ריצ’רד סטולמן מדבר חופשי

ריצ’רד סטולמן, מייסד תנועת התוכנה החופשית, יגיע בחודש יולי להרצות בישראל וברשות הפלסטינית. הנה כתבה שכתבתי על ביקור קודם שלו, ב-2005.

RMS עמד בחדר האוכל, מחוץ לאולם ההרצאות. “מישהו רוצה לאכול איתי ארוחת ערב?”, שאל את משה בר מ-Qlusters, עוד אחד מהמרצים. “אולי אני אצור קשר עם שתי הנשים ששלחו לי אימייל. זה הדבר הכי ביזארי שקרה לי. אולי זה בזכות הכתבה ב’הארץ’, שהזכירה את המודעה שלי”.

RMS הוא כינוי החיבה של מייסד תנועת התוכנה החופשית, ריצ’רד מ. סטולמן, שהגיע לארץ להרצות בכנס של IBM על תוכנה חופשית, קוד פתוח ולינוקס. סליחה, גנו/לינוקס, וזה הבדל חשוב: “אני מוכן לדבר בתנאי שלא תגיד לינוקס, אלא גנו/לינוקס, ולא תדבר על קוד פתוח, כי זו תנועה שונה לגמרי”, אמר סטולמן מיד לאחר שהצגנו את עצמנו וביקשנו לראיינו.

אם אתם ממש רוצים לדעת על מה הקטנוניות, אז נסביר לכם רק שתוכנה חופשית היא תוכנה שמצייתת לארבעה כללים: החופש להריץ אותה לכל מטרה; החופש ללמוד איך היא עובדת, ולהתאימה לצרכיכם; החופש להפיץ עותקים שלה כדי לעזור לשכנים שלכם; והחופש לשפר אותה, ולהפיץ את השיפורים ברבים לטובת החברה. תנועת הקוד הפתוח דוגלת בחופש שימוש בתוכנות, אולם לא באידיאולוגית החופש המוחלט של התוכנה החופשית, ואף מעודדת שימוש ברשיונות שתנועת התוכנה החופשית שוללת מכל וכל. אם אתם לא רוצים לחטוף נזיפה מסטולמן קצר הרוח, שלא לומר גס הרוח, אל תבלבלו אותה עם תנועת הקוד הפתוח, שקמה מאוחר יותר. “מדובר בשתי מפלגות שונות”, הוא לא מתעייף להסביר שוב ושוב.

בישראל, גם הלובי הדתי וגם הלובי הפמיניסטי נלחמים בפורנוגרפיה, אבל לא מאותן סיבות. זה דומה לסיפור של התוכנה החופשית מול הקוד הפתוח?
“כן. הרבה אנשים באו לישראל מסיבות פרקטיות – למשל, שהם רצו לברוח מברית-המועצות לשעבר. אבל הם לא היו גורמים להקמת המדינה. אם היינו קוראים למדינה ‘מדינת פליטי ברית-המועצות’, השם לא היה מייצג אותה נכונה”.

אתה חש שתנועת הקוד הפתוח פופולרית יותר?
“היא יותר פופולרית בקרב עסקים וחברות, לא ברור אם בקרב מפתחים. היה סקר שמראה שמפתחים מעדיפים תוכנה חופשית. המדגם אמנם היה רק באירופה, אבל יש כאלה שאומרים שליבת הפיתוח נמצאת באירופה. לחברות יותר קל: הן בוחרות להגביל את עצמן לערכים במובן של ערך כלכלי”.

אז אתה אומר שתנועת הקוד הפתוח אופורטוניסטית?
“כן. הם היו קוראים לזה פרגמטיזם. אני לא מסכים – אני חושב שלנו יש פרגמטיות שמובלת על ידי אידיאולוגיה”.

“אנשים קוראים את האידיאולוגיה שלנו וישר אומרים: ‘זה כל כך אידיאליסטי שזה לא יכול להיות פרקטי'”, התלונן בהרצאתו. “אין דבר יותר פרקטי מאידיאליזם – אני מניח שאני לא צריך להגיד את זה פה [בישראל]. אנשים בעולם חושבים בדיוק הפוך”.

“יש חברות שמשווקות תוכנות קוד פתוח עם תוכנות סגורות. אם הן יקראו לזה ‘תוכנה חופשית’, הן בעצם אומרות לאנשים לא לקנות את התוכנות שלהן”.

אמרנו שלו הגעת לכנס בתל-אביב, היית עולה לבמה ומרביץ לכמה אנשים על הבלבול שהם יצרו בין קוד פתוח ותוכנה חופשית.
“אני מרגיש שהביאו אותי כדי למשוך אנשים לאירוע, שבו מוצגים רעיונות לא נכונים”. סטולמן לא שכח, והגיש את הנקמה פושרת. פרטים בהמשך.

מחכים למשיח

כולם באולם ההרצאות חיכו לסטולמן, אבל הוא לא בא. מישהו יצא לחפש אותו. אחרי מספר דקות הוא נכנס, מחזיק את נעליו ביד, עלה לבמה והניח אותן בפינה. כרסתן, מזוקן וארוך שיער, נטול שעון-יד ושאר קישוטים, לבוש ברישול לא אלגנטי – חולצה קטנה על מידותיו בצבע בורדו ומכנסיים בז’, שהוא משך כלפי מעלה כל הזמן, נאם סטולמן מול כמאתיים אנשים כשלרגליו רק זוג גרביים אפורים, אחד מהם מחורר.

אתה לא חושש שהתדמית שלך פוגעת במסר, שאלנו אותו אחרי ההרצאה. “אני לא יודע מה התדמית (image) שלי, אלא אם אני מסתכל” – סטולמן מרים את מתקן המפיות, מסתכל בפניו המשתקפות וצוחק.

ובכל זאת, יש לך מראה היפי-סטריאוטיפי.
“לא הייתי היפי, ואני לא נראה בדיוק כמו היפי. אני נראה ככה כי כשהתחלתי את פרויקט הגנו, החלטתי שאני מסכים עם ההיפים בנושא אחד: שהדגש של חיינו לא צריך להיות השגת כסף. וכדי לייצג את ההסכמה הזאת, גידלתי את השיער שלי. יש נטיה להתעלם מהמציאות לטובת תדמיות, וזה לא נכון”.

קרה לך שפסלו אותך או את דעותיך בגלל התדמית?
“אין לי סיבה לחשוב ככה. אנשים אומרים הרבה שקרים עלי – כמה מהם טעויות תמימות ושמועות שלא נבדקו, וכמה שלא מסכימים איתי ומנסים לגרום לאנשים להתעלם ממני. ההשפעה של השיער הארוך שלי היא כלום לעומת זה”.

לא רוצה מקג’וב

“פעם אי אפשר היה לראות קוד של תוכנות”, סיפר סטולמן בהרצאה. “כשרציתם לעבוד בזה החתימו אתכם על חוזה שלא תעזרו לשכן שלכם. התחלתם את הקריירה שלכם בבגידה בעקרונות. זה לא חמור כמו רצח, אבל יש לזה את ההיקף של הרוע הנרחב ביותר נגד האנושות. לא הסכמתי לזה – אמרתי לעצמי שאני אתבייש כל חיי אם אסכים לזה”.

“היו כמה אפשרויות. אחת מהן היא שאני אפסיק לעבוד עם מחשבים. יש מתכנתים שלא מסוגלים לשקול את זה בכלל. הם אומרים, ‘אם אני לא אסכים לתנאים של האנשים שמשלמים למתכנתים, אני ארעב’. אני בטוח שהייתי יכול להיות מלצר. לא במסעדה מפוארת”, הוסיף, לצחוקו של הקהל. “ראשית, במלצרות אתה לא עושה שום דבר לא אתי (אלא אם אתה עובד במקדונלדס). ושנית, אם אתה מלצר – אתה לא תרעב (אלא אם אתה עובד במקדונלדס)”.

איך האוכל הישראלי בעיניך?
“חלק ממנו טוב”.

יותר טוב ממקדונלדס?
“מעולם לא אכלתי במקדונלדס”.

מתוך אידיאולוגיה?
“לא בדיוק. אני באופן כללי לא אוכל מזון מהיר”. גיק שלא אוכל מזון מהיר – ממש חזון אחרית הימים.

תאו מפעיל מחשב

“פיתוח תוכנות לא-חופשיות היה שימוש לרעה בכישורים שלי. מלצרות היתה טובה מזה, אבל זה לא היה מספיק. יכולתי לפתח תוכנה חופשית: אני אומר שהנסיבות בחרו בי לעשות זאת. החלטתי שאני אתכנת תוכנה חופשית, או אמות בניסיון לעשות זאת, בטח מזיקנה. יכולתי לתכנת את מערכת ההפעלה האידיאלית, עם כל הדברים הטובים, אבל אנשים היו אומרים: ‘אנחנו כבר יודעים לעבוד עם יוניקס, ולא מתכוונים ללמוד לעבוד עם שלך’. זה היה נותן תירוץ טוב – ‘ניסיתי לתת לכם חופש, ולא לקחתם’. אבל לא רציתי תירוץ”.

“היינו צריכים לבחור שם. היתה לנו אופנה של בחירת שמות שמורכבים מראשי-תיבות רקורסיביים. להיות האקר זה לעבוד בפיקחות משועשעת – אם מישהו צוחק מהשם של התוכנה שלך, זה כבר חצי מהכיף”. סטולמן חיפש מילה בת ארבע אותיות שתסתיים ב-nu (ר”ת של not Unix), אבל לא הצליח למצוא שם בעל משמעות. הוא עבר למילה בת שלוש אותיות, וניסה עליה את אותיות האל”ף-בי”ת האמריקאי, עד שהגיע ל-GNU, סוג של תאו אפריקאי.

“Gnu’s Not Unix נשמע כאילו זה מתאר בנבזיות מה המערכת איננה, אבל למעשה מתאר מה היא כן. באנגלית זו אמורה להיות G נחה, כך שזה נשמע nu. אבל אם תגידו את זה, אנשים יתבלבלו, כי זה נשמע כמו New Operation System, ואנחנו עובדים עליה כבר 19 שנים, אז היא לא חדשה. והיא תמשיך להיקרא גנו, לא משנה כמה אנשים יקראו לה לינוקס בטעות”.

20 שנות אבטלה

“לא היתה לי עבודה מאז ינואר 1984. ביקשתי מאנשים: ‘שילחו לי 150 דולר ואשלח לכם קלטת-מחשב עם GNU’. יכולתי להתפרנס מזה. אני עדיין חי כמו סטודנט – אם אתה מתחיל לחיות בראוותנות, אתה הופך להיות בובה של התחביבים שלך. עדיף לדחות את ההנאות היקרות הללו ולהקדיש את החיים למה שבאמת חשוב, במקום להפוך לבובה של מי שיכול לשלם לך”.

ממה אתה חי?
“אני חי בימים אלה מהרצאות”.

ואין לך בעיה לקבל את הכסף של IBM, שמפתחת תוכנות לא-חופשיות?
“הדבר השגוי יהיה לתת לשאלה הזאת להשתיק אותי. הוזמנתי לישראל לתת הרצאה. אני לא אסרב לתת הרצאה ב-IBM”.

הלוגו של IBM על דוכן הנואמים היה מכוסה בזמן ההרצאה שלך. אתה ביקשת זאת?
“אני לא זוכר, אבל זה חלק מההוראות הכלליות שלי להרצאות – אני לא רוצה שיהיו לוגואים בולטים כשאני מדבר. זה לא ספציפי ל-IBM. אם זה ארגון שאני לגמרי מסכים איתו – אין בעיה”.

“בגלל שעולם התוכנה הקניינית מתייחס לרווחים כאל הדבר הכי חשוב, אנשים נוטים לחשוב שגם אנחנו חושבים שזה הכי חשוב. אנחנו אומרים שהשאלה הזאת פחות חשובה מאשר איזה חיים אנחנו מנהלים. קל לאנשים לחשוב שאנחנו על אותו קו מחשבה, רק בכיוון ההפוך, ולכן הם חושבים שאנחנו קומוניסטים, ואז הם לא הולכים וקוראים מה שיש לנו להגיד. אני ממליץ שתעודד אנשים לקרוא את האתר שלנו. יש אנשים שחושבים שתוכנה חופשית זה רק מה שמשוחרר תחת GPL או LGPL, וזה לא נכון – יש עוד
רשיונות”.

לך יוצא להשתמש בתוכנה לא חופשית?
“אני בכלל לא אתקין תוכנה לא-חופשית. פעם הייתי צריך שיקלידו עבורי, כי לא יכולתי להקליד. חשבתי לקנות תוכנת זיהוי-דיבור, אבל היא היתה קניינית, ולא לקחתי אותה. היו זמנים שהקלדתי לאט” – מדגים הקלדה באצבע אחת – “עד שמצאתי מקלדת שנוחה לי”.

עשה את הדבר הנכון

“לינוקס נשאה אותנו אל מעבר לקו הסיום. לפני כן, היתה לנו מערכת מוכנה ב-95 אחוז. התוכנה שלנו הובילה אנשים לאידיאולוגיה. אם הם מסכימים איתה, הם מתחילים לתרום לפיתוח התוכנה, כך שהתוכנה מושכת אנשים לאידיאולוגיה, וזו מסייעת להגדיל את היקף התוכנה. אבל כשקוראים לכל גנו בשם ‘לינוקס’, זה פוגע בנו, כי זה מוביל אותם לתנועה המזוהה עם לינוקס [תנועת הקוד הפתוח – ע”ק]”.

“הרבה אנשים התחילו להשתמש בתוכנות שלנו בלי לדעת את האידיאולוגיה מאחוריהן. היה לזה צד חיובי – יותר אנשים תרמו לפיתוח. אבל המודעות לנושא החופש בקהילה שלנו ירדה”.

“תנועת הקוד הפתוח טוענת שצריך לתמוך בה כי היא מפתחת תוכנה טובה, במובן הטכני הצר של המילה. הם מחלישים את ההגנה על החופש שלנו. אסור להוריד את הקרדיט למי שהביא את האידיאולוגיה, ולתת את כל הקרדיט למי שעשה את אחד המרכיבים החשובים בסוף התהליך”.

“כל החברות שמשווקות את גנו/לינוקס קוראות לה לינוקס, ומצרפות לה תוכנות לא-חופשיות. למרות שהן משווקות את גנו/לינוקס, הן פועלות נגד החופש שלנו. אסור לנו לזנוח את האידיאולוגיה ולהתרכז בפופולריות של תוכנה מסוימת”, אמר בכוונו ללינוקס. “הגדלת הפופולריות על ידי הוספת תוכנות לא-חופשיות פוגעת במטרה הסופית”.

“פרסומים מכובדים כתבו שאני ייסדתי את תנועת הקוד הפתוח, שזה כמו להגיד שבן-גוריון ייסד את הליכוד. אם היינו חיים בעולם בו החירות לא מאויימת, זה לא היה חשוב. אבל תנועת התוכנה החופשית עומדת בפני מכשולים רבים. פעם לא היינו בטוחים שנמצא די אנשים לכתוב את התוכנות שאנחנו צריכים. היום אנחנו תוהים אם יותר לנו לכתוב אותן”.

“דיברתי על זה עם ליינוס [טורבלדס, מייסד לינוקס – ע”ק] הרבה פעמים. ליינוס לחלוטין לא מסכים איתנו. הוא לא אדם שאוהב לחשוב על שאלות פוליטיות במונחים פוליטיים”.

עם זאת, סטולמן לא מוכן לוותר על לינוקס במשוואה הזאת. כשנשאל מדוע אינו משמיט את המילה “לינוקס” משמה של מערכת ההפעלה, השיב: “להוריד את הקרדיט לליינוס לא יהיה הוגן. אני לא רוצה לרדת לרמה הזאת”.

אבל זה יהיה יותר אפקטיבי.
“לא אכפת לי, לעזאזל! אני רוצה לעשות מה שנכון”.

הלו, תפסיק לירוק לבאר!

“יש חברות שגובות מכם כסף על הזכות לדווח להן על באגים. ואז הן אומרות: ‘קנה את השדרוג בעוד שישה חודשים, ותראה אם תיקנּו את הבאג, ואיזה באגים חדשים שמנו שם’. כשהוצאתי את emacs, מישהו כתב לי שהוא תיקן באג, ושלח את התיקון. ואחר כך מישהו כתב שהיה חסר לו משהו, אז הוא פיתח את זה ושלח לי את הפיתוח. ופתאום הגיע עוד תיקון, ועוד אחד, ועוד אחד, והייתי מוצף בתיקונים, עד שלהשתמש בעזרה הזאת הפך לעבודה קשה. למיקרוסופט אין את הבעיה הזאת”.

אבל יש לה בעיה אחרת, שנקראת מחשוב אמין (סטולמן קורא לזה “מחשוב בוגדני”), שלדבריו “מוודא שהמחשב שלך לא יציית לך, אלא לחברה [שמייצרת אותו – ע”ק], ולצערי IBM שותפה לזה. אנחנו נצטרך להתאגד בקהילה, במיליונים, ולהתנגד למחשוב בוגדני”. אאוץ’. יריקה ישר לתוך הבאר.

אנשי IBM, שישבו בקידמת האולם, התפתלו במושביהם והסתכלו בעצבנות בולטת על השעון, בתקווה שהזמן האוזל יציל אותם מהשפלה פומבית, ועוד כזו ששילמו עליה ממיטב כספם. אבל עוד לא נולד המניאק שיעצור את סטולמן: הוא סיפר על גירסה חופשית של BIOS, שמישהו בנה מלינוקס, ועל סירובה של IBM לספק מידע הנחוץ להטמעתו ב-T21, הלפטופ מתוצרתה בו משתמש סטולמן. במחלקת הלינוקס של החברה אמרו לו שאין אפשרות לחשוף את המידע, מסיבות של אבטחה. “איזו בעיית אבטחה יש, אם אני רוצה להתקין לעצמי BIOS על המחשב שלי?”

בהמשך, אמרו לו שם, הדגם הזה יותאם ליוזמת המחשוב האמין, ולכן הם לא רוצים לתת ללקוחות להתעסק עם ה-BIOS. “המחשב הבא שלי לא יהיה T21, אלא מחשב אחר שיאפשר לי להתקין עליו את ה-BIOS החופשי”, ירק שנית בבאר, ואז, לסיום ההרצאה, התפנה לירוק ישר בפרצופה של IBM, כשלעג לקמפיין שלה: “זה לא ‘Peace, Love and Linux‘, זה גנו, וזה להילחם על החופש שלכם”. למזלם של המארגנים, חדר האוכל עמד להיסגר, והם ניצלו זאת לדלג על שלב השאלות מהקהל, ושלחו את כולם לארוחת הצהריים.

צריך לתכנת קאזאה חופשית

סטולמן טוען שהאידיאולוגיה שלו חלה על תוכנות משום שהן קלות להעתקה, לעומת חפצים מוחשיים – כי “אין מכונה שמעתיקה כיסאות, אין מכונה שמעתיקה סנדוויצ’ים או מכונית”.

האם העובדה שקל להעתיק תוכנות מצדיקה את אידיאולוגית התוכנה החופשית?
“זה מה שהופך את זה לשאלה משמעותית. ב-1900, יכולת לשאול ‘האם מותר לאנשים להעתיק ספרים?’ והיה מותר אז בארה”ב, אבל היה כל כך קשה – למעשה היית צריך לשבת עם עט ולהעתיק. אז השאלה לא היתה רלוונטית. היכולת להעתיק הופכת את השאלה לרלוונטית”.

“תוכנה היא יצירה שימושית כמו מתכונים, וטבחים מחליפים ביניהם מתכונים. החופש הזה משמש את הטבחים. יש יצירות פונקציונליות אחרות – למשל, אינציקלופדיות ומילונים – כולן צריכות להיות חופשיות. הסוגיה זהה לכל אלה, כי הן יצירות פונקציונליות”.

“אבל הטיעונים לא זהים עבור יצירות שמשמשות למטרות אחרות. יש עבודות שמייצגות מה אנשים רואים, חושבים, רוצים – ספרי זכרונות, מחקרים מדעיים. אלה מציינים את המחשבות של אנשים מסויימים. גירסה ששונתה לא מייצגת אותם נכונה. ברוב המקרים, צריך לתת לאנשים לעשות העתקים זהים למטרות לא מסחריות. בעבודות אמנות או בידור, המטרה היא חווית השימוש, ובאלה שאלת השינוי קשה. אני לא מחלק את העבודות לפי מדיום, אלא לפי השימוש בהן”.

אם כך, מה דעתך על תוכנות החלפת קבצים כמו קאזאה?
“צריכות להיות תוכנות שיעזרו לנו לעשות את זה. אנחנו צריכים ליצור תוכנות חופשיות שיעשו את כל הדברים הללו”.

ומה אם מישהו היה יוצר תוכנה חופשית למטרה שלילית, כמו הפצת ספאם?
“אני חושב שספאם זה דבר רע, לכן יצירת תוכנת ספאם היא רעה, חופשית או לא. זו לא הסוגיה האתית היחידה בעולם. אנשים חושבים שבגלל שאני ממקד את העבודה שלי בזה, זה יהיה העקרון החשוב לי ביותר. זה די טפשי לחשוב שזה יותר חשוב, למשל, מחופש העיתונות או ממניעת שליטת העסקים בחיינו”.

איך זה שכוכב אחד לבד

במהלך ביקורו, סטולמן לא הפסיק להזכיר לסובבים אותו שהאידיאולוגיה היא מקום מאוד בודד לחיות בו. סטולמן, גיק עד לשד עצמותיו, החליט שהמקום הטוב ביותר לפרסם בו מודעת הכרויות הוא האתר הפרטי שלו. “אני גבר לבן, אתאיסט, בן 49, ידוע כאינטליגנטי, עם עניין בלתי רגיל בפוליטיקה, מדע, מוזיקה וריקוד. הייתי רוצה לפגוש אישה עם מגוון תחומי עניין, סקרנית בקשר לעולם, שמרגישה בנוח להגיד מה היא אוהבת ומה לא”, כתב שם. “ילדי בן ה-19, תנועת התוכנה החופשית, ממלא את רוב חיי, ולא משאיר מקום לילדים נוספים, אבל עדיין יש לי מקום לאהוב אהובה. אני מבלה הרבה מזמני בנסיעות למטרת הרצאות […] היה נחמד אם היית פנויה לטייל איתי חלק מהזמן”.

ב”הארץ” נכתב שאתה גר במשרדי התנועה, והכתב תהה אם יש לך מקום לאהובה בחייך.
“אני לא גר שם – שכרתי חדר בקיימברידג’, אבל לא יוצא לי להיות שם הרבה”.

הביקור הנוכחי הוא השני שלו בארץ. “היה בסדר מאז שהגעתי, אבל להגיע היה נורא, ועדיין לא ראיתי את המזוודה שלי. הבעיה בלטייל הרבה היא שקשה לי לבסס מערכת יחסים עם מישהי. לא משנה איפה היא תהיה, אני לא אהיה שם הרבה זמן”.

אבל יותר קל לך להכיר נשים, כי אתה מפורסם.
“אני מפורסם אבל לא עשיר. רוב האנשים המפורסמים הם עשירים, או יהיו עשירים”.

תשקול לעבור לארץ, אם זה ילך עם אחת מהנשים ששלחו לך אימייל?
סטולמן המום מהשאלה, אולי נבוך. עדת המעריצים מנסה לחלץ אותו מציפורניו של העיתונאי החצוף, אבל הוא מתעשת ועונה: “לפני הדייט, זה בטח מוקדם להחליט. אני לא יודע, אני יותר ויותר לא מרוצה מהחתירה נגד דמוקרטיה בארה”ב על ידי הנשיא הלא-נבחר שלנו. אבל גם בישראל יש את זה, והכל כמובן נובע מהכיבוש”.

אתה מוכן לחתום לי על התג של הכנס?
“כן, אבל אל תספר לאף אחד פה, כי אז אני אשב כל היום לחתום”.

כמו כוכב רוק.
“אם הייתי כוכב רוק, לפחות היו נשים. נהייתי מפורסם בתחום שרובו גברי”.

________________
הפוסט התפרסם במקור באתר נענע ב-10.1.2005

2 במאי, 2011 | בנושאים 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית 

תגובות

7 תגובות לפוסט “ריצ’רד סטולמן מדבר חופשי”

  1. Kipod on 2 במאי, 2011 17:43

    רק למידה והוא קורא את זה: לינוקס.
    לינוקס לינוקס? לינוקס… לינוקס לינוקס.

  2. יובל on 2 במאי, 2011 19:05

    ״הנשיא הלא נבחר״? אחרי 2004??

  3. עידו קינן on 2 במאי, 2011 19:26

    אם קראת את כל הטקסט, ודאי הבנת שמדובר במה שהיו מכנים פעם “טיפוס”.

  4. ריצ’רד סטולמן מגיע להרצות בישראל : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 2 במאי, 2011 20:06

    […] מן הארכיון: ראיון עם ריצ’רד סטולמן (2005) […]

  5. יובל on 2 במאי, 2011 22:41

    אם קראת את התגובות לסטטוס הזה שלך בפרצופספר, היית יודע שקראתי את כל הטקסט :)

  6. gnux on 3 במאי, 2011 02:08

    לא אומרים פרצופספר. אומרים קלסתרומן.

    מעניין מה הוא יגיד עכשיו, אחרי כל האפל-יזציה של חיינו והבום הגדול של הסלולריים העאלק-חכמים. הכי רחוק מתוכנה חופשית – או אפילו תוכן חופשי – שאפשר

  7. יובל on 3 במאי, 2011 14:25

    אני לא מצליח לקרוא באייפון את מה שהבחור הקודם כתב, מישהו יכול לחזור על זה אולי?

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.