מולטיספירה – משה סילמן, האיש שהצית את עצמו*

“לפני שנה שיתפתי קישור לתמונה של השרופים בכרמל – קישור, לא תמונה. כתבו לי, לא בלי צדק, שזו הפצה של פורנוגרפיית-מוות. אני נזכר בזה עכשיו כשאני רואה את פורנוגרפית המוות משתלטת על הפיד, בלי אפילו לחשוב אם זה נכון, והפעם גם בלי יכולת להתגונן ממנה”, כתב ניר הופמן בפייסבוק, במטא-דיון על הדיון על משה סילמן, שהצית את עצמו בהפגנה בתל אביב בעקבות קריסת עסקיו וחובות כספיים וחשש לאבד את ביתו. נסיון ההתאבדות עורר רגשות עזים, תמיכה, ביקורת והומור שחור אצל אומת הרשת הישראלית. על ההומור כתב דור צח: “אני הכי מזועזע בעולם מההצתה, ואין כרגע משהו שמקל עלי יותר מהבדיחות בנושא, דביליות וחסרות טאקט ככל שיהיו. סתם, משהו שהרגשתי צורך להגיד בעקבות גל ה’אם תצחק על זה אתה לא חבר שלי יותר'”. ורז שכניק כתב: “אנשים שצוחקים ברשת על הבחור שהצית עצמו במחאה: אני לא פונה ללב שלכם, הוא נשרף מזמן”.

סילמן הובהל לאיכילוב אבל הועבר משם לשיבא תל השומר, בגלל היעדר מיטה פנויה לטיפול בנפגעי כוויות. “ראיתי אנשים מדברים על זה שמשה סילמן ‘ממתין’ למיטה במחלקת הכוויות שתתפנה עבורו”, כתב תומר אשור. “מפליא אותי שאף אחד לא אומר את מה שידוע לכל מי שעשה קורס חובשים: בכוויות חייבים לטפל באופן מיידי. אין משמעות למיטה במחלקת כוויות לאחר 24 שעות, הזמן הרלוונטי הוא 4 השעות הראשונות, לפני שהכוויות מתקשות ולוחצות על כלי הדם ומערכת הנשימה. עוד דבר שמוזר לי הוא שבכל אזור המרכז יש רק 8 מיטות לנפגעי כוויות. במדינה שמנהלת את המלחמות שלה באמצעות טנקים, כוויות הן פציעה די שכיחה. אני בספק אם יכולת הטיפול של מדינת ישראל בפצועי כוויות מתמצה בשני טנקים שרופים. איך זה יכול להיות? אולי הטיפול בכוויות בקרב הוא באמצעות צה”ל? ואם כן, למה שלא ישתמשו ביכולות האלה לעזור למשה סילמן? אם צה”ל יודע להפעיל את הראקון, למה לא את חיל הרפואה?”

“התאבדות היא רצח, התאבדות היא אלימות”, כתב יהודה יפרח. “משה סלימן שהצית עצמו בהפגנת השמאל הערב ניסה להשיג הישגים פוליטיים דרך אלימות ודרך רצח. אני כבר רואה את היחצ”נים בשקל והפוליטיקאים גרוש משווים אותו בסימפטיה למוחמד בועזיזי, שהצית את עצמו בתוניסיה והוביל למרחץ הדמים שנקרא ‘האביב הערבי’. כל מי שהדמוקרטיה חשובה לו חייב להוקיע את הטרור הזה”. שלט שאוסר על הצתה עצמית בכניסה למוסד לביטוח לאומי עשוי להיות הפתרון, סבור עמיר שיבי.

שלמה קראוס השווה בין מצבו של איש העסקים סילמן לזה של איש העסקים יצחק תשובה. בעוד חובו של סילמן עמד על 5000 שקל, חברת דלק נדל”ן של תשובה חייבת למחזיקי האג”ח 2.15 מיליארד שקל. “אז למה ההוא יושב סביב שולחן בכנסת והשני יושב שרוף באמצע הרחוב”, תהה קראוס. באיור של אריאל פלקסין, דפני ליף אומרת לחברה: “ראית?! זה היה כל כך מרגש. מכתבה צדדית הצלחנו להעלות לכותרת ראשית! אין אין, מדובר בבנאדם קדוש. מהיום, סמל המחאה יהיה אבי סלמן!” “משה סילמן”, מתקנת החברה, וליף משיבה: “ווטאוור”.

“מעשה ההתאבדות, באשר הוא, מייצג, מסמל ומוכיח דבר אחד בלבד: את מעשה ההתאבדות”, כתב אבישי עברי, ופתח דיון מעניין. “כמו כן: שנית מצדה לא תיפול!”, השיב לו שחר אבן-דר מאנדל. עברי חידד בהמשך: “אני אומר שמעשה ההתאבדות עצמו לא מוכיח, או מייצג, או מסמל משהו חדש. זה מעשה קיצוני. אולי זה הדבר שהוא באמת מייצג: קיצוניות. בעולם הפסיכולוגיה הוא נחשב למעשה האלים ביותר האפשרי. מכל מקום ההלאמה שלו לטובת כל ערך או דרך לא מעלה ולא מורידה, לא לגבי הדרך הספציפית ולא לגבי המתאבד או ההתאבדות”.

הלל גרשוני חיבר בין סילמן לבין השריפה שפרצה למחרת: “אין גבול לציניות: חשד כי היערות ליד מבשרת ציון הציתו את עצמם כדי להסיט את המוקד מהמחאה החברתית”.

“לפעמים, המדינה צודקת. לפעמים, אנשים מעלים עצמם באש. ועד כמה שקשה להודות בכך – לפעמים זו אשמתם”, כתב רועי צזנה בבלוגו. הוא ציטט מפסק דין בעניין מיזם של סילמן שכשל וטען כי “לסילמן הייתה שמורה הזכות לחפש את הגשמת החלום, אבל גם החובה לשאת באחריות למעשיו. הדפוס המסתמן מהתביעה – ואולי גם מהמכתב שהשאיר עתה – הינו של אדם שאינו מסוגל לקחת אחריות על מעשיו, ומאשים את כל היתר בצרותיו”. צביקה בשור מביא רשימה של אנשים שהתאבדו בעקבות המצב הכלכלי: “מצאתי את המסמך הזה באתר הכנסת. מ-2003, שהיתה שנת שיא בהתאבדויות על רקע מצב כלכלי. ביבי היה אז שר האוצר, והגל הראשון של בני המעמד הבינוני התחיל להישבר. כותבים מחברי המסמך: ‘במשרד הרווחה אומרים, כי פרופיל המתאבדים על רקע כלכלי, אינו דומה לקהל היעד הרגיל, של לשכות הרווחה. מדובר בעיקר באנשי עסקים, ממעמד הביניים, שירדו מנכסיהם, ולא בצרכני רווחה'”.

הדף הפארודי “זהירות! זה השמאל הקיצוני” פרסם תמונה של רוכבת אופניים בוערת: “מפגינת שמאל קיצוני נוסעת אתמול בתל אופן להפגנה בתל אביב!” רגב קונטס, מהפעילים הבולטים של המחאה, כתב: “בכל פעם שקורה משהו מטלטל או נורא במחאה ובמדינה, הדבר הראשון שניצת באנשים אחרי ההלם הוא זעם. זעם הוא כביכול דבר טוב. הוא מניע אנשים לפעול, הוא זוקף גווים, הוא מחזק נפש עייפה ושרירים, ומחדד את המסרים. אבל כתבתי כ’ביכול’, כי מנסיוני במחאה ובמדינה, הזעם הוא טיפש, ולכן יתנפל על הדברים הראשונים שהוא יראה. הוא יתנפל על הפרופסור האדיוט הזה לתקשורת, הוא ישמיד עד עפר את הראשון שימאס לו מכך שכולם כותבים באותה רוח בפייסבוק (כולנו משה סלימן) ומתוך ‘דווקא’ יכתוב ההיפך, הוא יגלגל בזפט ונוצות עיתונאי מקומם זה או אחר, וימשיך עד שיכלה את כל כוחו עוד לפני שהוא יצא מהבועה הראשונית, לפני שהוא נזכר, שאלה שלא מתייחסים אליו בכלל, הם הכתובת האמיתית. בואו נעמוד בפיתוי, בואו נתעלם מדגי רקק אוהבי צומי, בואו נזכור מי באמת אחראיים על המצב שכה רבים סובלים ממנו ומשה סילמן רק הדגיש, ונשמור את הזעם בשבילם”.

סילמן עצמו, במכתב שפיזר לפני ההצתה, האשים פקידים וגם את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ (“תראה, זיקוקים!”, אומר שטייניץ לנתניהו באיור של עבגד יבאור). נתניהו התעלם מההאשמה וכתב בפייסבוק הפוליטי שלו: “אני מאחל למשה סילמן רפואה שלמה, מדובר בטרגדיה אישית גדולה. ביקשתי משר הרווחה ושר השיכון לבדוק את העניין”. כ-1300 איש לייקקו אותו. הטענות נגד השניים הוסר מצילום מכתבו של סילמן ב”ישראל היום” (אולם הופיעו בגוף הטקסט), והרשת הגיבה על כך. ניר פלאי, יוצר סדרת “פינוקי” האלטרנטיבית, גייס את הכלבלב הצהבהב לעבודה בחינמון. ארז & סיסטר פרסמו דרך “מזבלה” שער מפוברק של העיתון שמכריז: “הכל אחלה. אלפים יצאו לרחובות בהפגנות שמחה על המצב הכלכלי המהמם. אדם המוכר לרשויות הרווחה התלקח ספונטנית מאושר. מצבו אחלה”. רובי טלפוס העלה תמונה של גליון “ישראל היום” מהיום עולה באש, וגידף: “מי ייתן ותעלה כל המערכת באש, יחד עם הפטרון הראשי המנוול שלה”.

“אנחנו חיים בתקופה שונה לחלוטין מזו שהכרנו לפני חמש-עשר שנים, אבל בראש עדיין עומדים אנשים ששייכים בהכשרתם ובכליהם לתקופה ההיא”, סיכם ניר הופמן. “אנחנו צריכים אנשים חדשים, שמתאימים לתקופה, בכנסת ובממשלה. ואני לא מתכוון לכאלה שיודעים לשלוט ולתמרן את סדר היום במהירות אינטרנטית, כאלה כבר יש – אלא לכאלה שיודעים להשתמש בכוח ובמהירות של האינטרנט לטובת הציבור”.

___________________
* נכתב ב-15.7.2012, יום אחרי שסילמן הצית את עצמו, ולא פורסם. סילמן מת כשבוע לאחר ההצתה, ב-20.7.

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•