“כל יציאותיה – מן הסוג הזה, והאחר – של הכלבה”

עמיתו המלומד של חדר 404, עו”ד אפי פוקס, הפנה את תשומת הלב ל”פסק דין חשוב שראוי שילמד על ידי כל סטודנט למשפטים”. לא נגענו, למה שזה לא יורד אחר כך:

בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו (חע”מ 19945/11)
בפני כבוד השופט גיא הימן
תאריך: 22.2.2012

בעניין: מדינת ישראל (המאשימה) נגד מיה טלילה יוספי (הנאשמת).
בשם המאשימה: עו”ד מרינה דובינסקי.
בשם הנאשמת: עו”ד רענן בן טובים.

פסק-דין:

1. אני מזכה את הנאשמת מן העבירה המיוחסת לה בכתב-האישום, לאור ספק שהתעורר בעקבות שמיעת הראיות.

2. לנאשמת נרשמה ביום 19.6.11, היינו לפני כשמונה חודשים, בשעה 20:00, הודעת קנס בטענה כי לא אספה צרכים שהטילה כלבתה בגינה הציבורית. צמד המפקחים, שעסק בביקורת באותו מועד, העיד בבית-המשפט כי ראה את הכלבה בפעולתה. אחד מהם, מר ששי מזרחי, זכר את צבעיה של הכלבה, את העובדה שהנאשמת לא הייתה עמה בקשר עין ואת השוטטות החופשית של הכלבה, בלא רצועה, ברחבי הגינה. לדבריו, “הכלב הטיל את גלליו בשטח המדשאה”, ולאחר שפנה אל הנאשמת וזו סירבה להזדהות, הסתייעו המפקחים בשוטר שנכח במקום.

הנאשמת הציגה גרסה שכנגד, וטענה כי לא ייתכן שכלבתה עשתה את הצרכים, שכן מספר דקות קודם לכן, ועוד בכניסה לגינה, מילאה הכלבה את מכסתה היומית, כמנהגה. היות שהשעה הייתה שעת כמעט-דמדומים, והמפקח עמד במרחק מה מן הכלבה, הוא לא הבחין לפי הטענה בכך שזו דבקה במנהג נוסף השגור עמה, להטיל את מימיה על צואתם של כלבים אחרים. ולראיה, מייד כשהסב המפקח את תשומת לבה של הנאשמת ושל ידידה שהיה עמה, מיהרו השניים לגעת בערימה החשודה, שהתבררה להם כקרה, ואף עמדו על כך שהמפקח יחוש את הדברים בעצמו, באורח בלתי אמצעי. עוד טענו הנאשמת והעד מטעמה, כי כל שוטר לא נכח במקום בעת האירוע.

בא-כוחה של הנאשמת לא חסך כל מאמץ בהגנה על שולחתו, והעלה טענות מטענות שונות, לרבות בשאלת הסמכתם של המפקחים לשמש ביחידת החוד “הסיירת הירוקה”, מדיניות האכיפה בענינם של כלבים ללא רצועה, מיקומם המדויק של השיחים, המדשאות והברזייה בגינה הציבורית, כיווני הכניסה לגינה והתנועה בה, ועוד כהנה וכהנה. ואם לא די בכך, הוצג לבית-המשפט דו”ח מעקב מפורט וממוסמך, ובו פירוט כל יציאותיה – מן הסוג הזה, והאחר – של הכלבה בשלושה ימים שונים בחודשים ינואר ופברואר 2012, בציון שעות היציאה המדויקות – של הנאשמת וכלבתה מן הבית, ושל הכלבה בהתייחדה עם דשאים, שיחים ואף עם עמוד. בהתייחס לכל אירוע צוין טיב הצרכים שהוטלו, ולמען תהא ההמחשה שלמה הוסף עוד ציון בסוגריים, המפנה אל מספרה של התמונה הרלוונטית, מתוך קובץ של לא פחות מ-35 תמונות ובהן נראית הכלבה נצרכת לנקביה. אמת, אף שלעדותו של הידיד הנזכר, מר דני קנץ, מדובר בכלבה שֹבֵעת ימים וניסיון (עמ’ 11 לפרוטוקול, בש’ 18), אפשר כי אף היא, כמו בית-המשפט, הייתה משתאה לנוכח המאמץ המדוקדק שהושקע בתיעוד פעולותיה הטבעיות.

3. כל האמור הוא מיותר. די היה בהעלאתה של הגרסה, כשהיא נשמעת אמינה ומתקבלת על הדעת מפיה של הנאשמת, ובהעמדתה אל מול הגרסה שהשמיעו המפקחים – שלבטח העידו גם הם אמת, אלא שאפשר כי בנסיבות האירוע אשר תוארו לעיל או לאור פרק הזמן שחלף הם לא [דק]דקו בפרטי האירוע – להוביל למסקנה כי אפשר שהכלבה אכן הטילה את מימיה בלבד, בין אם במחווה לקודמה במדשאה ובין אם בניסיון לסמן לעצמה חלקת אלוהים קטנה בגינה הציבורית, ולא הרחיקה מעבר לכך. ספק זה באשר למהותה של הפעולה – שלא התעורר אלא לאחר שנשמעו העדויות – די בו לזיכויה של הנאשמת. כך אני עושה.

4. על אף חשיבותה, ועליה אין חולק, של הסוגיה הנדונה, סברתי כי אין צורך לשוב ולהטריח את הנאשמת בהתייצבות בבית-המשפט. המזכירות תמציא, אפוא, את פסק-הדין לידי הצדדים ולבאי-כוחם.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ”ט בשבט תשע”ב (22 בפברואר 2012), בהעדר הצדדים.

גיא הימן, שופט

תגובות

7 תגובות לפוסט ““כל יציאותיה – מן הסוג הזה, והאחר – של הכלבה””

  1. שטוטית on 28 בפברואר, 2012 01:44

    אחת הסיבות שהחלטתי שאיני רוצה כבר כלב/כלבה שידורו עמי…זה החוק ה”מחורבן” הזה שיאלצני להצטייד בשקית נילון ולאסוף את היציאה של הכלב/כלבה כל פעם שנצא לטייל למרות שאני בעד החוק הזה שמותיר לרוב את נעליי במקרה שלי את קרוקוסיי נקיים ממוקשים בצבע חום בדרך-כלל.

  2. אחד on 28 בפברואר, 2012 04:00

    האם חייבים להזדהות בפני פקחים? אם אני לא טועה החוק אומר שחובת הזדהות היא רק בפני שוטר, חייל בתפקיד, או ראש עיר.

  3. אפי פוקס on 28 בפברואר, 2012 04:11

    אחד, במקום להגיב לגופו של עניין, אתה מתעסק בקקי.

  4. אחד on 28 בפברואר, 2012 04:35

    אין לי מה להגיב לגופו של עניין, אך עלתה לי חרא של תהייה בעקבות הקריאה. אז שאלתי. עמך הסליחה.

  5. שי on 28 בפברואר, 2012 05:59

    אחד החזקים, לא הפסקתי לצחוק במשך דקות ארוכות “ושל הכלבה בהתייחדה עם דשאים, שיחים ואף עם עמוד” ((-:

    עכשיו הכלב שלי יתחיל לקנא בתשומת הלב שמקבלים כלבים אחרים שמתייחדים עם עמודים…

  6. ש on 28 בפברואר, 2012 16:52

    שופט מלך.
    אבל יצר תקדים מסוכן.
    כעת יוכל כל אחד לטעון את הטענה הנ”ל.
    האם הפקחים יצויידו במדי חום למדידת טמפרטורת הראיות?

  7. JaneLame on 28 בפברואר, 2012 17:00

    מצטרפת למגיבים שמעליי, ההתייחדות עם העמוד הייתה השיא של הטקסט הזה.

    כמו כן, “מיהרו השניים לגעת בערימה החשודה, שהתבררה להם כקרה, ואף עמדו על כך שהמפקח יחוש את הדברים בעצמו, באורח בלתי אמצעי”. אני מתה לשמוע איך האיש הציע לפקח למשש את זה בעצמו.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.