פלינדרום אהוב: בוקר רקוב

צינה של בוקר. צינה של לילה. צינה של דיזנגוף. קר-לי-בך.

מוֹכר מבוגר מהמיציה שבין פינסקר לבוגרשוב, נִסה לעזור לפרוץ מכונית שננעלה מבפנים. אמר שהתמחה בזה. פעם הוא היה סוחט אנשים, היום הוא סוחט תפוזים.

חרוזים תמיד מחייבים לשטויות. במיץ עגבניות.

למה אומרים “מיץ תפוזים” ו”מיץ תפוחים” אבל לא “מיץ גזרים”? זה עמוק מדי?

אני אוהבת את הביטוי “תהומות הנשיה”, אבל הוא מטעה כי הוא נשמע סקסי, כמו ליפול לתוך מחשוף עמוק או לאורך שסע בשמלה, כשזה למעשה להאבד במחשכי השכחה.

פסיכדליה בכוס ספרייט.

הִלה שלג, המכוּנה גם Frozen May, היא קופירייטרית, מוזיקאית וטקסטולוגית מומחית, ולא ממש אוהבת לדבר על עצמה בגוף שלישי, אז כדאי להפסיק את זה כאן.

27 בדצמבר, 2012 | בנושאים 404, קצה הקרחון

תגובה אחת לפוסט “פלינדרום אהוב: בוקר רקוב”

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.

מה זה פה?