רק גברים מפלים נשים, קובע התמ”ת
משרד התמ”ת מזהיר מפני הפליה במודעות דרושים בין נשים לגברים במודעה שמפלה בין נשים לגברים, כי החוק לא אוסר להפלות בין נשים לגברים במודעות שמיועדות להזכיר שאסור להפלות בין נשים לגברים
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעבידים להפלות עובדים. החוק מפרט שורה ארוכה של קריטריונים שלפיהם אסור להפלות, שהראשון שבהם הוא מין העובד. סעיף 8 בחוק קובע כי גם נוסח מודעות הדרושים צריך להיות שוויוני, ואוסר לפרסם מודעות שמשתמשות בלשון זכר או נקבה בלבד: אסור “דרושה מלצרית” ואסור “דרוש נהג”. אלו מודעות אסורות, והמעסיקים נדרשים לתפלצת הלוכסן “דרוש/ה מלגזנ/ית” או להערה “המודעה מנוסחת בלשון זכר אך מיועדת לשני המינים”.
באחרונה פרסם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית, מודעה שמזכירה למעסיקים שאסור להם לפרסם מודעות שמפלות נגד נשים ומגזרים אחרים. החל מאחד בספטמבר, נכתב שם, נערך המשרד “לפתוח הליכים פליליים לפי סעיף 8 גם כנגד מפרסם המודעה, בכל אמצעי הפרסום”. מעניין אם המשרד יפתח בהליכים נגד עצמו: כותרת המודעה זועקת “מפרסם יקר! אל תהיה עבריין”. ומה עם מפרסמת? המשרד לא פונה אליה, גם לא בגוף המודעה. “אולי ההנחה היא שבעלי העסקים הם חייבים להיות גברים”, כותב לנו יניב אוחנה, שהבחין באירוניה. ואולי המשרד מנסה לומר שרק זכרים מפלים בין עובדים?
מעניין לגלות שגם החוק עצמו, שנחקק ב-1988, מנוסח בלשון זכר – “לא יפלה מעביד”, “מעביד או הזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה”. המחוקק (ושמא עלי לכתוב “המחוקק/ת”?) והמשרד האמון על אכיפת החוק דורשים מהציבור לקיים חוק שהם עצמם לא מצייתים לו.
תגובת משרד התמ”ת: “חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מתייחס לפרסום הצעות עבודה באופן מפלה כפרסום שעלול להוביל לחקירה פלילית. ואולם, החוק אינו מתייחס לפרסום מודעות שמטרתן הגברת מודעות לאיסור פרסום מפלה”.
• עוד בנושא: המשרה מיועדת לנשים ולגברים כאחד
____________________
התפרסם במקור ב”מוסף הארץ”, 16.9.2011
מתישהו לפני שנים רבות באוניברסיטה מישהו תלה מודעה שמחפשת תורמי זרע ומישהו עבר עליה בעט וסימן: תורמי/ות.
הנה מודעת דרושים לדוגמנ/ית הריון.
אין בעייה עם הפנייה של משרד התמ”ת ואין גם בעייה עם מודעות שפונות בלשון זכר לגיוס “מזכירים” או “נהגים”.
זו טבעה של השפה העברית ואין כאן אפלייה.
החוק אוסר על אפלייה בקבלה לעבודה. מי שכותב “דרושים/ות נהגים/ות מניקים/ות” סתם מכסתח את עצמו במקום שאין צורך.
ואם כבר ניטפוק – מהאחד בספטמבר ולא מהראשון בספטמבר.
לול!
הסיבה שהמודעה פונה למפרסמים בלבד ולא למפרסמות היא בגלל שידוע לכולם שהנשים במטבח ואילו הגברים הם המעבידים והמפרסמים.
מה שמפריע לי זה שבעברית אפשר להתגבר על הבעיה די בקלות: שימוש בלשון רבים. זה לא הכי אישי, אבל עדיף על פני פספוס מחצית מהאוכלוסיה.
ואני שואל:
“משרד התעשייה המסחר והתעסוקה”, בלי פסיק?
“הראשון בספטמבר”?
“מהם עולה” (שמהם)?
“עבירה”? (צ”ל כמו בעֵרה, דלֵקה, גנֵבה)
מוסדות המדינה מחויבים להישמע להוראות המוסדות האחרים, ובהם – האקדמיה. נאה דורש? נאה דורס.
עידוק,
עם כל ההערכה והכבוד, זה מאמר חלש ולא לעניין.
אפילו לקוראי הארץ יהיה ברור מיד שאין קשר בין תוכן המודעה (איסור אפלייה בפירסום הצעות עבודה), לסוג ההודעה (פרסום חוק והגברת המודעות אליו).
הכתיבה שלך נהדרת, אבל הפוסט\מאמר הנ”ל מביך ולא משקף אותה.
אור ש, אני כופר בהחלטת האקדמיה בעניין התאריך. הראשון בספטמבר זה היום הראשון בספטמבר.
כדרלעומר, אם משרד התמ”ת רוצה להגביר את המודעות לחוק שאוסר על אפליה מינית במודעות דרושים, מדוע הוא מפלה מינית במודעה שלו? האם זה עניין טכנוקרטי – יש חוק אז נאכוף אותו, אבל רוח החוק לא מעניינת אותנו?
עידוק,
מטרת החוק הינה לאפשר שיוויון הזדמנויות בתעסוקה לגברים ונשים כאחד. רוח החוק היא התפיסה שגברים ונשים בעלי זכויות שוות.
אני מתקשה לראות כאן אפליה מכל סוג שהוא ואשמח אם תצביע עליה במדויק, אלא אם לשיטתך פניה לציבור המפרסמים כולו בתור “מפרסם” (אותו גורם המעוניין בפרסום), מפלה את המין הנשי מלהבין את המודעה לאשורה.
לדעתי אין כאן פגיעה בעיקרון שנשים וגברים בעלי מעמד זהה, והמסקנות המובאות בפוסט נראות תלושות מהמציאות בהתאם.
רוח החוק היא שנשים וגברים הם בעלי זכויות שוות, ועל כן הוא אוסר לפסול גבר או אישה למשרה מסוימת על סמך מינם; רוח החוק קובעת גם ששפה יוצרת תודעה, ועל כן הוא אוסר לפנות במודעת דרושים רק לגברים או רק לנשים, ודורש שהמודעה תפנה לשני המינים. זאת במטרה למנוע, למשל, מצב שבו מגייסים רק פקידות ומלגזנים, ולא פקידים ומלגזניות.
הפניה של משרד התמ”ת ל”מפרסם” (והניסוח בחוק של “מעביד”) מכילה הנחה מובלעת שרק גברים הם מעבידים ומפרסמי מודעות דרושים. אם משרד התמ”ת טורח לאכוף לא רק את שיוויון ההזדמנויות בעבודה, אלא גם את הסעיף הספציפי שעוסק במין במודעה, ראוי שהוא ידקדק בזה גם אצלו בבית ויפנה את המודעות לשני המינים.
צר לי עידוק, אבל אני לא מסכים שרוח החוק קובעת או בכלל מתעסקת בשפה יוצרת תודעה.
מטרת החוק היא יצירת שיוויון בפועל, מתוך הכרה שניתן לאייש כל משרה ע”י שני המינים.
ההנחה המובלעת שאתה מדבר עליה תלויה מאוד באיך שאתה אישית קורא את המודעה – לי לדוגמה אין בעיה להניח שהפרסום מתייחס ל”גורם” המפרסם\המעביד ולפיכך הפנייה בלשון זכר תקינה.
קשה עד בלתי אפשרי מבחינתי לראות כאן אפליה מכל סוג שהוא – גם מבחינת רוח החוק שנתונה לפרשנות.
עידו, אני חושב שכדרלעומר הוא טרול. (וגם מלך עילם)
או שהוא באמת מתקשה ולכן מקומו בכיתה קטנה.
ואם כבר נטפוק – עדו כותבים בלי י’.
אם כדרלעומר הוא מי שאני חושב שהוא, הוא לא טרול (לא כל בנאדם שמתווכח בנחישות עיקשת הוא טרול).
ואף אחד לא אומר לי איך לכתוב את השם שלי.