ביבי הוא “יש לי יש לי” מהקומדי סטור

פוסט של יהונתן קלינגר
Intellect or Insanity

יש מבחן למתי בדיחה מתחילה להיות לא מצחיקה; בדרך כלל, אם מדובר בבדיחה פנימית של מספר מצומצם של אנשים, הבדיחה הופכת להיות לא מצחיקה ברגע שהיא עוברת טרנספורמציה שמוציאה ממנה את הנקודה העיקרית. בדיחה, בסופו של דבר, היא מם חי לכל דבר, הבדיחה עוברת מוטציה בכל פעם שהיא מסופרת. התהליך הוא פשוט: לבדיחה יש מספר ונמענים, הנמענים מקשיבים ומעבירים את הסיפור, בדרך כלל עם וריאציה כלשהיא, לציבור. בדיחות וסיפורי עמים עוברים הרבה מאוד שינויים גנטיים עד שהן משתנות וסיפורים מקבלים חייב משל עצמם.

בשנות התשעים של המאה הקודמת שלט צביקה הדר בהומור הישראלי ביד רמה עם תוכנית ה’קומדי סטור‘; בדיחות ה”יש לי יש לי” של אסף אשתר הציגו את הדרך בה גנטיקה הומוריסטית נוצרת: המספר הראשון מספר בדיחה, בדרך כלל בדיחה במשפט אחד אשר אינה מצחיקה במיוחד, אך בנויה על משחק מילים. לאחריו, המספר השני מבצע טרנספורמציה ומשנה את הבדיחה למשחק מילים אחר וכך גם השלישי. המספר הרביעי, מר “יש לי יש לי”, שמרגיש צורך לשתף את חבריו ולהיות גם חלק מהמשחק, לוקח את הבדיחה שלא הבין בה את משחק המילים ויוצר בדיחה אחרת, שאינה מצחיקה.

באותו הרגע, לאחר הבדיחה, הופך ‘יש לי יש לי’ לבדיחה עצמה.

קשה לומר זאת, אבל אמש הראה בנימין נתניהו הפך ל’יש לי יש לי’. לפני כשבוע, לאחר עסקאת גלעד שליט. באותה העסקה, לא הורשו צלמי עיתונות לצלם את רגע שחרורו של שליט, והתמונות סופקו על ידי לשכת העיתונות ועל ידי דובר צה”ל. אחת התמונות, שתעדה את רגע החיבוק בין שליט לאביו, היתה כזו בה צלמו של ראש הממשלה, נתניהו, בלטה למרות היות התמונה אישית. מתוך רצון ללעוג על הבחירה בפרסום תמונה זו החל מם, בדיחה פנימית, בה צלמו של נתניהו צורף לתמונות היסטוריות, משל היה גם שם. תופעת הרשת הזו כנראה לא היתה התופעה הראשונה, כפי שעידו קינן סיכם יפה, אבל היא היתה הראשונה שצברה די תאוצה לצאת מגבולות הקליקה הפנימית של שוכני אינטרנט.

הקליקה הפנימית היא כנראה המספר הראשון בסיפור של ‘יש לי יש לי’; לאחר שהיא פרצה, היא עברה לא מעט וריאציות על ידי ההמון, שהיו המספר השני. האתר Know Your Meme אף יצר דף המאגד את כלל הבדיחות של ‘המספר השני’ כדי לתעד זאת למען ההיסטוריונים העתידיים.

ואז בא המספר השלישי, זה שבא לפני ‘יש לי יש לי’; בזמן שרואינה דפני ליף לחדשות ערוץ 2 על המחאה, בא גזיר קרטון בדמותו של נתניהו והפציע בתוך הפריים:

אחרי הבדיחה השלישית, המיינסטרימית שהופיעה בחדשות המרכזיות במדינה, לא היתה ברירה. הגיע תורו של ‘יש לי יש לי’ להרוס את הבדיחה. אתמול, זה קרה כאשר בנימין נתניהו, מושא הבדיחה בעצמו, החליט להעלות לעמוד הפייסבוק הרשמי שלו את הוריאציה שלו על הבדיחה. נתניהו נחדף לתמונה של נאומו באו”ם ובה הוא אומר “דוגרי, הצחקתם אותי“, כפרפראזה על התבטאותו באו”ם לפלשתינאים “Let’s Talk Dugri”. והבדיחה, כמובן, היא עלינו.

הבדיחה היא עלינו כיוון שאין דרך אחרת לראות זאת מאשר לומר “נתניהו הצליח לקחת בדיחה טובה ולהמאיס אותה על הציבור”. האמת היא שלא רק שהוא המאיס אותה על הציבור, אלא הוא גרם לכך שאף אחד לא יצחק עליו יותר, לא כי הוא קיבל אותה בצורה טובה והומוריסטית אלא כיוון שהתוצר שלו היה כל כך לא מצחיק, שהוא הפך לבדיחה עצמה. אף אחד לא רואה את דוד לוי שהיה מושא של בדיחות רבות בשנות השמונים, עומד ומספר בדיחות דוד לוי, ואף אחד לא ימצא את תושבי העיר חלם מספרים בדיחות על העיר.

אבל נתניהו הוא חלם בעצמו. הבדיחה הלא מצחיקה, שעברה מספיק טרנספורמציות כדי להיות משהו שכל הציבור מכיר, הקשר צפוי, הפכה להיות לעוסה, מיותרת ודומה לממשלת נתניהו.

____________________________________
יהונתן קלינגר הוא עורך דין העוסק בתחום דיני המידע. הפוסט התפרסם במקור בבלוגו, Intellect or Insanity, ברשיון cc-by-sa

תגובות

11 תגובות לפוסט “ביבי הוא “יש לי יש לי” מהקומדי סטור”

  1. א. גיף on 27 באוקטובר, 2011 13:31

    להגנתו של ביבי, הבדיחה כבר התחילה להיות מאוסה ברגע שהופיעה בynet ובערוץ 2 (כמה וכמה פעמים).

    תמיד מעצבן שנציגי העם (כמו ג’ודי ניר מוזס) אומרים שהם אוהבים את הדמויות שלהם בארץ נהדרת. ארץ נהדרת (כמו הביבי-מים) היא סאטירה, והדמויות דווקא אמורות להרגיז את מושא החיקוי ולהוות מחאה על הדרך שלו. זה שהם מקבלים את הבדיחה ואף משתתפים בה מערער את כל מהות הסאטירה.

  2. נפתול on 27 באוקטובר, 2011 16:38

    זאת ראיה מעניינת של הדברים, אבל אני לא חושב שלציבור נמאס כ”כ מהר מהגג הזה

  3. תודעה כוזבת » ארכיון הבלוג » פייר, מגיע לכם! on 27 באוקטובר, 2011 17:21

    […] הבעיה האמיתית בתגובת לשכת נתניהו היא לא כישורי הפוטושופ של מי שייצר אותה, היא גם לא ההתנהגות של נתניהו כטירון רשת, והיא אפילו לא ריקון הבדיחה המקורית מתוכן. […]

  4. אגנוס on 27 באוקטובר, 2011 18:16

    אני חושב שזה בדיוק מה שניסה נתניהו לעשות. להמאיס את הבדיחה.
    מה אתה היית עושה במקומו?

  5. יובל on 27 באוקטובר, 2011 19:01

    כמה אפסיות.
    קשה לפרגן לביבי אפילו על בדיחה מצחיקה? אפשר להתערב שאם זו היתה ציפי לבני היית משתפך כאן על ההומור העצמי הדק והשימוש השנון בסמיכות שני האירועים?
    הרי אם ניקח את המשפט הלפני אחרון שלך ונוסיף לו את “אף אחד לא ימצא יהודים מספרים בדיחות על יהודים” נגלה כמה מגוחך וחסר הגינות אתה.
    תודה שצירפת בזאת עוד שורה למסמך הזה: http://goo.gl/oF5ov

  6. א' on 27 באוקטובר, 2011 20:08

    הסרטון של ביבי-בומב ב-RL, הזה עם דפני ליף והקרטון – זה הדבר הכי מצחיק שראיתי בחיים שלי.

  7. יובל on 28 באוקטובר, 2011 10:11

    ו-“ארץ נהדרת היא סאטירה” הוא אחד הדברים המצחיקים שקראתי בזמן האחרון.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 28 באוקטובר, 2011 13:44

    מעניין אותי אם אתה באמת משוכנע במה שאתה אומר או שהשנאה לרה”מ גבוהה משתוכל לכבוש אותה.

  9. רועי on 28 באוקטובר, 2011 23:14

    יכולת סתם לכתוב שאתה שונא את ביבי.
    לא ממש היית צריך להתאמץ כל כך ולכתוב כזה פוסט מגוחך בשביל זה.

    קצת התביישתי בשבילך.

  10. קש וזפת on 30 באוקטובר, 2011 13:52

    לא אוהד מושבע של ביבי, אבל הפוליטיקאים שלנו כולם דפוקים באותה מידה. העובדה שממשלת ביבי נמאסה על הכותב הפכה את בדיחתו של ביבי למשהו לא מצחיק.

    כאילו שיש דבר אחד בעולם שלו ביבי היה אומר אותו זה היה הגיוני, או מצחיק, או מתקבל על דעתו של הכותב.

    אין לי בעיה עם הבעת דיעות משמאל ומימין. יש לי בעיה על הבעה דיעה פוליטית במסגרת טור שלא מיועד לעסות בפוליטיקה אלא בניתוח תופעת אינטרנט.

  11. 7zark7 on 30 באוקטובר, 2011 14:16

    אני חושב שאם בתמונה שביבי הפיץ היה מסתתר חתול כולנו היינו אוכלים את הכובע. פשוט הזדמנות מוחמצת

פרסום תגובה