“אני לא בן אדם סגור, אני פשוט פתוח בשעות לא נוחות” // השורות של דוד ולצר

דוד ולצר, מתי חשבת על הרעיון להוציא את הספר “שורות”, שמורכב מציוצים מצחיקים שפרסמת בטוויטר?
“השעה הייתה שלוש וקצת”.

איך הוא נולד?
“במהלך העבודה שלי כקופירייטר באידיאולוג’יק, טוויטר התחיל לקבל יותר חשיפה ומודעות כרשת חברתית ומיקרו-בלוגיה. התפקיד של קופי באינטראקטיב מחייב בחינה של כל תופעת רשת כפלטפורמה פרסומית. כל עניין ההגבלה של 140 תווים הזכיר לי את התרגילים מקורס הקופירייטינג של תרצה גרנות ז”ל. ההגבלה מפעילה יצירתיות וככה התחלתי להתנסות בשפת הציוצים. מאה וארבעים תווים מאפשרים לך לכתוב לא יותר משורה, מקסימום שתי שורות. באותה תקופה הקשבתי וקראתי הרבה מהחומרים של וואן-ליינרים מפורסמים כמו סטיבן רייט, מיטש הדברג, דימיטרי מרטין ועוד. לקחתי על עצמי לנסות להמציא וואן ליינרים באורך ציוץ ומדי פעם יצא לי משהו נחמד. היו ימים שהעליתי כמה שורות והיו ימים שלא הצלחתי לחשוב על דבר אחד שיגרום למישהו לחייך או לצחוק וזה ביאס אותי נורא. כדי למתן את החרדה והבאסה מימים יבשים, בחרתי למנן את כל העניין לשורה אחת ביום, מסגרת יצירתית מאתגרת על בסיס יומי, משהו שאוכל לעמוד בו. מאז העליתי שורה אחת בכל יום קלנדרי (למעט חופשה בחו”ל). במהלך התקופה הזאת סגנון השורות השתנה.

עמוד מהספר "שורות" של דוד ולצר. איור: נדב האופטמן

מה נתן לך השראה?
“ספר מצחיק שהוציא טים סידל, הידוע גם בשם badbanana. לספר קוראים ‘Marching bands are just homeless orchestras'”.

כמה זמן עבדת על זה?
“שלוש שנים. לספר ‘שורות’ הוכנסו 200 שורות שמשקפות תקופות שונות ומגוון סוגי הומור”.

היו רגעים של ייאוש?
“כל פעם שנגמר הדוריטוס”.

מה היתה פריצת הדרך?
“אני יותר טיפוס של סתימת דרכים”.

מה עשית כדי להסיח את דעתך מהפרויקט?
“עשיתי פיקניקים בדשא המלאכותי שעל גג הבניין. כל פיקניק היה פשוט נהדר עד הרגע בו מגיעות נמלי הפלסטיק”.

איך חגגת כשהשלמת אותו?
“עליתי בפעם הראשונה בחיי לעשות סטנדאפ. ההורים שלי לא היו בקהל ותשמע, זה הרגיש לגמרי אחרת בלי קריאות הבוז”.

דוד ולצר וספרו "שורות". צילום עצמי

להשיג בחנויות המובחרות?
“אין לי כוונה, בשלב זה, להכניס את הספר לרשתות הספרים עד שמשהו מהותי לא ישתנה בשיטה הנצלנית שלהם כלפי היוצר ובעלי מקצוע נוספים (מתרגמים, עורכים, מגיהים, בית ההוצאה לאור) בדרך למדף הספרים. כל ההשקעה בספר יצאה מהכיס שלי וככה זה גם מרגיש, כמו הבייבי שלי, זה שלא הפלתי. ניתן להשיג אותו בדף הפייסבוק של ‘שורות’“.

מה הדבר הבא?
“‘שורות – המחזמר'”.

התפרסם במקור במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 29.6.2012

19 בדצמבר, 2012 | בנושאים סמול טוק 

תגובות

תגובה אחת לפוסט ““אני לא בן אדם סגור, אני פשוט פתוח בשעות לא נוחות” // השורות של דוד ולצר”

  1. יובל on 20 בדצמבר, 2012 08:22

    אוף איזה איש מעיק.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.