ישראבלוג בן 10

פוסט של יריב חבוט

ההתחלה

ישרא-בלוג התחיל כתרגיל בתכנות. הייתי צריך אז ללמוד כמה דברים בבניית אתרים שעדיין לא הכרתי. אני לומד דרך פרויקטים, אז חשבתי לעצמי מה אני יכול לבנות, מה עוד חסר. נתקלתי בבלוג של בחורה ישראלית שכתבה באנגלית וחשבתי שפלטפורמה שתשמש לכתיבת בלוגים בעברית יכולה להיות רעיון טוב. לא הייתי צריך להתלבט הרבה לגבי השם. ישרא-בלוג נראה לי כמו השם המתבקש לאתר בלוגים ישראלי. אחרי שהיה לי שם ביד, יכולתי לגשת לפיתוח. חודשיים-שלושה של עבודה ואתר עלה לאוויר.

לא היה לי מושג איך יראה האתר, כמה אנשים יצטרפו או אלו קהילות ייבנו שם. התחלתי מאוד בקטן, ישרא היה בסה”כ תיקיה באתר אחר שהיה לי אז, לקח כמה חודשים עד שהעברתי אותו לדומיין israblog.co.il. חשבתי שאנשים בגילי בערך (הייתי אז בן 28) ירצו לכתוב בלוגים, כי זה היה הגיל פחות או יותר של הבלוגרים המעטים שהיו אז ברשת. לא חשבתי שבני הנוער ימלאו את האתר ולא יכולתי לדמיין את השימושים השונים שאנשים יעשו בבלוגים, אם אלה ערים וירטואליות, בלוגי פימו או בלוגי הערצה לאמנים.

 

הגדילה

האתר תפס אחרי שנה. אנשים שמעו על האתר מאנשים אחרים, כעבור שנה בערך התחילו גם לכתוב עליו בתקשורת ואז בא קהל גדול.

זו תחושה מדהימה לבנות משהו  אישי וקטן ולראות אותו גדל למימדים כאלה. היו לי פרויקטים לפני ישרא ואחריו ואף אחד מהם לא תפס כמוהו. זה מאוד נעים לראות מאות אלפי אנשים משתמשים במוצר שפיתחתי בעצמי בלילות, כפרויקט של בן אדם אחד. במשך השנים הצטרפו אליי המתנדבים שדאגו לחלק ניכר מהתקשורת מול המשתמשים, כמו הפורום והשאלונים והנושא החם, אבל הפרויקט ישב בעיקר על הכתפיים שלי. וזה כיף לראות את היצירה שלי חיה ונושמת. 

בגלל שמדובר בבלוגים, ביומנים אישיים, אנשים מאוד מעורבים בזה, הבלוגים מהווים חלק מאוד משמעותי בחיים שלהם. כשהייתי רואה אנשים מרפרשים בלי הרף את דף הסטטיסטיקות שלהם או כשהכרתי זוגות שהתחברו דרך האתר, אז הבנתי את האימפקט ואמרתי לעצמי “וואו, יצרתי פה משהו משמעותי”.

הפרידה

עם השנים ישרא התחיל לתפוס יותר מהזמן שלי והרגשתי צורך להמשיך הלאה. עזבתי באותו זמן את העבודה שלי כדי שאוכל לפתח פרויקטים חדשים, וזמן קצר אחר-כך, כשהציעו לקנות ממני את האתר (2006), זה נשמע לי מתאים וחתמתי על החוזה.

הפרידה מישרא הייתה תהליך ארוך, עבדתי בנענע בשנה שאחרי המכירה ועשינו תהליך הדרגתי של חלוקת התפקידים בתוך נענע והעברת האחריות. אני לא כל כך זוכר את היום שאחרי, אם הייתה הקלה או עצבות. אני מניח שפשוט נהניתי מהשקט.

החיים אחרי

אחרי ישרא-בלוג התעסקתי בעיקר בפיתוח אפליקציות לפייסבוק. אחרי זה הייתי שנתיים בסטארט אפ Sense of Fashion. בשנה האחרונה אני עובד על פרויקטים חדשים, כמו האתר Going Out שמהווה אינדקס של הופעות מוזיקה ומסיבות בישראל.

במבט לאחור

כשאני מביט לאחור על התקופה המרתקת בישרא-בלוג אני יכול לומר שלמדתי הרבה על ניהול אתר וקהילה, כמה חשוב לערב את המשתמשים בפיתוח של האתר. במהלך השנים היו למשתמשים הרבה רעיונות טובים לגבי פיצ’רים או דברים אחרים שאפשר לעשות באתר. הייתי קשוב, אבל המשאבים שלי היו מוגבלים מכדי ליישם את כולם.

קצת חבל לי שלא חשבתי מספיק עסקית ולא מצאתי דרך להכניס מספיק כסף כדי להעסיק אנשים שיעזרו. בלי חשיבה עסקית מהרגע הראשון, קשה להחזיק אתר גדול.

נתקלתי גם בלא מעט רוע אנושי, אבל צריך לקחת את זה בחשבון. כשנותנים לאנשים כלי חופשי לעשות ככל שעולה על רוחם, יש שינצלו זאת לרעה.

למדתי שחשוב לפתח מהר ושמשתמשים יהיו סלחניים כלפי באגים כל עוד הם מרגישים שהמוצר מתפתח. למדתי להאציל סמכויות ולהעביר לאנשים אחרים את האחריות על דברים שאני חלש בהם.

חוץ מזה, לקחתי איתי מישרא הרבה חברים. בלי להיכנס למספרים, רוב האנשים שקרובים אליי היום הם אנשים שהכרתי בתוך ישרא-בלוג או סביבו. הרווחתי. מחוץ למעגל הקרובים, יש הרבה אנשים שאני מכיר בעולם הסטארט-אפים והווב הישראלי שמכירים אותי מהאתר, וזו תמיד נקודת פתיחה טובה ונעימה לשיחה.

אם לציין איזו אנקדוטה שזכורה לי מהתקופה שלי בישרא, אני זוכר עכשיו במיוחד את הבחור שכתב לי את כל סיפור הסכסוך שלו עם החברה שלו וחתם ב”אני בטוח שאתה מבין מה אני מבקש ממך”. כשעניתי לו שאני דווקא לא מבין, הוא כתב שהחברה שלו גם בלוגרית והם מאוד מעריכים אותי, לכן הוא בטוח שהיא תקשיב לי, אם אדבר איתה בשמו…

במבט לעתיד

אני מאחל לישרא שיהיה לו עתיד ארוך. קראתי כמה התבטאויות בשנים האחרונות בנוסח “הבלוגים לאן” ואני חושב שב-2011 יש מקום לבלוגים, לטקסטים ארוכים יותר מ-140 תווים. אני שמח לראות שהפעילות באתר ממשיכה. אני רואה שיותר ויותר אנשים כותבים בשמם האמיתי, כך יוצא שהאתר מתעדכן עם הטרנדים ברשת. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ופשוט להודות לבלוגרים כאן על שהם כאן ועל החוויות המשותפות שהיו לנו בעשור הזה.

עוד בנושא:
נענע קונה את ישראבלוג
יריב חבוט מראיין את עצמו על מכירת ישראבלוג לנענע
יר’ב חב1ט, מייסT ישרXבלוג, מסרב להתנ3ל על ה9קאצ!ת

________________________
יריב חבוט יריב חבוט הוא מייסד ישרא-בלוג. הפוסט התפרסם במקור בבלוג של ישרא-בלוג

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

3 תגובות לפוסט “ישראבלוג בן 10”

  1. דובי on 25 באוגוסט, 2011 16:02

    זכרון אישי: בשלב די מוקדם של קיום ישראבלוג – אחרי המעבר לדומיין משלו אבל לפני הפריצה הגדולה – פתחתי בלוג בישרא. היה לי כבר בלוג באנגלית בלייבג’ורנל וחשבתי לנסות לכתוב בעברית. אבל רציתי להשאר בעילום שם. אז כתבתי פוסט ראשון שמספר עלי בלי להגיד מי אני, אבל זה הספיק ליריב, שהכיר אותי מאולטינט, לזהות אותי. הוא כתב תגובה, התגובה הראשונה לפוסט הראשון, שהייתה פחות או יותר “הי דובי, מגניב שאתה פה”.
    הדבר הבא שעשיתי היה למחוק את הבלוג כולו.

    אפרופו ניהול אתר וקהילה…

    לקח לי משהו כמו שלוש שנים לחזור לישרא שוב, אז הרמתי את “משמר הכנסת”, שעבר לבלוגלי כעבור מספר חודשים. אני חייב להודות שהמעבר לבלוגלי ולמערכת של וורדפרס הוא מה שעשה לי חשק להתחיל לכתוב בלוג אישי בעברית – איכשהו משהו בישרא לא עשה לי את זה כל כך. אולי זה הקהילה שהתגבשה שם, או משהו באסתטיקה של האתר. לא משנה.

    מזל טוב לישראבלוג, ובהצלחה ליריב!

  2. שחר שמש on 25 באוגוסט, 2011 21:36

    אני זוכר בעיקר את חורי האבטחה… :-)

    כשעזבתי את ישראבלוג לטובת אתר משלי, שאלתי את יריב אם הוא נושם לרווחה שאני עוזב. הוא טען שלא.

    אבל האמת היא שקצת חבל לי. היה לי שם בלוג שכתבתי בזמן שהייתי בטיפולים לסרטן, ואיבדתי את הגיבוי שלו. ישראבלוג מוחק כל בלוג שלא מעודכן תקופה, לא משנה כמה פוסטים היו בו וכמה אנשים קראו והגיבו בו. ראוי לציון הבלוג של מרגי, שפשוט נמחק מהרשת (כמו הנוכחות שלה) על מאות הפוסטים שבו ועשרות אלפי התגובות. קצת חבל לי שלא היה כבוד לשימור לצורך היסטוריה.

    לפחות את הבלוג הראשי שלי העברתי עם היסטוריה, גם אם הייתי צריך לכתוב בעצמי את הקוד שמסוגל לעשות את זה.

    שחר

  3. meijin on 29 באוגוסט, 2011 21:51

    את release fast, release soon הבינו כבר מזמן. על זה נבנה לינוקס.

פרסום תגובה