עצור, אתה FOMO!
“יובל כותב על FOMO. בטח שמעת את זה”, אמר לי לי-אור העורך. “לא מכיר”, התוודיתי בבושה קלה, והוא הסביר: “זה ראשי תיבות של fear of missing out”. הפחד מלפספס משהו. אני מקווה שלא פספסתם את האירוניה.
הדיאלוג לעיל הוא תמצות מדויק של תסמונת FOMO, שאת שמה לא ידעתי אבל את הסימפטומים שלה אני מכיר מקרוב: הלחץ החברתי שמוביל לאובססיה להיות בכל מקום כדי לדעת הכל על הכל בזמן אמת. תופעות לוואי: אינבוקס עמוס אימיילים, עשרות לשוניות פתוחות בדפדפן, מאות לינקים במועדפים, לילות לבנים מול זרם הממים הבלתי נפסק של פייסבוק וטוויטר וצליעה של שבוע אחרי נפילה כואבת בגלל שפיסבקתי תוך כדי הליכה. תגידו, כבר הצלחתם למצוא את החתול בתמונה ההיא?
השאיפה לידע היא דבר חיובי, אבל FOMO לא מקדמת אותו: במקום ללמוד, להתעמק, לנתח, לעבד ולהסיק מסקנות, אנחנו נמצאים במירוץ בלתי נגמר אחרי זנבות של מידע שלא מתגבשים לכדי ידע, רק לאוסף אנקדוטות לשיחות במטבחון המשרדי.
נשאי FOMO צריכים להתמודד עם המחלה בעצמם. זה לא אומר שהאנשים סביבם לא יכולים לעזור. זה די פשוט: קחו אחריות וחישבו פעמיים לפני שאתם שולחים אימייל שרשרת, מעלים לינק לטוויטר, מלייקקים סרטון, משתפים חתיכת טקסט או תמונה מהאייפד שלכם, ומייצרים עוד פיסת מידע שמישהו יצטרך לצרוך. הרי לא הייתם מציעים לנרקומן בגמילה מנת הרואין.
__________
הטור נכתב כבוקסה לכתבה של יובל אביבי בפירמה, אבל לא פורסם.
על הגוואדלבמבה שמעת?
אסא כתב על זה כבר ב-2006. http://www.hahem.co.il/trueandshocking/?p=236
האם זו הודעה רשמית של עידוק שיפסיק להציף???? D: