לישון כמו קינג בשבע שגיאות
יותר מדי קריאייטיב ופחות מדי בדיקת עובדות הצליחו להחדיר מספר שגיאות גסות לקמפיין המשעשע “לישון כמו קינג” של מותג המזרנים קינג קויל – ואנחנו לא מדברים על המלך שמעון הראשון.
הקוראת שירן אבני ברמץ מלשינה שמי שמוצג במודעת הפרינט, בסרטון ובאתר של עמינח כמלך ריצ’רד השלישי מאנגליה הוא למעשה המלך האנגלי הנרי השמיני מרובה הנשים, תחביב שהוביל אותו לעימות עם הכנסיה הקתולית והקמת הכנסיה האנגליקנית. הנרי השמיני מופיע פעם נוספת במודעה, בפורטרט אחר, הפעם תחת שמו האמיתי. באתר נחיתה של הקמפיין באינטרנט מוצג הנרי השמיני בתור המלך ריצ’רד, כולל שגיאת כתיב (Richrd).
בנו של הנרי השמיני, אדוארד השישי, מוצג בפרינט תחת השם המלך ארתור השני, כנראה מיקס של המלך ארתור, הגיבור האנגלי המיתולוגי, ושל ארתור השני, דוכס ברטאן. כי כל האנגלים האלה אותו דבר.
גם כל הצרפתים אותו דבר בעיני אנשי הקמפיין: באתר של עמינח מופיע לואי ה-14, שמוצג כמלך ארתור ה-5 (אין חיה כזאת). כפי שפורסם ב”מזבלה”, בפרינט ובטלוויזיה הלוחית תחת תמונתו של המלך לואי ה-14, מלך השמש שהקים את ארמון ורסאי, מציגה אותו כלואי ה-16, המלך שהיה חביב העם עד שהתחיל לעשות צרות וחטף גיליוטינה בצוואר. . מישהו בחברת הפרסום לא ישן כמו שצריך.
_____________________
התפרסם במקור ב”מוסף הארץ”, 3.2.2012
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
הצליח להם – פרסמתם אותם בחינם.
קטנוניות לשמה, או במילים אחרות: who gives a flying fuck
לי איכפת. לא כי הם לא טרחו לבדוק למי שייכים הפורטרטים (וזו באמת לא בעיה היום, חיפוש פשוט בגוגל היה פותר את זה).
זה חשוב לי כי זה מתחיל מהדברים הקטנים, כמו כיתוב לא נכון מתחת לתמונה בפרסומת, וממשיך לכל מיני שטיקים אחרים בפיין פרינט.
זה חשוב לי כי הפרסומות היום לא מוכרות את המוצר כמו שהוא אלא עסוקות בלעטוף אותו באריזה נוצצת שלא אומרת כלום על המוצר ובסוף מי שנדפק זה הלקוח.
נמאס לי לנסות להבין כל הזמן איפה דופקים אותי ואיפה משקרים לי ומסתירים ממני. בעיני זה מתחיל מהדברים הפשוטים: אמת בפרסום ומה לעשות שענין שמות המלכים הוא חלק מזה?
ובאותו עניין: בעמוד 18 של הביביתון של היום ישנה מודעה של קק”ל על עמוד שלם, ובה נאמר בין היתר “גשם גשם משמיים, כל היום טיפות המים. טיף טיף טף. טיף טיף טף. מחאו כף אל כף!!”
אני לא יודע איזו שרשרת של כשלים עריכתיים הביאה את הדבר הזה משולחן השרטוטים עד לעיתון, ולכן אני לא יודע אם להאשים את קק”ל או את מקאן-אריקסון (המפרסמים) בזלזול הבוטה באינטליגנציה שלי בקורא.