מספיק קשה למרינה סמוסבטוב לדבר כמגמגמת גם בלי שתבהו בפה שלה | סמול טוק

מרינה סמוסבטוב, למה קראת לסרט שלך “כואבות לי העיניים לדבר”?
“כי כל הסרט וכל הפרויקט הוא סביב הגמגום. כשאני מגמגמת יש לי מצמוץ בעיניים, ולפעמים כשאני הרבה מגמגמת יש לי הרבה מצמוצים ואז פיזית יש אפילו כאבים. הגמגום לפעמים גורם לכאבים בעיניים, בשריר של העפעף. בעצם כל הפרויקט הוא להסתכל בעיניים, כי בדרך כלל אנשים מסתכלים על הפה ועל הפנים, ופה פתחתי את הנשמה שלי ואז אני מכריחה את האנשים להסתכל לי בעיניים”.

עלית מאוקראינה בגיל 10.5 ונתקלת בבעיה כפולה: ללמוד שפה חדשה ולשלוט בה כמגמגמת.
“וגם הגמגום החמיר, כי ההורים התגרשו ואז עליתי לארץ למרות שלא רציתי. זה הקשה עלי ללמוד את השפה”.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=8q3N2WEz_UQ[/youtube]

מה היית רוצה שאנשים ידעו על מגמגמים?
“לא פעם נתקלתי באנשים שחשבו שיש לי רמת עברית נמוכה, ותמיד שואלים אותי כמה זמן אני בארץ. מטרת הפרויקט היא להסביר שאנחנו אנשים אינטליגנטיים ואין שום הבדל בינינו לבין אנשים אחרים, חוץ מהבעיה בדיבור”.

זה משהו שהיית רוצה שייעלם?
“עשיתי את הפרויקט הזה לא רק כדי שיהיה בקירות של שנקר אלא שכל העולם יראה, כי אנשים כמוני יש אחוז אחד בעולם, שזה בעצם 60 מיליון, שזה כמו איטליה שלמה. אני רוצה להעלות את המודעות שזה קיים, כי יש אנשים שלא יודעים כל כך על התופעה”.

כשהתחלת ללמוד תקשורת חזותית בשנקר, ידעת שתכניסי את הגמגום לפרויקט הגמר שלך?
“לא, ממש לא. אף פעם לא רציתי להתעסק בזה, ותמיד התביישתי לדבר על זה. ופה פשוט עשיתי איזשהו סוג של תרפיה לעצמי”.

את מרגישה שיותר קל לך לתקשר עם אנשים בפורמטים לא דיבוריים, כמו סמסים, צ’טים ואימיילים?
“לפעמים כן, אבל בכל זאת אין לי בעיה להתקשר. לפעמים האימייל הוא יותר נוח כי זה יותר ענייני, אבל ככה אני דווקא מעדיפה להתקשר”.

בסרט את שרה ואז אין גמגום.
“בגלל שהקצב של הדיבור הוא איטי פי 2-3, ובזמן של השירה, עובד החלק השמאלי של המוח שאחראי על האמוציות ולא על הדיבור, ואז זה בא יותר מהלב ואין גמגום, אבל זה לכולם, זה לא רק לי”.

אז כשאת בוויכוח סוער, עצבנית וצועקת, את לא מגמגמת?
“כשאני כועסת, כן. לא חשבתי על זה”.

מה הדבר הבא?
“להיות יוצרת בתחום שלי, לפתוח סטודיו לעיצוב גרפי שקשור גם עם אופנה”.

מדברי ההסבר לפרויקט:

הפרויקט עוסק בשיבוש איתו אני מתמודדת לכל אורך שנות חיי: אני מגמגמת. מאז ומתמיד סבלתי מן הקושי שבהתמודדות עם דיבור. אני נשמעת מקוטעת, אנשים שאני מדברת איתם נדרשים להתאזר בסבלנות על מנת לשמוע את דבריי עד הסוף ולהבין מה שיש לי לומר. הבעיה היא לא רק בדיקציה, אלא גם בחוסר שליטה בגוף, בעיקר באזור הפנים. לעתים אני מרגישה שזה מרחיק לכת עד לכדי חוסר שליטה במצב או בסביבה. זה הופך אותי ליוצאת דופן ולעתים בולטת, אך לא בהכרח בצורה טובה.

מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי מגמגמת. למשך כל שנות חיי אנשים הקשיבו לי בסבלנות. בהיותי תלמידה בבית-ספר ילדים לא צחקו על הגמגום. לפעמים צחקו על בעיות דיקציה אחרות כגון אי יכולת להגות את הצליל ה”ררר”, אבל על גמגום – לעולם לא.

התחלתי לגמגם עם התחלת התפתחות הדיבור (גיל שלוש לערך) וזה היה קורה לעיתים רחוקות. אחרי גירושיהם של הורי ועלייה לארץ הגמגום החמיר באופן משמעותי. גורם נוסף היה גם שפה חדשה שהייתי נאלצת לדבר בה, להתמודד עם קשייה ואז, שתקתי ופשוט לא דיברתי. דיברתי רק במשפטים קצרים: מעולם לא סיפרתי סיפורים ארוכים ובגלל זה לא פיתחתי את היכולת לנסח משפטים מורכבים. הייתי ילדה סגורה ושתקנית.

הדבר שהניע אותי לבחור בנושא הגמגום הוא מקרה שאירע בבית הספר בזמן הגשת עבודה: היה עליי להעביר מצגת מול כל הכיתה. זאת הייתה ההגשה הפרונטלית הראשנה שלי ומאוד התרגשתי, מזה ובגלל שאני מגמגמת. ניסיתי למצוא מילים שיחסית קל לי לנסח במטרה לגמגם פחות, להסביר את עצמי בצורה הטובה ביותר וכמובן – להיות ברורה ומובנת. אולם, מרצה האורח שהיה מעצב ידוע, קטע אותי ואמר לי את המילים שלעולם לא אשכח: “אני מכיר ילד בן 9 שעלה ארצה לפני פחות משנה והוא מדבר יותר טוב ממך”. זה פגע. פגע עמוק. ניסיתי להגן על עצמי, להסביר שאני יודעת טוב מאוד את השפה, ופשוט ניסיתי פחות לגמגם בעזרת מילים פשוטות, אך הוא לא רצה להבין. לא רצה להקשיב. הרגשתי חוסר אונים, הרגשתי אילמת, הרגשתי בושה כי מסתבר שאני לא יודעת עברית ולא מנסחת את עצמי בצורה נאותה. הרגשתי טיפשה, רציתי לברוח.

_________________
התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 27.7.2012

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•