצת הכפתור.

    וגם אם הפתרון הקיים לא מתאים למבנה שוק הטלפוניה הנוכחי בישראל, לא מדובר על פיצוח הגנום האנושי. יהיה מי שייתן את אותו שירות בזול. ניחוש שלי, אם מותר לשער מהם האינטרסים הכלכליים שעומדים מאחורי תגובותיך: זה כנראה לא אתה.

24. טל on 8 באוגוסט, 2011 01:25

    יואב ליפשיץ, עדיף שתתמקד בפוסטים על צרכנות מאשר בפוסטים הזויים התוקפים קורבנות תקיפה מינית.

25. יואב on 8 באוגוסט, 2011 22:19

    אוי לא, משטרת המחשבות הגיעה. את/ה מתכוון/ת לפוסט הזה? אין בו שום תקיפה של קורבנות תקיפה מינית.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.