פול, כוכב יוטיוב ממסקינג טייפ

אדם ביזנסקי, במאי קליפים ופרסומות בן 28 מתל אביב, בנה את פול הבובה בשביל הכיף, צילם איתו קליפי ליפסינק, הוזמן לעשות איתו קליפים רשמיים ללהקות ואז ליהק אותו לסרט, שיוקרן מחר (שישי, 16.12) בסינמטק תל אביב. הסיפור המלא ב-ynet מחשבים >>

אחרי הקיפול: הראיון המלא עם ביזנסקי.

הראיון עם אדם ביזנסקי נערך בסטודיו שלו בכרם התימנים ב-7.12.2011.

ביזנסקי: “רוב העבודות שלי היו באנימצית סטופ מושן עד לפני כמה שנים. זה נורא קשה כשאתה מוגדר במאי אנימציה לשכנע אנשים עם כסף שיתנו לך לעשות דברים אחרים. אז ניסיתי לעשות את זה במקפצות קטנות. המעבר טבעי מאנימציה לבובות חיות. ואז עשיתי 2-3 פרסומות עם בובות, ובגלל שיש לי איזשהם כישורים טכניים מכורח העיסוק באנימציה, כשהתחשק לי לעשות בובה, לא במטרה למשהו אלא כי בא לי, אז עשיתי. והיא שכבה בבית הרבה זמן ולא לגמרי ידעתי מה לעשות איתה. היא ישבה, היא היתה שם, הייתי שם אותה על היד, עומד מול המראה וחושב מה לעשות, ומהר מאוד התחוור לי שמה שהיא טובה בו באמת זה ליפסינק. היא ממש יודעת לעשות ליפסקינק טוב. אז בניתי סביב הקונספט הזה איזושהי דמות, פול, שעושה ליפסינק לכל מיני שירים באינטרנט. זה התחיל מכמה שירים שעשיתי unsolicited לגמרי, את השירים האלה שלחתי לכל מיני אנשים שהכרתי בעולם הווידאו קליפים ואז קיבלתי כמה עבודות רשמיות. קליפ ל-Foals, ולעוד להקה בשם Guster, שכבר עשיתי להם קליפ [לפני כן]”.

“זה התחיל מאנשים שהכרתי. כמובן שהיתה לי פנטזיה לא מבוססת שאני מעלה את זה בערב ובבוקר פול הוא סנסציה ומקבל פניות להיות הדוגמן של רשת הלבשה לילדים. אבל בפועל אני חושב שדחפתי את זה הכי חזק שיכולתי פה בארץ, והקליפים האלו, שלא היתה להם תמיכה של איזושהי להקה, הגיעו לדברים מכובדים, אלפי צפיות תוך זמן מאוד קצר. אבל הקליפים שהגיעו אח”כ ללהקות מבוססות – אם אתה מעלה קליפ שעשית לרדיוהד אתה נבלע בהמון מאוד גדול, אבל קליפים שעשיתי אח”כ כבר הגיעו למאות אלפים, שזה נחמד”.

למה מסקינג טייפ?
“בוא נגיד שרוב הבובות שאתה מכיר הן מלבד צבעוני, לא הדבר שהכי מזכיר גוון עור. אני אוהב שרואים את המכניקה, זה עניין של טעם והעדפה אסתטית יותר מהצהרה או מחשבה קונספטואלית מאחורי זה. אחרי שאני עושה משהו כזה אני יכול לעשות רציונליזציה ולהגיד שזה הגיע מאיזשהו מקום, רואים את מאחורי הקלעים, אבל זה מתחיל מתוך איזושהי העדפה אסתטית. אני מתחיל לעשות משהו וזה מה שיוצא. זה גם חומרים שאני מתעסק איתם המון שנים, המקור של זה הוא באבא שלי, מאיר ביזנסקי האדריכל, שהייתי מבלה אצלו במשרד עם ציוד משרדי ועושה מה שאפשר עם ציוד משרדי. זה התחדד מאז”.

“יצאתי בריון מהסרט הזה [מהפעלת הבובה]. יש לי משיכה לעניינים הטכניים האלו. ננתח את פול. יש לך בובת יד פשוטה, שהיא לא שונה מבובות אחרות. הפה שלה לא רק עושה פלאפ פלאפ אלא גם קדימה ואחורה. אצל פול זה פחות גמישות, זה יותר לסת תחתונה גמישה. הדמות עצמה נוקשה. יש לך את האוזניים, שאם אתה לא יודע שמה שגורם לתזוזה שלהן זה הפה, אני חושב שזה מצטלם ומרגיש כאילו הן זזות באופן עצמוני. בפול הראשון היה את המצמוץ, שמבוסס על מנגנון משודרג של בובה שעוצמת עיניים כשהיא שוכבת ופותחת עיניים כשהיא קמה, שאיפשר לו למצמץ. בבובה המקורית יש משקולת שגורמת לעיניים להיפתח. הדבר היחידי שעשיתי זה להדביק מגנט קטן וחזק לתחתית של העיניים, שגורם להן כל הזמן להיפתח, והוספתי חוט דיג למשקולת שכשאתה מושך אותו הן נעצמות”.

“בפול השני כבר יש מערך הרבה יותר מורכב של עיניים. יש ממש מנגנון שלם בפנים. אנימטרוניקס, זה השם הרשמי. יש שלושה סרבואים – סרבו זה מנוע קטן שזז בטווח מוגבל של 90 מעלות משתמשים בו במכוניות ומסוקים על שלט רחוק, והיתרון שבו הוא שהוא נותן לך לעשות חלקי תנועה, הוא לא מסתובב 360 מעלות במהירות מסוימת, הוא מאפשר להזיז ידית קטנה בתשעים מעלות. ושלט, שזה אומר גם עוד מפעיל, כי אני לא יכול גם להפעיל את השלט וגם להיות פול. ידעתי שזה קיים [הסרבואים] ונכנסתי ליוטיוב וראיתי הרבה מאוד דברים שאנשים עשו שמצאו חן בעניי, שאלתי ותחקרתי בהודעות, הלכתי לחנויות וראיתי מה יש, הזמנתי מהאינטרנט חלקים מלגו. יש שם המון חלקים מהמון דברים שונים. את העיניים עשיתי – חיפשתי עיניים. בחו”ל יש עיינים. בחו”ל אתה יכול לקנות הכל. פה אין. קניתי חרוזים בגודל הנכון, חפרתי בהם עם דרמל קטן, ניקיתי אותם, ציירתי את העיניים, שמתי לקה, חיכיתי שזה יתייבש ושמתי עוד שכבה. גיליתי שבמיוחד בסצינות חשוכות, מה שגורם לך לחשוב שיש מישהו בבית [בבובה] זה הנצנוץ בעיניים שזז”.

איך ערכת את הסרט?
“פיינל קאט לעריכה ואפטר אפקטס לאפקטים. לצלם עם בובה – כל שוט הוא סוג של אתגר טכני. יש פשוטים יותר ויש משסובכים יותר. אבל זה בהחלט שונה מלצלם שחקנים. קליפים זה יום עבודה, אני וצלם, ואולי עוד כמה חברים שבאו לעזור. הסרט היה סרט שצולם במשך 12 יום עם רשימות קרדיטים בלתי נגמרות. היו בדרך כלל 15 איש בכל יום, במשך 12 ימים. הסרט הוא פרקטיקלי לייב אקשן, אף אחד לא מתייחס לזה שהוא בובה, מתייחסים אליו כשחקן רגיל. עוד שלב בדרך מהאנימציה לסרטים של גדולים”.

מה החשיבות של האינטרנט בכל התהליך של הפיכת פול לכוכב קליפים ואז לשחקן בסרט על שמו?
“זה מלווה את זה בכמה שלבים – [אם] לא היה אינטרנט, אף אחד לא היה רואה את זה. אולי הייתי שולח את זה לחברת תקליטים. אבל הדרך שבה הצגתי את פול לחברת תקליטים – הם מקבלים בהלוואה את הדמות שלי, ובתמורה הדמות שלי מקבלת קצת קהל חדש, ומה שהם מקבלים זה דרך לעשות קליפ שהוא לא אופרציה, אלא שהמטרה המוצהרת שלו היא להדליף שיר מטעם חברת התקליטים או ליצור באז סביב שיר שהם לא התכוונו להוציא כסינגל. פולז, למשל, זה לא שיר שיצא כסינגל, זה שיר שהאופציה שיש איזו פלטפורמה כמו פול היא זו שגרמה לקליפ לקרות, אחרת לא היה יוצא לשיר הזה קליפ. כנ”ל לגבי גאסטר. מהבחינה הזאת זה משמעותי. כמובן שהתקווה היא שזה היה גדל למשהו הרבה יותר משמעותי של להקות מתדפקות על דלתו ומבקשות. אבל גם הכיוון של סרט קצר הוא מצוין לי, אני שמח שהיתה לי הזדמנות. וגם בסרט עצמו, אם לא היה הבלוג ‘עטלף’… בעולם שבו אין לך אינטרנט, לא היה לך את סוג השיווק הזה שאפשר לקבל מימון. ניוקאסל הציעו לתת לי תקציב לסרט ושמדי פעם אני אכתוב פוסט על ההפקה. הפורמט היה שהם לא מתערבים בסרט, לא דורשים שום דרישה שקשורה למותג עצמו, אלא רק כאילו לתמוך ביצירה בתמורה לקרדיט של מפיק. באופן כללי, הסרט נועד לעלות לאינטרנט. אנחנו מעכבים את העליה לאינטרנט בגלל פסטיבלים ובגלל ההקרנה בסינמטק, ב-16.12, אבל בגדול הסרט יועד להיות באינטרנט, יועד להיות מפורסם באמצעות עטלף, הבלוג של ניוקאסל”.

“כמו כל מותג, הם מנסים לשייך אותי לאיזושהי סקציה, וזה נפל על סקציה מאוד טובה. הכרתי את משרד הפרסום אלנבי, שרוליק [איינהורן ]וגיאגיא [אסיף], כי עשיתי פרסומות למכבי הום טור באינטרנט. הם ראו את פול, הכירו אותו בתור חברים וכי זה היה קצת באינטרנט, והם אמרו, מה דעתך לעשות פרויקט גדול יותר עם פול, ואנחנו נאפשר את הדבר הזה. אני מקווה שזה ימשיך. כמגמה, שעוד חברות יעשו את זה. בסוף הסרט נתמך גם על ידי ‘קרן מקור’, אבל בתור חוויה של כאילו לקבל כסף מאיזשהו גוף זה היה – לא שאלו שאלות, אמרו אתה יודע מה אתה עושה, אנחנו רואים, קח ותעשה משהו נחמד. עלות ההפקה היתה… זה לא כספים של פרסומת, אבל זה כן סכום שמאפשר עשייה עצמאית שלא היתה מתאפשרת בלי. זו תמיכה בסדר גודל של מה שקרנות קולנוע נותנות לסרטים קצרים”.

ומה יהיה עם פול עכשיו? הוא הולך למפעל הדבק?
“אני לא יודע. אני חייב להודות שהסרט קצת הפך דברים עבורי מבחינת פול. כה זה פתאום סרט רציני, הוא לא פורץ בשירה פתאום. אין בו אף אלמנט היתולי או הומוריסטי (למרות שגם בפול הקודם לא היה ממש). אני אשמח לעשות איתו עוד קליפים, אבל מה שגיליתי מהסרט זה שאני מאוד אוהב את האלמנט הנראטיבי, ואני רוצה להעמיק לתוכו ולא ללכת על קליפים שבהם הוא רק עומד ושר. סף הגירוי עלה. יכול להיות סדרה, יכול להיות עוד דמויות. למרות שהסרט הוא סרט סגור, יש לו התחלה, אמצע וסוף, ובסוף פול הולך, אין יותר פול. הסרט נפרד מפול, למרות שאני לא חושב שאני רוצה להיפרד ממנו, אני רק צריך הפסקה”.

15 בדצמבר, 2011 | בנושאים 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית 

תגובות

תגובה אחת לפוסט “פול, כוכב יוטיוב ממסקינג טייפ”

  1. חדר 404 | בובת המסקינגטייפ העצובה שהגיעה מליפסינק למסך הגדול // הסרט המלא on 23 באוקטובר, 2012 23:42

    […] בראיון עם אדם ביזנסקי בוויינט, שהתפרסם אחר כך במלואו כאן. הסרט הקצר עלה עכשיו לצפייה חופשית […]

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.