בניכוי הערבים, עם ישראל חי ואופטימי
גזענות, העמדת פנים, והשקר הקבוע של העיתונות הישראלית. במוסף “ישראל 64” של “ישראל היום” (25.4.2012) פורסמו נתוני סקר מעוררי גאווה וחיוך. על פי הסקר, “תשעים ושלושה אחוזים מהישראלים גאים להיות ישראלים”. וואו, איזה יופי. אשכרה תשעים ושלושה אחוזים. רגע.. משהו כאן לא מסתדר…
יציאה לחיפוש אחר האותיות הקטנות והנידחות מגלה את האמת: אזרחי ישראל הערבים, אלו שעורכי העיתונים מצפים מהם להיות ולהרגיש חלק מהמדינה, לא נכללים בין הנסקרים. באתר “ישראל היום” לאייפון בכלל לא מצאו לנכון לפרסם את האותיות הקטנות.
למה? ברור, כי בעיניי עורכי הסקרים והעיתונים, הערבים לא באמת חלק ממה שקורה כאן, וכשאלו פני הדברים, זה בכלל לא חשוב לדעת מה דעתם על מה שקורה כאן. זאת ועוד: הכללתם בוודאי “תקלקל” את תוצאותיו היפות והישראליות כל-כך של הסקר.
השמטת הערבים מהסקרים יוצרת מצג שווא. “אחמד” ו”מוסא” אינם פחות ישראלים מ״לודמילה״ או “רונית”. זה שהעיתונות המרכזית מתעלמת מהערבים הישראליים, כמעט לא מסקרת אותם, ולא פונה אליהם כקהל יעד – זו זכותה המסחרית-כלכלית גם אם יש בה טעם לפגם. ברם, לעיתונות אין זכות למחוק את הערבים מהמציאות, ולהתעלם מהם בסקרים. התעלמות כזו כמוה כצעקת הקריאה “ערבים החוצה!”
כמעט תמיד, ולא משנה מי הוא עורך הסקר ובאיזה כלי תקשורת הוא יפורסם, הערבים נעדרים מהסקרים הישראלים. לא ראיתי את יתר עיתוני וסקרי החג. אני מניח שהמצב זהה. לאור המצב העגום נדרש חוק שיאסור לפרסם תוצאות סקר ארצי-כללי, תוך התעלמות מפלח אוכלוסיה רק בשל דתו או מוצאו.
ניר גונטז’ הוא עיתונאי, לשעבר כתב הפלילים של ידיעות אחרונות
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
שלא לדבר על סוהיר, סמירה או מאריה…
חבל רק שקלקלת פוסט מוצדק עם הצעה פופוליסטית לסיום. הסיבה שהערבים אינם נכללים בסקרים לעיתים קרובות היא לא “בשל דתם או מוצאם”, אלא בשל שפתם. סקר שכולל גם סוקרים דוברי ערבית (ותרגום של הסקר לערבית) הוא יקר יותר, ולחלופין סקר בעברית בקרב דוברי ערבית הוא בלתי אמין בעליל (בעיקר בנושאים כאלו). מכיוון שהסקרים הללו לא שווים את ההוצאה הנוספת בד”כ כי הם סתם לצרכי מילוי מקום, הם נערכים כך.