מלחמת הריפורטים בפייסבוק והפתרון של הרשת החברתית הישראלית

ב-30 במאי הורה בית המשפט הגבוה בבריטניה לפייסבוק לסייע לחשוף את המטרידים של ניקול ברוקס. האישה פרסמה סטטוס תמיכה באחד המתמודדים ב”אקס פקטור”, וטרולים אנונימיים פתחו לה פרופיל פיקטיבי, פרסמו בשמה סטטוסים פוגעניים ושלחו בשמה הודעות מטרידות לאלפי אנשים, כולל הודעות פיתוי לנערות צעירות.

יומיים לאחר מכן הושעו חשבונות הפייסבוק של הו טסונג-סון, עיתונאי ואקטיביסט טייוואני, ושל עשרות פעילים נוספים בטייוואן ובהונג קונג, שלושה ימים לפני ההפגנות המתוכננות ליום השנה לטבח בכיכר טיאננמן.

אלו שני קצוות האכיפה של פייסבוק – חוסר נחישות מול פעילות פלילית ועודף נחישות מול פעילות לגיטימית. בפייסבוק הסבירו שהם לא יכולים לפקח באופן פעיל על 900 מיליון המשתמשים שלהם, ועל כן מפעילים לצד הצוותים האנושיים גם מערכות אוטומטיות, שפועלים שניהם על סמך ריפורטים, הלשנות ממשתמשי הרשת החברתית. דיווחים על הטרדה מקבלים קדימות, אמרו על ברוקס, ובמקרה של הו הודו בטעות, התנצלו והחזירו את החשבונות לפעילות.

יש צדק בטיעון של פייסבוק. כמו בפרדוקס האלוהי המפורסם, החברה הצליחה לברוא אבן שהיא לא יכולה להרים כדי לבדוק אם יש מתחתיה נחשים ועקרבים. מנגנון הריפורט נועד לאפשר לקהילות השונות שמאכלסות את פייסבוק לגבש לעצמן נורמות חברתיות (בגבולות כללי השימוש של פייסבוק) ולהקיא מתוכן אמירות, מעשים ואנשים שלא מצייתים להן. הבעיה היא שיש מנגנון למניעת שימוש לרעה ברשת החברתית, אולם באופן אירוני אך מובן, אין מנגנון שימנע שימוש לרעה במנגנון הזה. אם די אנשים ישלחו ריפורט, המערכת תעניש את המשתמש, גם אם לא עבר על הכללים. הערעור מייאש: אין עם מי לדבר ואין את מי לשאול אילו כללים הופרו, אם בכלל.

אבל כאן זה לא חו”ל, ואצלנו פועלת עוד רשת חברתית – הקשר הישראלי. אזרח ישראלי שעובד באחד מסניפי פייסבוק הפך בעל כורחו לצוות תמיכה של איש אחד. הוא אמנם סייע לעמיר שיבי שנחסם, אבל גם העלה סטטוס עצבני: “מי שייתן את הפרטים שלי, ועל אחת כמה וכמה את הטלפון שלי או האימייל שלי, למישהו, שבגלל שהמישהו הזה צריך משהו מפייסבוק, אני אעשה לו כזה אאוטינג שהוא יסגור את הפרופיל שלו בכל הרשתות החברתיות מרצונו החופשי וייעלם לאיזה אי בודד ששם אף אחד לא יזהה אותו! גאדמיט!”


התפרסם במקור במוסף “24 שעות” של ידיעות אחרונות, 17.6.2012


תגובות

4 תגובות לפוסט “מלחמת הריפורטים בפייסבוק והפתרון של הרשת החברתית הישראלית”

  1. אסף on 18 ביוני, 2012 20:49

    חוץ מהבעיה של מר שיבמי מול הדודות המרושעות.

    פייסבוק הוא לא אתר ממשלתי,
    פ.ב. לא מחוייב לשום סטנדרטים, אפילו לא “אנושיים”,
    פ.ב. לא קורא את הבלוג שלך,

    לדודות המרושעות לא אכפת לפגוע בחופש הביטוי,
    אז למי בעצם הפוסט הזה נועד?

    הפתרון העקרי שאני רואה לבעיה הוא לנסות להתקבל לעבודה בתשלום או בהתנדבות אצל פ.ב. כמודרטור (איזורי או מגדרי), ואם העבודה הזאת לא קיימת, אז לנסות להמציא אותה.

    הפתרון שלי הוא לא להשתמש ב-פ.ב.

    אם אתה חייב, וזה קורה, אז לפחות תפריד את החיים האישיים שלך מהחיים הפוליטיים / כלכליים.

    אם אתה מתעקש לאחד את כל זה, וגם להוציא הכל החוצה, ועוד דרך חברה מסחרית פרטית, שלא מחוייבת לכלום חוץ מאשר לבעלי מניות וחוקים של ממשלה זרה, אז אל תתפלא אם במקום 2-3 ונדליסטים שמקשקשים לך על הדלת, יש לך 20,000 שיכולים לעשות הרבה יותר נזק, ממרחק יותר גדול, ובלחיצת כפתור.

  2. ש on 19 ביוני, 2012 00:38

    הפתרון מאוד פשוט מבחינה טכנית.
    פייסבוק יכולה לזהות פעילות מוגברת של ריפורטים מצד קבוצה מצומצמת יחסית של אנשים שיש להם קשרים אחד עם השני ו/או שעושים הרבה ריפורטים לאותם האנשים.
    משהו פחות מתוחכם יהיה לתת משקל נמוך יותר לריפורטים של אנשים שעושים הרבה מאוד ריפורטים (זה גם הגיוני – לא צריך לתת לכל משוגע עם אצבע קלה על ההדק את אותו המשקל כמו למישהו שעושה ריפורט פעם בשנה).
    הייתי אומר שזה כנראה תופעה שנפוצה יותר בארץ, ולכן פייסבוק לא משקיעה מאמצים כנגד זה, אבל אני בספק אם זה נכון.

  3. אינסטגרם מחקו למישל יבור תמונת עירום, כנראה שהיא הפריעה לשטף העירום והפורנו שלהם - חדר 404 | חדר 404 on 19 ביוני, 2012 21:37

    […] עושה אצבע משולשת, אבל פייסבוק ואינסטגרם עדיין שולטים בשיח באמצעות השליטה בבמה. “אני מצטערת על זה, אבל אני לא אדם שיגיד ‘זין על […]

  4. אינסטגרם מחקו למישל יבור תמונת עירום, כנראה שהיא הפריעה לשטף העירום והפורנו שלהם on 14 באפריל, 2013 15:09

    […] עושה אצבע משולשת, אבל פייסבוק ואינסטגרם עדיין שולטים בשיח באמצעות השליטה בבמה. “אני מצטערת על זה, אבל אני לא אדם שיגיד ‘זין על […]

פרסום תגובה