גלעד שליט על שער 7 ימים, 15.10.2021
הילה ברגר קיבלה את התמונה הזאת אתמול באימייל, תחת הכותרת “מבט לעתיד: השער של ‘7 ימים’ בעוד עשר שנים”, והיא אומרת: “עדיין לא ראיתי התייחסויות אליו בשום אתר, אני משערת שזה בגלל שחלק עדיין חושבים שמוקדם לצחוק על זה. לעניות דעתי, הבדיחה היא על חשבון התקשורת שעודדה את הפסטיגלעד, ולא על חשבון גלעד שליט עצמו”.
21 באוקטובר, 2011 | בנושאים 404, עיתונות ותקשורת
וידאת שזה יוצא יום שישי?
עד כאן. אני לא עושה תיקונים לעיתונים בדיוניים.
אבל לפחות שיהיה מצחיק.
הבדיחה היא לא על חשבון עדי שרון?
אוייש זה פשוט גועל נפש. שלא לומר ניצול ציני של סיטואציה מאוד רגישה! אתם יודעים טוב מאד שדנה ספקטור מאד רגישה בסוגית השפתיים מאד שלה.
בעיני זה בדיוק חוסר הטעם שלא קיים בממים של ביבי. יש לישראלים נטיה לחטוא בהומור שחור קיצוני. יש לנו יותר בדיחות שואה ויהודונים מכל קהילה אנטישמית שקיימת. אבל יש גבולות שלא ברור לי איך אפשר לחצות בכזו קלות. הילד ישב בבידוד חמש וחצי שנים ובדיחות הדעת הזו היא זלזול בחוויה הקשה כל כך שהוא עבר. זה לא מצחיק, זו לא תוכנית ריאליטי, זה גם לא משנה אם התעללו בו אקסטרא מעבר לעצם הבידוד והכליאה. זה פשוט נורא, ועצוב מאוד. וזה לא הוגן לעשות ממנו צחוק, זו לא חוויה מצחיקה בשום קנה מידה וגם ההשלכות שלה לא מצחיקות בעיני (ואני ממש בונה על כך שבדומה לשבויים קודמים שידעה ארצינו הוא ילמד, יקים משפחה ויחיה חיים מלאים ונהדרים שהשבי הוא רק כתם ישן בעברם).
עצוב לי שככה אנשים צורכים את ההומור שלהם בארץ, אלים והארד קור.
אני לא רוצה להישמע טרחן, אבל צריך לזכור שציניות והומור שחור הם דרך לגיטימית להתמודד עם פחדים, כמו למשל, הפחד להיות כלוא במרתף בעזה במשך למעלה מ-5 שנים.
הסיפור הזה הוא כמובן קודם כל של גלעד שליט ושל משפחתו, ובכל זאת, הציבור הרחב שהשתתף במאבק לשחרורו בצורה כזו או אחרת, זכאי גם הוא למנות קתרזיס קטנות, גם אם הן מוגשות בעטיפה אפלה.