כבוד לאומי/התקף פסיכוטי

פוסט של אורן פרסיקו
העין השביעית

הכותרות הראשיות בכל עיתוני הבוקר, למעט “הארץ”, מוקדשות ליחסי טורקיה-ישראל. אתמול, בנמל התעופה של איסטנבול, הועברו במשך כשעתיים כמה עשרות ישראלים בדיקות ביטחון מקיפות ופולשניות, וכמה מעיתוני הבוקר צווחים על כך בקולי קולות.

בראש שורת הצווחנים ניצב “ישראל היום”, שכותרתו הראשית קוראת “אקספרס של השפלות”. בסרט “אקספרס של חצות”, נזכיר, מתוארת מסכת הייסורים של אמריקאי שנתפס בטורקיה בניסיון להבריח סמים. הוא מושלך לכלא שבו הסוהרים נוהגים לאנוס דרך קבע את האסירים. על-פי הדיווח ב”ישראל היום” [אילן גטניו ושלמה צזנה], עשרות הישראלים שהושפלו אתמול בנמל התעופה הטורקי נדרשו, בין היתר, להיפרד לזמן מה מדרכוניהם, לעמוד בקבוצה נפרדת, לענות על שאלות ולעבור בדיקה גופנית. מכמה מהם דרשו הטורקים להתפשט.

הסגנון הקלישאתי-אסוציאטיבי-מתלהם מחלחל מהכותרת הראשית של “ישראל היום” אל הכפולה הפותחת, שלרוחבה מתנוססת הכותרת “להשפיל ישראלי ולנוח”. הצעה לכותרת מחר: “הלחמעג’ון המג’נון”.

כתבי העיתון מצטטים דברים שאמרה הנוסעת רבקה ברוך בשיחה עם ערוץ 10: “שמו אותנו בחדר חשוך, חלק מהנוסעים נדרשו להתפשט. אותי בדקו אפילו בחגורה של המכנסיים. מה אני אגיד? דבר לא נורמלי. מפחיד”. העובדה כי פלח נכבד מהאוכלוסייה המבקרת בישראל ויוצאת מנתב”ג עובר דרך קבע הליך בדיקה דומה נדחקת אחר כבוד אל התת-מודע. טענות של טורקים בדבר מקרה ספציפי של בדיקות פולשניות ומשפילות בנתב”ג, שאירע יום לפני הבדיקות בטורקיה, מוזכרות בחלקו האחרון של הדיווח בכפולה הפותחת, אך לא בכותרת, בכותרת המשנה או בלידים. בכל זאת, טורקים. כולם נראים כמו טרוריסטים.

בכפולה הפותחת מתפרסם מאמר מאת בועז ביסמוט, עורך חדשות החוץ בעיתון, המסביר מדוע נכונה היתה ההחלטה של ישראל לא להתנצל על הרג אזרחים טורקים על סיפון המאבי-מרמרה (ביסמוט אינו מזכיר במאמרו את נסיבות דרישתם של הטורקים להתנצלות).

“לאלה הסבורים כי ישראל היתה צריכה להתנצל גם על חשבון נטילת סיכון”, הוא כותב, “צריך להזכיר שקיים גם מושג כזה שנקרא כבוד לאומי. במזרח התיכון יש לו משמעות מיוחדת”. לפי ביסמוט, “אלה שקראו להתנצלות של ישראל כנראה לא קוראים נכון את המפה האזורית. מה לעשות, הזמנים אינם טובים”. במלים אחרות, לא עוד “וילה בג’ונגל”, כי אם “ג’ונגל בג’ונגל”.

לצד מאמרו של ביסמוט מתפרסם מאמר מאת דן מרגלית. “רג’פ טאיפ ארדואן החליט לכבוש מעמד בכורה בעולם הערבי על גבם של היהודים. אנטישמיות קלאסית”, מבאר מרגלית את מצב העניינים באזורנו. משפט זה מופיע גם בשער העיתון, כחלק מתמצית טורו, תחת הכותרת “אנטישמיות קלאסית”.

בהמשך הטור משווה מרגלית בין הקוראים כיום לפיוס עם טורקיה ובין יהודים קומוניסטים ובונדיסטים שהתנגדו לציונות וניסו להשתלב במדינות שבהן חיו. במשתמע, מרגלית משווה בין ארדואן ובין שני הרוצחים הגדולים של המאה העשרים – היטלר וסטלין.

כמו ביסמוט, גם מרגלית בדעה שהזמנים אינם טובים. הנה, לפי מרגלית, תמצית מציאות חיינו: “האזור אחוז התקף פסיכוטי של מחלת הנפש האנטישמית, מחלה כרונית שאין לה מרפא. כל שניתן לעשות הוא להוריד את גובה הלהבות ולשכך את הטירוף לתקופות ממושכות”.

מוזר שהטור של מרגלית, והעיתון שבו הוא מתפרסם, אינם נענים להמלצתו להוריד את גובה הלהבות ולשכך את הטירוף. ההפך הוא הנכון. מרגלית והעיתון מלהיטים עוד יותר את המצב, במה שנראה כניסיון לרכוב על הטירוף. עד לאן? מה שיותר רחוק, אולי עד הבחירות הבאות.

כמו ערבים

הכותרת הראשית של “ידיעות אחרונות” – “הטורקים חיפשו חיילים קרביים” – נראית במבט ראשון רצינית יותר מזו של “ישראל היום”. עיון בידיעה המתפרסמת בכפולה הפותחת של העיתון [איתמר אייכנר, בנימין טוביאס, ליאור אל-חי ודוד רגב] מגלה כי היא מתבססת על כרעי תרנגולת.

דליה קליגר, אחת מהנוסעים שנבדקו בקפידה יתרה אתמול בטורקיה, מצוטטת בפתח הידיעה כאומרת: “הטורקים לקחו הצדה גברים צעירים ושאלו אותם איפה שירתו בצבא. הרושם שלנו היה שהם מחפשים חיילים קרביים או כאלה שקשורים להשתלטות על המרמרה”. על בסיס רושם זה, של אחת הנוסעות, ללא כל ביסוס נוסף נראה לעין, נוסחה והודפסה כותרת ראשית שקוראיה מוזמנים לדמיין תסריטי אימים על אודות חיילים קרביים שמופרדים בסלקציה מיתר הנוסעים הישראלים ומושלכים לכלא טורקי (וכל מי שראה את “אקספרס של חצות” יודע מה הולך שם).

דמיינו עיתון במדינה זרה שהופך שאלה בסיסית בתחקור היומיומי של גורמי הביטחון בנתב”ג לכותרת ראשית דומה ותבינו עד כמה העיתונות כאן היסטרית במאמציה לשמור על הכבוד הלאומי. ידיעה נפרדת [איתמר אייכנר ובנימין טוביאס] מוקדשת לטענות נוסעים טורקים על מסע השפלה שעברו קודם לכן בנתב”ג.

עוד בכפולה הפותחת של “ידיעות אחרונות”, דיווח מאת תלם יהב, שליח העיתון ואתר ynet לטורקיה, שנחת שם אתמול, ניסה להתסיס את האווירה, אך התקבל באדישות. “למרות אינספור נסיונות קנטור מצדי לקצין ביקורת הגבולות, הוא הביט בי במבט עייף והחתים לי את הדרכון ושיחרר אותי לדרכי”, כותב יהב. למרות קבלת הפנים המשעממת, כותרת מודגשת בשער “ידיעות אחרונות” – שחור על גבי צהוב – מספרת על “הישראלי היחיד בביקורת הדרכונים באיסטנבול”.

הטון ששולט במאמרי הפרשנות של “ישראל היום” על טורקיה צץ גם ברשימה ב”ידיעות” מאת רז שכניק, המתפרסמת במוסף “24 שעות”, כחלק ממדור “ראש בראש” (חנוך דאום מציע הבוקר את העמדה ההפוכה). שכניק מסביר מדוע על אזרחי ישראל להחרים את טורקיה וכותב כך: “אני מכיר את התשובות שלכם, אנשי הדילים. אוהב במיוחד את ההסבר שלפיו ‘הטורקי ברחוב לא אשם שהממשלה שלו כזו ואנחנו לא צריכים להעניש אותו'”. שכניק מציג שלוש תשובות לטיעון זה. אפשר להסתפק בראשונה כדי להבין עד לאן הידרדר השיח הציבורי בישראל – “לא בטוח שאותו טורקי קטן לא אשם”.

בעיתון “מעריב” מתייחסים לקוראיהם, ולמשבר עם טורקיה, ביתר רצינות. הכותרת הראשית מתעלמת מהאירוע בנמל התעופה של איסטנבול ומתמקדת ביחסים בין שתי המדינות: “טורקיה קיבלה החלטה אסטרטגית להתנתק מישראל”, מצוטט “גורם בכיר מתוך דיוני השמינייה”. בכפולה הפותחת מביא בן כספית ציטוטים ארוכים מפי אותו “גורם בכיר”, המסביר מדוע טורקיה נקלעה למצב ביש בזירה הבינלאומית ונכון היה לא להתנצל “על תוקפנות שננקטה נגדה”.

מנגד מצטט כספית גורם עלום אחר, התומך בהתנצלות ולועג למלחמת הכבוד של ישראל (ולכל הערבים באשר הם). “באמת כל הכבוד”, אומר אותו אדם, “סוף-סוף נטמענו במזרח התיכון, הפכנו לערבים, פתאום מדיניות החוץ הישראלית מתבססת על כבוד. לפי זה, בקרוב נחוקק כאן חוק שמצדיק רצח על כבוד המשפחה”. ידיעה על השפלת הנוסעים הישראלים באיסטנבול מתפרסמת בתחתית עמ’ 3, על פני פחות ממחצית העמוד.

עיתון “הארץ” דוחק כותרת על היחסים עם טורקיה אל מתחת לקפל עמוד השער, ומכל מקום מתרכז בזירה המדינית ולא במלחמת הכבוד על חשבון האזרחים. “טורקיה גירשה את חברי הסגל הדיפלומטי הישראלי הבכיר”, מדווחים ברק רביד, זהר בלומנקרנץ ורויטל חובל. מסע ההשפלות בן השעתיים של הנוסעים הישראלים מוזכר בשער רק בגוף הידיעה, אם כי מדווח בהרחבה.

________________________
אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת “העין השביעית”, שם התפרסם הטקסט במקור ב-6.9.2011 כחלק מסקירת העיתונות היומית

7 בספטמבר, 2011 | בנושאים 404, עיתונות ותקשורת 

תגובות

2 תגובות לפוסט “כבוד לאומי/התקף פסיכוטי”

  1. יונית on 7 בספטמבר, 2011 07:36

    צריך לאסור פוסטים של למעלה מ-10 שורות

  2. אריאל on 7 בספטמבר, 2011 23:12

    וצריך לחסום את האינטרנט בפני גולשים שרוצים להכניס את כל השאר לשלולית הרדודה של חייהם.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.