אחיך העבדים

היום דווח כי אתר ynet עומד לפטר את עורכת ההומפייג’ אראלה גינוסלב, עורכת המחשבים ג’וני זילברשטיין עורך המחשבים יהונתן זילבר (גילוי נאות: חבר ועורכי ב-ynet מחשבים), כתב הכלכלה תני גולדשטיין וכתב הרווחה בועז פיילר, שהיו מעורבים בנסיון לאגד עיתונאים ב-ynet לוועד עובדים תחת הארגון החדש “ארגון העיתונאים בישראל“.

אמש דווח באייס כי ב-ynet החליטו על צמצומים באתר. היום נמסר מ-ynet כי “לצד קיצוצים בכלל גופי התקשורת בישראל בהם ‘חדשות 2’, ערוץ 10, ו-וואלה, גם ynet עובר תהליך התייעלות במסגרתו נעשים בימים אלה מהלכי צמצום נקודתיים בעקבות המצב בשוק הפרסום. חשוב להדגיש כי אין כל קשר בין התארגנות כזו או אחרת למהלך עצמו”. מארגון העיתונאים הודיעו ל”העין השביעית” כי “מבחינתנו הפיטורים האלו לא חוקיים, הם נעשו על רקע התארגנות עובדים, ואנחנו נצא על זה למלחמת עולם”.

הנה מכתב ששלח זילבר לעובדי ynet מוקדם יותר השבוע:

חברים,

ביום שישי נפגשנו עם עורך הדין של איגוד העיתונאים, בני כהן, ועם עסקן הסתדרות צעיר ונמרץ בשם רום דביר. הם אמרו דברים מעודדים מאוד לגבי הסיכוי שהדבר הזה, שהתעורר בחודש האחרון, באמת קורה, ובאמת עלול לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים את המקצוע שלנו ואת מעמדנו פה. אחרי התלבטות לא קצרה החלטנו שכדאי ללכת על זה, שכדאי לעשות את זה כמה שיותר מהר ושחשוב לעשות את זה דווקא כאן, בכלי התקשורת הכי נקרא בארץ.

קודם כל, מה זה “זה”? אנחנו מדברים על ארגון עובדים חדש ועצמאי, שמקבל מימון וחסות מההסתדרות אבל לא כפוף לתכתיבים שלה. זו חיה יוצאת דופן. בחסות הארגון הענפי הזה מוקמים בימים אלו ועדי עובדים בכל כלי התקשורת בישראל. לוועד עובדים יש הגדרה בחוק, שמעניק לו הרבה מאוד כוח מול המעביד. כוח שאין לנו היום, לא כשמפטרים אותנו באופן שרירותי, לא כשמבטיחים לנו העלאות שכר שלא מתממשות, לא כשמרעים את תנאינו בלי להתייעץ איתנו. החוק מעניק לנו את הכוח הזה. משונה שעד עכשיו לא לקחנו את מה שמגיע לנו. אבל עכשיו יש לנו הזדמנות.

ההזדמנות הזו לא חסרה סכנות (למרות שהן קטנות משחשבנו, ועוד על זה בהמשך) ובעיקר – היא לא תתממש מאליה. שליש מעובדי המערכת של ynet צריכים להצטרף לפני שנוכל להקים כאן ועד. בינתיים הצטרפו בין 15 ל-30, מספר לא משביע רצון. חלק מהלא-מצטרפים אפאתים, בין אם בגלל שהם לא רואים את עצמם במקצוע בעוד כמה שנים ובין אם בגלל שהם לא מבינים את יתרונות המהלך. חלקם ציניקנים, והרי זו המחלה המקצועית שלנו. וחלקם באמת מפחדים, ובצדק. המטרה שלנו, ושל כל מי שקורא את המכתב הזה ורוצה להצטרף ולבנות פה משהו – היא לשכנע אותם שיש להם המון מה להרוויח ומעט ממה לפחד.

המטרה שלנו, בקיצור, היא לגייס כמה שיותר מעובדי ynet וכמה שיותר מהר.

מה קורה עכשיו?

– אנחנו מבררים כמה אנשים עובדים במערכת הזאת. ברגע שנדע, וברגע ששליש מהעובדים יחתמו על טפסי ההצטרפות להסתדרות, נהיה “ארגון יציג”. אנחנו מקווים שהרבה יותר משליש יחתמו.

– גולדשטיין ואנוכי נפגשים הערב עם ארגון העיתונאים ומארגנים פגישה נוספת, הפעם עם נציגי הארגון עצמו, ובתקווה – עם הרבה יותר אנשים.

– אנחנו רוצים שכולנו נעסוק בגיוס של קולגות. אני מציע שבשלב הראשון כל אחד יגיב ויכתוב באיזו זירה הוא רוצה לטפל. הנה מה שאנחנו כבר יודעים: אני: תרבות וערוצי קומה ג’; תני, עומרי, גילי: חדשות (הם יחלקו את העבודה ביניהם); אראלה – הומפייג’ (תרצי לטפל גם בכלכלה? הם דורשים עוד פוש).

– אתם מוזמנים לשלוח את המכתב הזה לכל מי שרוצה להצטרף ולעשות, ושכל אחד כזה יגיד לנו שהוא בעניין.

– רגע, איך מצטרפים? זה יותר קל מחידוש מנוי לקאנטרי. זה הטופס שצריך למלא. שולחים אותו לפקס 03-6921208. ובאמת, באמת, שזהו.

הנה כמה דברים שאפשר להגיד למי שחושש או לא מבין מה הוא צריך את כל זה

מה יוצא לי מזה? בקצרה: תוספת שכר ושיפור בתנאים הסוציאלים; ובמידה מסוימת, חופש מפחד מפיטורים שרירותיים. לעיתונאי ynet הלא מאוגדים יש סיכוי נמוך מאוד לקבל הטבה בתנאיהם, ובארגון המסוים הזה, למרבה הצער, זה אפילו יותר קשה. לאיגוד מקצועי יש יכולת לגרום למעביד לתת לעובדיו מה שמגיע להם – ולא פחות חשוב: להגן עלינו מפיטורים שרירותיים, כיוון שבמקומות עבודה מאורגנים, קשה הרבה יותר לפטר בלי אישור של הארגון.

בשנים האחרונות, כחלק מקאמבק שקט של העבודה המאורגנת, התאגדו 30 ומשהו אלף עובדים בוועדים, כמעט כולם אנשים בערך כמונו, זאת אומרת, עובדים צעירים במקומות עבודה פרטיים שלא היה בהם ועד בעבר. כולם קיבלו תוספות שכר, לפעמים שמנות, ושיפור בתנאים הסוציאליים. היו כמה מקרים שניסו לפטר את מי שהקים את הוועד, לפעמים אפילו את כל מי שחתם, אבל ב-100% מהמקרים – הם הוחזרו לעבודה אחר כבוד בהוראת בית הדין.

כמו כן, הצטרפות לארגון העיתונאים מאפשרת לנו:

– גישה לייעוץ משפטי חינם, בחסות ההסתדרות.

– כוח אמיתי בדיונים מול ההנהלה על התנאים ב-ynet – הסוציאלים והמקצועיים.

– את היכולת התיאורטית, יום אחד, להישיר מבט אל המראה כשמתגלחים או מתאפרים בבוקר ולומר, “כן, אני עיתונאי/ת. זה מקצוע”.

אנחנו לא מסתכנים בזה שאנחנו אפילו מדברים על זה? למעשה, די מדהים עד כמה החוק יוצא מגדרו כדי להגן על אנשים במצבנו. רק בעצם העובדה ששני עובדים משוחחים על האפשרות להצטרף לאיגוד עובדים הופכת את המעסיק שלהם לחשוף ביותר לתביעה במקרה ויפטר אותם או ירע את תנאיהם. בכל מקרה כזה, חובת ההוכחה היא על המעביד שלא התנכל לעובדים כי הם ניסו להתאגד.

כמה זה עולה? בינתיים כלום. כשיקום ועד עיתונאי טמקא באופן רשמי – כלומר, אחרי ששליש מהמערכת תחתום נעביר לו כאחוז משכרנו. למרבה הצער מדובר בשקלים בודדים בחודש.

עוד דברים מעניינים אפשר לקרוא כאן:

http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/220112_Security_considerations.aspx

http://itonaim.org.il/?page_id=14

http://www.youtube.com/watch?v=tCMkImgEJAA&feature=youtu.be

תגובות

7 תגובות לפוסט “אחיך העבדים”

  1. מויישלה on 9 בפברואר, 2012 14:58

    שיהיה להם בהצלחה!

  2. דיגו on 9 בפברואר, 2012 19:55

    רק לי המשפט הבא נראה תמים באופן מגוחך?

    “ארגון עובדים חדש ועצמאי, שמקבל מימון וחסות
    מההסתדרות אבל לא כפוף לתכתיבים שלה”

  3. אדר שלו on 9 בפברואר, 2012 20:44

    אני רק שאלה: למה בחרתם להתאגד דווקא בהסתדרות, ולא ב”כוח לעובדים” למשל? האחרון נראה לי הרבה יותר אקטיביסטי כשמדובר בארגוני עובדים קטנים. הבעיה עם ההסתדרות היא שלעתים הם מחתימים אנשים על טפסי חבר ואז הולכים לישון.

    פניתי לזילבר במייל והצעתי לפנות בבקשה לסיוע של הקליניקה לזכויות עובדים של הפקולטה למשפטים באונ’ ת”א (יאפ, אני שם). הקליניקה מייצגת מקרים דומים פרו בונו, והגיעה לתוצאות יפות מאוד בעבר.

  4. קפיטליסט חזירי on 10 בפברואר, 2012 00:45

    שילכו לעשות משהו מועיל עם עצמם במקום לכתוב עוד כמה הגיגים בנאליים עם מלא שגיאות כתיב.
    מבחינתי, וואינט יותר מכל, מסמל את רמת הכח אדם הנמוכה שמאפיינת את הענף בשנים האחרונות.
    לגבי העבודה הגרועה של מיודענו תני, נכתב לא מעט כאן:
    http://www.latma.co.il/Tag.aspx?tagId=1252
    מילא ימין, שמאל וניסינות מיסיונרים לגרום לכולנו לחשוב כמוהו, יש שם טעויות בניסוח שהיו גורמות למורה בכיתה ג’ להכשיל אותו בהבעה בע”פ.

  5. העלמה עפרונית on 11 בפברואר, 2012 13:11

    אדר, אני לא עיתונאית ולא קשורה לארגון החדש, אבל את לא הראשונה שמעלה את השאלה:
    “למה דווקא במסגרת ההסתדרות?
    כדי להוות ארגון עובדים יציג, יש צורך להצטרף לארגון עובדים קיים. ההסתדרות היא ארגון העובדים הגדול והחזק ביותר במדינה ומייצגת 800 אלף עובדים. לפני כשנתיים הוקם בהסתדרות אגף חדש להתאגדות עובדים, שצירף עשרות אלפי עובדים. אנחנו מאמינים שנקבל מההסתדרות שירות טוב וגב חזק, שיתרמו לקידום מעמד העיתונות בישראל.”
    (http://itonaim.org.il/?page_id=55)
    פויר גם התייחס לנושא באחד הכנסים: http://www.youtube.com/watch?v=YCGSmqcIFuA&feature=related (חפשי בסביבות דקה 2.58)

  6. רון on 16 בפברואר, 2012 14:20

    הלוואי יפטרו את זילבר השמן הזה, שמן היית ושמן תישאר. אוכלי חינם הביתה!!

  7. זילבר on 17 בפברואר, 2012 13:08

    אימא, די

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.